עובדי חברות הטק הגדולות פתחו ארנקים לטובת הקמפיין של ביידן

עובדים בחברות טכנולוגיה גדולות היו מקור מפתח לתרומות לקמפיין הנשיאות של ג'ו ביידן - כך מראים נתונים שנחשפו לאחרונה מהקמפיין, ותרמו סכומים שהיו גדולים ממה שתרמו עובדים במעוזי תמיכה דמוקרטיים מסורתיים כגון בנקים ומשרדי עריכת דין.

עובדים בחברת האם של גוגל, אלפאבת, באמזון, אפל ופייסבוק היו חמישה מקורות המימון הגדולים ביותר לקמפיין של ביידן ולוועדות לאיסוף תרומות בין אלה שזיהו מעסיקים תאגידיים, כך לפי ניתוח נתוני מימון הקמפיין על ידי הוול סטריט ג'ורנל.

הקמפיין לנשיאות של ביידן קיבל לפחות 15.1 מיליון דולר מעובדים בחמשת חברות הטכנולוגיה האלה, כך מראים המסמכים. בחברות סירבו להגיב.

המועמדים הדמוקרטים הקודמים לנשיאות הילארי קלינטון וברק אובמה גם הם קיבלו תרומות גדולות מעובדי חברות הטכנולוגיה, אבל המקורות העיקריים שלהם לתרומות עובדים היו מעובדי חברות בתחומים אחרים, לא טכנולוגיה.

מקורות המימון הגדולים ביותר של קלינטון בקרב אלה שזיהו מעסיקים תאגידיים ב-2016 כללו עובדים של חברת הביטוח מורגן ומורגן (Morgan & Morgan) וג'י פי מורגן צ'ייס (JPMorgan Chase), יחד עם גוגל, מיקרוסופט, ואפל כך לפי נתונים על הבחירות שנאספו בידי המרכז לפוליטיקה תגובתית, עמותה לא מפלגתית.

ארבע שנים קודם לכן, מקורות המימון התאגידיים העיקריים של אובמה כללו את מיקרוסופט וגוגל אבל גם את דלואיט (Deloitte), טיים וורנר (Time Warner), שהיא כיום חלק מ-AT&T, ומשרד עורכי הדין DLA Piper.

"יש ניתוק בין תעשיית הטכנולוגיה ורפובליקאים רבים"

בעוד לתאגידים אסור לתרום באופן ישיר לקמפיינים, העובדים שלהם חופשיים לתרום כאנשים פרטיים, וניתוח התרומות שלהם באופן קיבוצי מספק הצצה לנטיות עובדים בכמה תעשיות שהם מעורבים פוליטית במידה כזו שהם טורחים לתרום מכיסם למועמד או מועמדת מסוימים.

מקורות המימון העיקריים בקרב עובדי תאגידים לנשיא לשעבר דונלד טראמפ לקמפיין של 2020 היו עובדים של American Airlines Group, בואינג, בנק אמריקה, לוקהיד מרטין (Lockheed Martin) ו-Wells Fargo, כך לפי ניתוח של המרכז לפוליטיקה מגיבה.

הממצאים התקבלו בתוך כך שהרפובלקאים טוענים שחברות הטכנולוגיה הגדולות מוטות נגדם, כולל האשמות שחברות בעלות פלטפורמות רשת כמו פייסבוק וגוגל מצנזרות תוכן מקוון על מנת לקדם דעות ליברליות.

"יש ניתוק בין תעשיית הטכנולוגיה ורפובליקאים רבים", אמר דאג היי, דובר לשעבר של המועצה הלאומית הרפובליקאית. "אנו לא אוהבים את עמק הסיליקון - והם לא אוהבים אותנו".

פייסבוק, גוגל וחברות טכנולוגיה אחרות הכחישו בעבר את הטענה שהדעות הפוליטיות של העובדים מכתיבות את דרך הניהול.

ישנם דמוקרטים המאמינים שהחברות הפכו לגדולות מדי ושהפלטפורמות שלהן הרשו את ההפצה של מידע פוליטי שגוי שסייע לטראמפ.

גוגל, פייסבוק ואמזון כבר היום נמצאות במוקד חקירות בנושא הגבלים עסקיים, וישנה הסכמה דו מפלגתית בקונגרס לגבי הצורך לנקוט בצעדים שיגבילו את כוחן. מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג, מנכ"ל טוויטר ג'ק דורסי ומנכ"ל אלפאבת סונדר פיצ'אי אמורים להעיד בפני פנל של חברי בית הנבחרים בחודש הבא.

ביידן רמז שהוא תומך בסיום החסינות המשפטית ממנה נהנות כעת חברות הטכנולוגיה לגבי המידע המופץ על גבי הרשתות שלהן.

בזמן שממשל ביידן נכנס לתפקוד מלא, חברות הטכנולוגיה מחכות לראות מי ימונה לעמוד בראש המועצה הפדרלית לסחר ולראשות מחלקת ההגבלים העסקיים במשרד המשפטים. המינויים עשויים לקבוע באיזו מידה של תקיפות תנהל הממשלה את החקירות הקיימות או תחל בחקירות חדשות, כך אמרו יועצים בשתי חברות.

הניתוח של הוול סטריט ג'ורנל מבוסס על נתוני מועצת הבחירות הפדרליות העדכניים ביותר לגבי בחירות 2020 הקשורים לקמפיין של ביידן, שתי וועדות גיוס כסף ותרומות עצמאיות לוועדות אלה שנעשו דרך פלטפורמת התרומות ActBlue. הג'ורנל בחן נתוני מימון קמפיין על מנת להרכיב רשימת חברות שעובדיהן תרמו את הסכומים הגדולים ביותר.

הניתוח נשען על גרסה סטנדרטית של המידע שנמסר מפי העובדים לגבי כל תרומה ויש להתייחס אליו כהערכה מפני שחלק מהרישומים הרשמיים לוקים עדיין בחסר.

בגלל שפלטפורמות תרומה מקוונות המפרטות אפילו את התרומה הקטנה ביותר לא היו עדיין בשימוש נרחב בשנים 2012 ו-2016, נתונים על שנים קודמות כוללים מידע רק לגבי אנשים שתרמו יותר מ-200 דולר לאחד הקמפיינים.

כשני שליש מהמימון לקמפיינים נשיאותיים נתרם למועמדים מאנשים פרטיים, שעשויים לתת עד 2,800 דולר למועמד, כך לפי נתונים מהבחירות האחרונות. אלה שתרמו 200 דולר או יותר מתבקשים לפרט מי המעסיק שלהם.

קבוצות פעילות פוליטית בתאגידים

בעוד לתאגידים אסור לתרום כסף למועמדים למשרות ברמה לאומית, חברות רבות מפעילות קבוצות פעילות פוליטית (PACs), שהם חשבונות במימון עובדים שהחברות משתמשות בהם כדי לתרום כסף למועמד המועדף. הסכומים המגיעים לקמפיינים לנשיאות מ-PACs תאגידיים הם קטנים יחסית. איגודי עובדים מוציאים מיליוני דולרים בשנה לתמיכה במועמדים דמוקרטיים.

עובדי טכנולוגיה תרמו גם לישויות פוליטיות אחרות שעבדו לבחירתו של ביידן ודמוקרטים אחרים, כולל Future Forward USA PAC, שהוציאה מיליוני דולרים על הבחירות ב-2020.

הקמפיין של ביידן, על פי ניתוח הג'ורנל, קיבל 3.7 מיליון דולר מעובדים בחמשת החברות הגדולות ביותר בוול סטריט: גולדמן סאקס, סיטיגרופ, בנק אמריקה, Wells Fargo וג'י פי מורגן. בבחירות קודמות, החברות האלה היו בין מקורות המימון הגדולים ביותר למועמדים דמוקרטיים, כך מראים הרישומים.

זה היה פחות מסך הכל שנתרם לביידן בידי עובדי אלפאבת, שלבדם תרמו כ-5.3 מיליון דולר, והפכו בכך את חברת הטכנולוגיה למקור המימון העיקרי של ביידן, כך מראה הבדיקה של הג'ורנל.

עובדי גוגל היו מקור המימון הראשי לתרומות לקמפיין לנשיאות ב-2016 של הילרי קלינטון והמקור השני בגודלו למימון לקמפיין של אובמה ב-2012.

עובדי אמזון תרמו סך של 2.8 מיליון לקמפיין של ביידן. אמזון הייתה מקור המימון השלישי בגודלו בין חברות לקמפיין של ביידן. החברה לא הייתה מקור מימון משמעותי למועמדים דמוקרטים קודמים, כך מראים המסמכים.

עובדי מיקרוסופט מהווים מקור מימון למועמדים דמוקרטים כבר שנים. עובדי החברה תרמו 3.2 מיליון דולר לביידן בבחירות האלה.

עובדי פייסבוק התגלו כמקור המימון העיקרי, ותרמו 1.9 מיליון דולר לקמפיין, כך מראים המסמכים.

מקורות מימון מרכזיים אחרים לביידן היו עובדי החברות Lowercase Capital, Oracle, נטפליקס, סבן קפיטל של חיים סבן ומורגן את מורגן, כך גילה הניתוח של הג'ורנל. Lowercase Capital היא חברת הון סיכון שהייתה משקיעה מוקדמת בטוויטר, אובר (Uber) ואינסטגרם, שהיא כיום חלק מפייסבוק.