מוטציות, אזיקים אלקטרוניים ומה שביניהם

בשבועות האחרונים פורסם כי מתגבשת במשרד הבריאות הצעה לפתוח את שמי ישראל, ובלבד שהחוזרים מחו"ל יורשו לשוב לביתם (במקום למלונית) בתנאי שיענדו צמיד אלקטרוני שיאסוף את נתוני מיקומם וידווח לגורמי האכיפה האם הפרו את חובת הבידוד.

כחלק מהצורך למגר את התפשטות נגיף הקורונה ממשלות שונות בעולם ובהן ישראל נעזרות ביישומי בינה מלאכותית ואמצעים לניתוחי ביג דאטה. השימוש העיקרי באמצעים אלה נעשה לשם זיהוי מוקדי התפרצות של המחלה, ניבוי אופן התפשטותה וכן ניסיונות למנוע הדבקה. לאור מאפייניה הייחודיים של הקורונה, לפיהם רבים מהחולים נושאים את הנגיף מבלי לגלות תסמינים או שאלה מתגלים רק מספר ימים לאחר ההדבקות בו, התגבר הצורך להשתמש בפרקטיקות טכנולוגיות שונות.

ואולם, על אף היתרונות, אמצעים אלה אינם חפים מקשיים ומעלים דילמות אתיות ומשפטיות רבות. החשש המרכזי הוא כי השימוש באמצעים אלה, אשר ההחלטה להפעילם מתקבלת לרוב באופן נמהר בכדי לרסן את התפשטות הנגיף, עלול לשנות את מעמדן של זכויות אדם בכלל והזכות לפרטיות בפרט.

סקירה שערכה הרשות להגנת הפרטיות מעלה כי גופי שלטון שונים בעולם מפעילים אמצעים טכנולוגיים מבוססי ביג דאטה לשם אכיפת בידוד תוך פגיעה בזכויות האזרחים. בהונג קונג למשל, נקבע כי כל הנכנסים למדינה חבים בבידוד בית, כאשר אלה שחשים בסימפטומים או שהיו במגע עם חולה מאומת מועברים לבידוד במתקן ממשלתי. לצורכי אכיפה, הממשלה דורשת מהנכנסים למדינה לענוד צמיד מעקב מבוסס טכנולוגיית Bluetooth, אשר ביכולתו לאתר יציאה משטח הבידוד ולדווח על כך לרשויות.

פתרון זה, שהוא למעשה סוג של אזיק אלקטרוני שמוצמד לעצורים, מזכיר את התכנית של משרד הבריאות, וסביר להניח שאם ייעשה בו שימוש בישראל, הדבר יוביל לשורת עתירות לבג"ץ עקב הפרה גסה של זכויות יסוד.

בסינגפור, חולים מאומתים ובני משפחותיהם מקבלים מגורמי אכיפה הודעת SMS מספר פעמים ביום. ההודעה כוללת לינק שלחיצה עליו מעבירה לגורמי האכיפה את נתוני המיקום בכדי לאשר כי המבודד שוהה בביתו.

דוגמה נוספת היא פולין, אשר העמידה בפני הנכנסים למדינה שתי אלטרנטיבות: שימוש באפליקציה המסייעת לאכוף את חובת הבידוד או ביקורים רנדומליים של המשטרה בביתם. מי שיבחר בדרך הראשונה, יידרש על-ידי האפליקציה מספר פעמים במהלך תקופת הבידוד, להעלות תוך 20 דקות תמונת סלפי עם נתוני מיקומו.

מעבר להצעה שעלתה לשימוש בצמיד האלקטרוני, גם בישראל, החל מחודש מרץ 2020 שירות הביטחון הכללי מאכן טלפונים סלולריים של חולים מאומתים. לעמדת הרשות להגנת הפרטיות, מדובר בפגיעה קשה ביותר בפרטיותם של כל אזרחי המדינה עליהם מופעל הכלי, ובג"ץ אף קבע בהקשר זה כי "הבחירה לעשות שימוש בארגון הביטחון המסכל של המדינה לצורך מעקב אחר מי שאינם מבקשים לפגוע בה, מבלי שניתנה הסכמה לכך מצד מושאי המעקב, מעוררת קושי רב ביותר".

חשוב להדגיש שרבים מהאמצעים הטכנולוגיים ננקטו בעולם מבלי שהם מוסדרים, מוגבלים ומפוקחים. חקיקה אשר נעשתה "דרך הדלת האחורית" באמצעות צווים ממשלתיים וחקיקת משנה, ללא מגבלות זמן ברורות, נמנעה מלעבור תהליך דמוקרטי של פיקוח ועלולה להוביל למשטר סמכותני בפועל.

על כן, עולה החשש כי אם ממשלות יוכלו להשתמש במצבי חירום כדי להנהיג אמצעים המפרים זכויות אדם, מבלי שניתן יהיה לערער עליהם, אותם אמצעים זמניים יהפכו לקבועים. לדברים אלה משנה תוקף לאור התפתחותן של מוטציות הקורונה, שכן כעת ברור מתמיד כי הנגיף אינו צפוי להיעלם בקרוב, ועל מדינות העולם להיערך ל"שגרת קורונה". משכך, על רשויות השלטון למצוא את האיזון המתאים בין הצורך למנוע את התחלואה לבין החובה לשמור על זכויות אדם.

ככל שאיזון זה לא יימצא, על אזרחי המדינה לדעת כיצד אמצעים טכנולוגיים אלה פועלים ומה הסכנות הכרוכות בהם, על-מנת שיכירו את האמצעים החוקיים העומדים לרשותם לשם השגה על החלטות פוגעניות אלה.

הכותב הוא עורך דין במחלקת הליטיגציה ויישוב סכסוכים במשרד שבלת ושות'