כיפופי ידיים? מי יפקח על התחייבויות רמ"י בסך 40 מיליארד שקל

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מחויבת כיום לפעילות בהיקף כספי עצום של כ-40 מיליארד שקל. חלק משמעותי מהתקציב קשור לפרויקטים גדולים פינוי מחנות צה"ל ממרכז הארץ, פיתוח קרקעות תעש השרון וקיום הסכמים אסטרטגיים מול רשויות מקומיות. בכדי לוודא שרמ"י תעמוד ביעדים הכספיים הוקמה ואולם עד כמה תתפנה תזרימית לפרויקטים עתידיים ובראשם המטרו?

ועדת משנה בתוך מועצת מקרקעי ישראל, הגוף המנהל את רמ"י, תצטרך לבדוק ולעקוב אחרי צבר ההתחייבויות של רמ"י אל מול הכנסותיה, כדי למנוע מרמ"י קבלת החלטות שיכניסו אותה למצוקה תזרמית. אלא שביקורת שהוטחה בהחלטה גורסת, כי רמ"י מפוקחת כבר כיום וכי הוועדה מיותרת.

היוזמה להקמת הוועדה הגיעה ממנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יאיר פינס. תפקידיה יהיו לגבש המלצות בתחום המימון והכלכלה לפעילות של רמ"י, כולל בתחום ההסכמים האסטרטגיים, הקמת תשתיות, בחינה ועדכון של הסדרים בתחום ההתחדשות העירונית והמטרו.

פינס הסביר בישיבת מועצת מקרקעי ישראל שנערכה לפני חודשיים, כי "מדברים על הקמת ועדת משנה מתוך חברי המועצה, שתפקידה לעסוק בכל מה שקשור למקרקעין כמנוף לצמיחה ופיתוח. יש פעילות רבה ומבורכת של רמ"י, יחד עם משרדי ממשלה אחרים, בכל מה שקשור לשיתוף הפעולה בין הקרקע לבין האינטרס התשתיתי, הציבורי, אם זה מחנות צה"ל, אם זה בתי חולים, אם זה תשתיות אנרגיה, אם זה כבישים, אם זה מטרו . ומצאנו לנכון להביא בפני המועצה הצעה לוועדת המשנה, שבעצם תפקח על אותם פתרונות".

סגן הממונה על תקציבים במשרד האוצר צחי דוד, ששימש עד לאחרונה כמנהל מחוז תל אביב של רמ"י הסביר, כי "צבר ההתחייבויות של רשות מקרקעי ישראל עומד היום על למעלה מ-40 מיליארד שקל התחייבויות בנושאי תשתיות, בהסכמים אסטרטגיים, במחנות צבא. המועצה היא בסוף הגוף שאחראי יותר מכל, לראות שהגוף הזה לא מגיע למצב שבו הוא צריך להישען על תקציב המדינה כי הוא לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו".

האם רמ"י נמצאת בסכנה כזו? נכון לעכשיו התשובה שלילית. ואולם בעקבות החלפת הממשלה, ובמיוחד שר האוצר לשעבר משה כחלון, שאף שלט ברמ"י כחלק מ"ארגז הכלים" שלו לטיפול בדיור, החליטו באוצר ובמשרד הבינוי השיכון לערוך בדק בית מקיף בנושא. בתקופת כחלון רמ"י סבסדה קרקעות שיועדו ל"מחיר למשתכן", נכנסה למחויבויות במסגרת הסכמי גג והסכמים אסטרטגיים מול רשויות מקומיות, והיא מחויבת במיליארדי שקלים לפינוי מחנות צה"ל וקידום תוכנית תעש השרון.

בממשלה הנוכחית רואים את הדברים אחרת, וכבר לא מוכנים לסבסד קרקעות יקרות במרכז הארץ לתוכניות דיור מוזל. מצד שני, רוצים להשתמש ברמ"י, להשגת יעדי תשתיות אסטרטגיים גדולים, ובראשם פרויקט המטרו, ועל כן המטרה לברור את ההתחייבויות של רמ"י לעתיד בזהירות.

כיצד רמ"י תוכל לעמוד ביעדים אסטרטגיים עתידיים עתירי תקציב כמו המטרו

המודל שמניע את הפעילות של רמ"י הוא שהתקבולים שלה בעבור שיווקי הקרקעות מממנים את התחייבויותיה בתחום התשתיות. כמחצית מסך ההתחייבויות שלה מגיעים מפינוי מחנות הצבא במרכז, תל השומר, צריפין, שדה דב וסירקין. לגלובס נודע, כי ההערכות הן שבעוד שבשני המחנות הראשונים המאזן שבין התקבולים על קרקעות לבין התשלומים למערכת הביטחון נע בין רווח קטן להפסד, שני הבסיסים הרווחיים ביותר הם שדה דב וסירקין, שמהם קופת רמ"י תיהנה בשנה הנוכחית ובזו הבאה.

השאלה, כיצד רמ"י תוכל לעמוד ביעדים אסטרטגיים עתידיים עתירי תקציב כמו המטרו, ולצורך זה הוקמה הוועדה.

אבל האם היה באמת צורך להקים אותה? יש כאלה שרואים ביוזמה מעין הכרזת דריסת רגל של נציגי הממשלה הנוכחית. חברי מועצה שמזוהים בעיקר עם תקופת כחלון, ובראשם מנכ"ל רמ"י לשעבר עדיאל שמרון, שהופיע בישיבת המועצה בימיו האחרונים בתפקיד, התנגדו ליוזמה וטענו כי פיקוח ומעקב כזה היו קיימים כבר קודם לכן. שמרון הזכיר, כי מי שמפקח על רמ"י על פי חוק זו מועצת מקרקעי ישראל.

מעבר לזה אמר שמרון, כי "בסוף רמ"י היא גוף, משרד ממשלתי לכל דבר. יש לו 3 שומרי סף. יש לו יועץ משפטי, יש לו מבקר פנים, יש לו חשב. אנחנו מופיעים בפני ועדות הכנסת השונות, בפני ועדת ביקורת המדינה, עונים חדשות לבקרים על עשרות דו"חות של מבקר המדינה, והאלמנט של הפיקוח צריך להיות מאוד מאוד עליון... אני חושב שגם אם הכוונות טובות, בסופו של דבר ניסו לברך ויוצא פה קללה. אני חושב שבהחלטות האלה יש לפגוע ברמ"י, בסמכות שלה, ביכולת שלה לעבוד בהקשר של ועדת המשנה".

לגבי ההתחייבויות של 40 מיליארד שקל, אמר שמרון כי "הסוסים ברחו מהאורווה". בהמשך הביע חשש, כי "ההחלטה הזאת מייצרת עכשיו פה עוד איזשהו צוות, שיכנס ועלול לעכב תהליכים ואני ממש לא רואה את היתרון הגדול בהקמתה".