מי שלא מתחסן משאיר ליד הגורל את עצמו ואת האהובים עליו מופקרים לנגיף

כרופא שטיפל מתחילת מגפת הקורונה במאות חולים, אני חש חובה לשתף את הציבור במידע שיסייע להבנה טובה יותר של סכנות הקורונה ויחדד את חשיבות ההקפדה על ריחוק חברתי, עטיית מסכה והתחסנות.

לתחושתי, הבנה טובה יותר של מושגים כמו "די דימר" ו"מוטציה", עשויה לבלום קצת את זוועת הקורונה.

"די דימר" הוא חומר בדם שמצביע על היקף הפעילות של תהליך קרישת הדם. רמת חומר זה נמדדת כאשר יש צורך לזהות סימנים לקרישת דם באחד מאיברי הגוף - תהליך שפעמים רבות עלול להיות קטלני. תוצאה בתחום הנורמה היא עד 500 או 600, כאשר 1,000 היא תוצאה קיצונית וחמורה. לפחות הייתה כך, עד שהגיעה הקורונה.

בימים אלה, במחלקת הקורונה אותה אני מנהל, יש כמה חולים שערך ה"די דימר" שלהם הוא סביב 100 אלף! במהלך 21 שנותיי כרופא לא נתקלתי בערכים כאלה. די ברור כי חומרת מחלת הקורונה נמצאת ביחס ישר להיקף הפעילות של תהליך קרישת הדם, וככל שתהליך זה מתגבר - כך הופך מצבם של החולים לקשה יותר וסיכויי ההישרדות שלהם יורדים. אין לי דרך להסביר את עליית ה"די דימר" באופן שיניח את הדעת, לבד מהעובדה שאנו יודעים שהזיהום בנגיף הקורונה גורם להפרעת קרישה משמעותית מאוד.

נגיף הקורונה מתעתע בנו לאורך כל הדרך. העלייה הפראית במדד "די דימר", היא סממן מטורף נוסף של המחלה הזו. עלייה זו לא דומה לשום דבר אחר שראינו עד כה ומסמלת עבורי, לפחות חלקית, את המוזרות המופרעת של נגיף הקורונה.

על מוטציות שמענו אינספור דיווחים, בין השאר על המוטציה הבריטית והדרום אפריקאית, אבל איני בטוח כי הציבור מפנים את משמעות וחשיבות חיסון האוכלוסייה בבלימת הופעת מוטציות חדשות והתפשטותן.

בראש ובראשונה חשוב להבין משהו בסיסי: מוטציות הן דבר מאוד טבעי עבור נגיפים ומהוות חלק מההתפתחות האבולוציונית שלהם. מיליארד מוטציות יכולות לגרום לנגיף למות, אבל אז יכולה להתפתח אחת שדווקא תהפוך ליתרון הישרדותי עבור הנגיף, תשתלט על "עץ המשפחה" שלו ותהפוך אותו עמיד לחיסון או לתרופה, למשל. כלומר, הופעת מוטציות תלויה באופן מוחלט ביכולת של הנגיף להתרבות ולהתקדם באבולוציה שלו.

זו אחת הסיבות לחשיבות הרבה של חיסון כל האנשים שיכולים להתחסן. זאת משום שכאשר אנו לא מתחסנים, אנחנו מאפשרים לווירוס להמשיך להתפתח. בחלק גדול מהאנשים הווירוס בכלל לא גורם למחלה, אבל הוא כן לומד, מתפתח, עובר מוטציות ומצליח לפתח יכולת לחמוק מחיסונים ותרופות בעתיד.

מספיק להבין שבלי חיסון הווירוס ממשיך להתפתח ולייצר מוטציות שעלולות להיות עמידות ואלימות יותר. אחד הסממנים לאלימות של המחלה היא העלייה המופרעת של תוצאות בדיקת ה"די דימר" בדם. האלימות הזו בלתי נסבלת, המחלה הורגת!

דבר חשוב נוסף שכדאי להפנים, הוא שככל שיעבור זמן רב יותר עד שרוב האוכלוסייה תתחסן, כך פוחת הסיכוי שהחיסון יהיה יעיל באופן מוחלט.

כל מי שמתיימר להבין במחלה מבלי שלמד רפואה מימיו, לא מתחיל להבין את המשמעות של דבריו. כל מי שמפיץ מידע לא מבוסס, פועל באופן לא אחראי ומסכן חיים.

מי שלא מתחסן משאיר ליד הגורל את עצמו ואת האהובים עליו מופקרים לנגיף שעבר, ועובר כל יום, כל דמיון אפשרי.

שימרו על עצמכם! שלא ניפגש.

הכותב הוא מנהל מחלקה פנימית ט' במרכז הרפואי שיבא, מנהל מחלקה פנימית ק', מחלקת הקורונה הראשונה בישראל