משבר הקורונה שגרר הגבלות על המשק מחד, ותמיכה של הממשלה במענקים מאידך, הביא לעלייה בחיסכון הפרטי בשנת 2020 לשיא, המהווה שליש מההכנסה הפנויה - כך עולה מניתוח החשבונות הלאומיים של הלמ"ס.
למרות שיעור האבטלה הרחב של המשק שהסתכם בינואר ב-18%, העלייה בחיסכון הפרטי עשויה לנבוע משני כוחות שפעלו במקביל. מצד אחד, המענקים של הממשלה שחולקו לכל אזרח בשנה החולפת על רקע הקושי להבחין בין האוכלוסייה הנזקקת בעת משבר, ומצד שני, הסגרים על המשק הורידו את הצריכה הפרטית ביותר מ-9% בשנת 2020 - שיעור התכווצות גבוה בהשוואה לממוצע ה-OECD, ושני רק לכלכלות שנפגעו בחדות כדוגמת בריטניה וספרד. כספים אלו מצאו את דרכם לחיסכון הפרטי של משקי הבית, ואף לשוקי המניות ולאו דווקא לצריכה.
מנתוני הלמ"ס עולה כי שיעורי החיסכון הפרטי נקי של משקי הבית עלה לשיא של 31.2% מההכנסה הפנויה ב-2020. לשם השוואה, בשנת 2019 שיעור החיסכון הפרטי עמד על 21.3% מההכנסה הפנויה. בהשוואה בינלאומית אפשר לומר שהישראלים חסכו יותר. בקנדה למשל שיעור החיסכון מההכנסה הפנויה עמד על 15% ב-2020, לעומת 6.7% ב-2019; ובארה"ב שיעור החיסכון הפרטי עמד על 13.7% מההכנסה הפנויה ב-2020, לעומת 7.5% ב-2019.
לדברי ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית של בנק פועלים, "הסיבות לעליית החיסכון הפרטי הן מדיניות הפיצוי של הממשלות (עלייה בתשלומי העברה), ומנגד ירידה כפויה בצריכה הפרטית. אנחנו נמצאים במשבר הגדול ביותר שידעה הכלכלה המודרנית והחיסכון הפרטי דווקא עולה. זה מפתיע לעומת משברים קודמים".
ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים / צילום: ענבל מרמרי
"אי היכולת לצרוך הורידה את הצריכה באופן כפוי, והמדיניות הממשלתית שמפצה על אובדן הכנסות הביאה אותנו למצב קצת פרדוקסלי שבמיתון הכי חמור החיסכון הפרטי מזנק, וזו תופעה עולמית. במשברים רגילים על פניו אנו מצפים שהחיסכון הפרטי יפחת, כי אנשים מאבדים את עבודתם ומנסים לצרוך כרגיל בניסיון לשמור על אותה רמת חיים למרות שההכנסות שלהם פוחתות", אמר בהר.
לגבי הפיצוי הממשלתי נזכיר כי המענקים שניתנו למעגל הרחב ושנבעו מהקושי לזהות את האוכלוסייה שבקשיים, מאפיין לא רק את המשק המקומי. גם בארה"ב, שנה לאחר המשבר, עדיין קשה להבחין מבחינה טכנית מי זקוק לתמיכה שוב צפויה להגיע כצ'ק לכל אזרח. "בסופו של דבר זה משליך על השווקים הפיננסים", אמר בהר. "אותו חיסכון פרטי מחפש מקום לחנות וזה מנפח את מחירי הנכסים הפיננסים".
ובינתיים, אנו רואים את ציפיות האינפלציה מזנקות בשבועות האחרונים בעולם וגם בישראל.
"לאט לאט הציבור מתחיל לחשוב שהדפסות הכסף לצד האופטימיות שהחיסונים עוזרים, יביא למצב בו יותר כסף ירדוף אחר כמות פחותה של שירותים, ויכול להיות שתאוריות הקלאסיות יתחילו לעבוד וכן נראה אינפלציה. זה כבר לא רק אינפלציה של מחירי הנכסים אלא של סחורות, שהם חלק מרכיבי מדד המחירים לצרכן ולכן הציפיות עולות בכל העולם".
עד כמה גבוהה תהיה רמת הסובלנות של הבנקים המרכזיים?
"הבנקים המרכזיים עדיין חוששים יותר מטעות של נסיגה מוקדמת מדי מהמדיניות המרחיבה, ולכן בחודשים הקרובים לא נראה שינוי בכלי המדיניות המופעלים, אבל השוק מתחיל לשאול עד מתי. אם תהיה אינפלציה של 3% בארה"ב, זה לא תלוש מהמציאות, האם יחכו שנתיים עד שיעלו ריבית? לארי סאמרס אמר כי הפד יאלץ להעלות ריבית בשנה הבאה כי האינפלציה תקפוץ, ומצד שני שרת האוצר ילן לא מודאגת. יש אמירות בשוק נוספות שמטילות ספק בסבלנות של הפד. יש הסכמה כי הריבית לא תועלה השנה אבל אולי שנה הבאה כן, ואז האג"ח האמריקאיות ל-10 שנים מתחיל לשקלל את הריביות הללו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
