תעשיית הרכב החשמלי רותחת. יצרנים, סוללות, תשתיות, חומרי גלם - כל חלקי האקו-סיסטם זוכים ליחס מלטף מצד המשקיעים. רבבות מהם משוכנעים כי שוק ההון הוא תמונת ראי למהפכה צרכנית רחבת היקף שמתחוללת בעולם האמיתי. "רכב חשמלי" פועל כמטריה לשלל של נושאים ומגמות, בינהם שמירה על איכות הסביבה והאקלים, התקדמות טכנולוגית, שינוי בסדרי העדיפיות הפוליטיים ובראש ובראשונה, מדובר בשאיפה לתחבורה נוחה וחיסכונית.
ב- Deloitte חוזים כי סך המכירות של רכבים חשמליים יעלה מכ-2.5 מיליון ב-2020 לכ-11.2 מיליון ב-2025 ולכ-31.1 מיליון ב-2030. על פי ההערכות של אותו הגוף, ב-2030 סין צפויה להחזיק בכ-49 אחוזים מהשוק, אירופה בכ- 27 אחוזים וארה"ב - בכ-14 אחוזים. כמו בתחומים רבים אחרים, גם בתחום הרכב מנהלות 3 המעצמות מרוץ כלכלי צמוד וכמו בכל שאר התחומים, גם כאן לסין יש אמביציה חזקה למצב את עצמה כשחקנית עולמית מובילה. זוהי אחת הסיבות להתנהלות חריגה של בייג'ין מול טסלה, אחת המתחרות הזרות החזקות. לא בכדי הקימה ענקית הרכב החשמלי מפעל ייצור בשנחאי, קיבלה פטור ממכס ונהנתה מסובסידיות מפנקות. סין יצאה מנקודת הנחה שהידע והטכנולוגיה שמגיעים עם טסלה ישדרגו ויחזקו את שרשרת האספקה המקומית.
נציין, כי שוק הרכבים החשמליים משתנה במהירות, כך שכל תחזית כזו, בעיקר לטווח ארוך, כדאי לקחת עם קורטוב של ספקנות. סין עקפה את ארה"ב לפני כ-5 שנים והפכה לשוק הרכב החשמלי הגדול בעולם כשברקע - יעד ממשלתי להגדיל את מכירות הרכבים החשמליים לכרבע מסך הרכבים הנמכרים בסין (הם מהווים כ-5 אחוזים היום). ב-2020 היא הפסידה את "הגביע" לאירופה שעקפה אותה במפתיע אחרי זינוק של כ-137% במכירות (הרבה בזכות נורבגיה). שלל של תמריצים "ירוקים", סובסידיות ורגולציה כבדה, הובילו לנסיקת הביקושים ביבשת. האם ארה"ב תשאר מאחור? כלל לא בטוח. השנה ג'ו ביידן נכנס לבית הלבן והביא עמו אג'נדה כלכלית "ירוקה". המומחים סבורים שהתקציבים והרגולציה לטובת "תחבורה נקיה" הם רק עיניין של זמן. אם כן, ניתן לשער כי "קרב הענקיות" על נתח השוק הגלובלי רחוק מלהסתיים.
רגולציה, תמריצים, ביקוש צרכני - לטוב ולרע המערב לומד מדפוסי פעולה של סין, כאשר רכב חשמלי הוא אחת הדוגמאות הבולטות ליכולת של בייג'ין להציב מטרה ולחתור אליה ללא פשרות. תמריצים חזקים והתערבות ממשלתית מסיבית שיחקו תפקיד מכריע בנסיקת הפופולריות של רכב חשמלי בסין ונראה שאירופה וארה"ב מתחילות לאמץ מדיניות דומה.
אז מה נעשה בזמנו בסין שלא נעשה במקומות אחרים? הממשל חשב על הכול: השקיע בסטארט-אפים ונתן הטבות מס לעסקים, הבטיח סובסידיות לצרכנים, בנה תשתיות טעינה ענפות והטיל מכסים על רכבים מיובאים. כבר ב-2016 זיהו בהנהגה שזוהי הזדמנות פז להשתלב בזירת הרכב העולמית. לפי ההערכות, הממשל הזרים כ-50 מיליארד דולר לטובת המטרה. היצרנים בסין אימצו את תהליך האלקטרופיקציה בלהט, הרבה לפני המתחרים במערב. את הצרכן הסיני הממשל שיכנע בדרכים מגוונות: לצד עידוד המעבר לרכב חשמלי, הוא גם לא בחל בתמריצים "שליליים", שמטרתם להקטין את כדאיות השימוש ברכבי בעירה פנימית. כך למשל, בשנחאי, לוחיות הרישוי של רכב דיזל או דלק עולות כ-13 אלף דולר ושל רכב חשמלי ניתנות בחינם.
תכנון מרכזי : לכלכלה ריכוזית יש יתרון עצום בהובלת שינויים מבניים, בעיקר כשנדרשת בניית תשתיות פיזיות מתאימות. לפי דוח של IEA ליוני 2020, מספר נקודות הטעינה החשמליות בעולם הגיע לכ- 862,118, מתוך כך סין אחראית על כ-60 אחוזים מהן. לשם השוואה, אומנם ראשי מדינות האיחוד האירופי וראש ממשלת בריטניה הודיעו לאחרונה כי בתוך כעשור תיאסר הפעלת רכבים ממונעים בשטחן, אך לא הוצגו תכניות מפורטות שיגבו את הצהרותיהם. אי-הבהירות לא עוזרת בהפגת "חרדת הטווח" (Range anxiety), לפיה ישנו חשש שהרכב יתקע לפני הגעתו לתחנת הטעינה. זהו אחד הגורמים המעכבים באימוץ הרכבים החשמליים. לפיכך, על הממשלות לדאוג לתוכניות פריסה של תחנות טעינה ולתקשר אותן לציבור.
תמחור הוא לב העניין - סין בחרה להתמקד בהנגשת הרכב החשמלי להמונים ודאגה להוזיל עלויות. אירופה העדיפה רכבי יוקרה. במבחן התוצאה, נראה בשלב זה כי סין הצליחה יותר. בנוסף, סין גם הייתה חלוצת ה- SUV החשמלי, בעוד שאירופה וארה"ב התמקדו ברכבים בגודל בינוני. עם כמה יוצאים מן הכלל, ניתן לקבוע כי ארה"ב ואירופה התמחו בסגמנט גבוהה יותר. לפי נתוני JATO לשנת 2019, המחיר הממוצע של רכבים חשמליים שנמכרו באירופה ובארה"ב (בניכוי התמריצים) היה בכ-58 וב-52 אחוזים גבוה יותר בהשוואה לסין.
דאטה כ- Game Changer : היצרנים בסין מהר מאוד הבינו כי נתונים הם שם המשחק, שכן רבים ראו ברכבים מעין פלטפורמה לנתוני סלולר. נאמנים לאתוס "דור הסמארטפונים" הם החליטו כי ליכולות "המסורתיות" המיוחסות לכלי רכב יש חשיבות פחותה בהשוואה לדאטה ולטכנולוגיה. פילוח הנתונים איפשר ליצרנים לקבל תובנות עמוקות יותר לגבי העדפות הצרכנים, באמצעותן ניתן יהיה לפתח מודלים לחיזוי התנהגותם. כל אלו כמובן תמכו במכירות.
שווקים שונים, צרכנים שונים: סין חוותה זינוק טכנולוגי אדיר בעשור האחרון - למשל, יותר מרבע ממכירות הסמארטפונים בעולם נעשות כיום בסין. האובססיה הטכנולוגית הזו חורגת הרבה מעבר לטלפונים - סינים הם "גיקים" טכנולוגיים, מאמצים מוקדמים (early adopters), אינם נאמנים למותגים וברוב התחומים שואפים לעמוד בחזית הפיתוח הדיגיטלי. לא פלא שאלו גם הציפיות שלהם מרכב חשמלי. אחת הדרישות הרווחות היא סנכרון רציף בין אפליקציות בטלפון הנייד לבין מערכות רכב. צרכן סיני ממוצע, בשונה מאירופי או אמריקאי, פתוח לרעיון שיתוף הנתונים דרך האפליקציות. יצרן סיני, מצדו, יכול לשלב טכנולוגיות מבוססות נתונים כמו בינה מלאכותית או פלטפורמת נהיגה אוטונומית בפיתוח פיצ'רים משוכללים שיתאימו להעדפות הלקוחות הצעירים.
הצרכן האירופי שונה מאוד. מלכתחילה היה הססן יותר ביחס לרכבים חשמליים. באירופה בוחנים לעומק את המפרט הטכני, מעדיפים את המוכר והבטוח ואדישים יותר לחדשנות. מנגד, נושאים מתחום הקיימות, כמו משבר האקלים ואיכות הסביבה, זוכים לאהדה ציבורית רבה ולכן רכב חשמלי ממותג באירופה כ"כלי תחבורה ירוק", זאת בשונה מתדמיתו כ"מוצר היי-טקי" בסין.
המשקיעים יכולים להחשף לתחום הרכב החשמלי באמצעות מדד Index S&P Kensho Electric Vehicles שמכיל נכון ליום 10 בפברואר, 29 חברות שמתמקדות בייצור כלי רכב חשמליים, חברות שמייצרות מערכות מנוע ומערכות אחסון אנרגיה לרכבים חשמליים חברות שעוסקות בטכנולוגיית דלק נקי, כמו תאי דלק מימן וכן, יצרניות מערכות טעינה לרכבים חשמליים. כ-74 אחוזים מהחברות במדד הנן אמריקאיות, כ-6 אחוזים סיניות והיתר קנדיות, יפניות, הודיות, בריטיות ולוקסמבורגיות. משקל המניות מחושב על בסיס משקל שווה ובשלב מאוחר יותר על בסיס חברות Core"" ו-Non-Core"", כשהמדד מתעדכן פעמיים בשנה, במאי ובנובמבר.
לסיכום: תעשיית הרכב החשמלי, שכבר היום מקבלת רוח גבית מרגולציה תומכת וציבור הצרכנים שמתגייס להפחית את פליטת גזי החממה ואת הזיהום במרכזי הערים, צפויה ליהנות משנים של תנופה. המעצמות מבינות היום כי ללא התערבות ממשלתית ותיכנון לטווח ארוך לא ניתן יהיה להגיע ליעדים שהוצבו. מתוך כך, התחזקה ההבנה שאמון הצרכנים נשען על יצירת התשתיות ועל תמחור אטרקטיבי. סין, אירופה וארה"ב ימשיכו כנראה להתחרות על נתח שוק, מה שצפוי להטיב עם ציבור הצרכנים.
** המידע המוצג מסופק ע"י קבוצת קסם (להלן: " קסם ") מקבוצת אקסלנס השקעות בע"מ (להלן: " אקסלנס ") כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם ואין באמור משום הבטחת תשואה או רווח. אין לראות באמור לעיל התחייבות של מנהל הקרן להשגת תשואה כלשהי , לרבות תשואה עודפת . אין בתשואת המדד בעבר כדי להבטיח תשואה דומה בעתיד. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסים הקשורים למידע המוצג.אין לראות באמור מידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בנושא. לחברות מקבוצת אקסלנס וקסם יש עניין במידע המוצג. המידע האמור מבוסס על הנחות ועשוי להשתנות מעת לעת. במידע עשויים ליפול טעויות וכן לחול שינויי שוק. הנתונים נכונים למועד פרסומם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
