החברות ממשיכות לנהור לבורסה בת"א, והרגולטורים מגיבים למציאות המשתנה

מאז אוקטובר 2020 ועד היום הצטרפו לבורסה בתל אביב 33 חברות חדשות, שמתוכן 29 חברות ביצעו IPO והיתר הכניסו פעילות חדשה לחברות שלד קיימות. ברקע, עוד עשרות חברות פרטיות, בעיקר מתחומי הטכנולוגיה והאנרגיה המתחדשת, נמצאות בהליך לגיוס הון באמצעות הנפקת מניותיהן לציבור. מצד אחד מדובר בגאות מבורכת, שמבשרת על גידול בהיצע החברות הציבוריות בבורסה המקומית, לאחר שנים ארוכות של יובש, בדיוק כפי שהרגולטורים וראשי הבורסה רוצים שיקרה.

ואולם, הקצב הגבוה במיוחד של החברות החדשות שמצטרפות לשוק ההון המקומי, כמו גם רמות השווי הנדיבות מאוד, כנראה מדי, שמקבלות חלקן בהנפקה (ביחס לנתונים המשתקפים מתוצאותיהן העסקיות) גורמים לרגולטורים שאחראים על הסדרת שוק ההון והשחקנים הפעילים בו לנקוט מהלכים לא שגרתיים.

בחינת חלק מהצעדים שנקטו לאחרונה יו"רית רשות ני"ע ענת גואטה והממונה על רשות שוק ההון משה ברקת, מלמדת על דאגה מהסיכון לכספי הציבור הטמון בחלק מגל ההנפקות בת"א.

ביקורת רוחבית בקרב עשרה גופים

השבוע הודיעה רשות שוק ההון כי היא פוצחת בביקורת פתע אצל עשרה גופים מוסדיים מובילים בנוגע לאופן השתתפותם בגל ההנפקות הראשוניות. הביקורת הרוחבית מתמקדת בעשרה גופים - חמש קבוצות הביטוח הגדולות וחמשת בתי ההשקעות הגדולים בתחומי הגמל.

ברשות שוק ההון הסבירו, כי פתחו ב"ביקורת פתע, בו זמנית, בעשרה גופים מוסדיים בקשר עם השתתפויות גופים מוסדיים בהנפקות". על פי הודעת הרשות "מבקרי הרשות דרשו לקבל מסמכים וחומרים ביחס להשתתפות בהנפקות לראשונה (IPO) וכן גיוסים לאחר מיזוג לחברות קיימות, שבוצעו בבורסה המקומית בחודשים האחרונים".

עוד פירטה רשות שוק ההון כי הדבר נעשה על רקע המספר הגבוה של הגיוסים בבורסה המקומית ב-2020, ועד היום. למעשה, הודעת רשות שוק ההון מרמזת כי גל ההנפקות בבורסה בתל אביב גורם לה לדאוג מאופי חלק ההנפקות ומהקשר שלהן לחיסכון לטווח ארוך של הציבור בישראל.

עתה דורשת רשות שוק ההון ממנהלי ההשקעות הראשיים בגופים המוסדיים המובילים לקבל טבלה, ובה "סכומי הזמנה, מחירי הזמנה וסכומי השקעה בפועל, בכל אחת מההנפקות לראשונה (IPO) שבהן השתתפתם, החל מאוקטובר 2020 ועד היום", כמו גם פרטים לגבי מדיניות ההשקעות הרלוונטית של אותם גופים מוסדיים והאנליזה שנעשתה במסגרת בחינת ההשתתפות באותן הנפקות. בנוסף, הרשות רוצה לבחון אילו פרטים ניתנו למוסדיים בתחילת הרוד שואו, על-ידי נציגי החברות המנפיקות, החתמים ויועצי ההנפקות.

רשות שוק ההון אחראית על הגופים המוסדיים שמנהלים את החיסכון לטווח ארוך של הציבור, שבו מנוהלים כ-2 טריליון שקל של כספי ציבור. למרות שגופי ניהול החיסכון לטווח ארוך הם הגדולים ביותר בשוק, הרי שהתפיסה הרווחת היא שחלק מהותי מכספי ההנפקות מגיע מקרנות הנאמנות, שפועלות מכוח תשקיף שבו הן מחויבות לעמוד. במקרים רבים "מכריח" התשקיף את מנהלי הקרנות לחשיפה מסוימת, שעליהם לעמוד בה עם אפשרות מוגבלת לחריגה.

קצב הגשת התשקיפים גבוה מדי

הודעת רשות שוק ההון מגיעה ימים אחדים לאחר עדכון מצד רשות ני"ע לגבי שינוי התנאים להנפקות של שותפויות מו"פ בבורסה בת"א. הרשות, כך התברר, מחשבת מחדש את עמדתה ביחס לקלות שבה מתאפשר לשותפויות המו"פ להגיע לבורסה המקומית, כך שהיא מבקשת להעלות את תנאי הסף ששותפויות אלה יידרשו לעמוד בהן, כדי להפוך למעין קרנות הון סיכון שפתוחות לציבור ונסחרות בבורסה המקומית.

לאחר ששש שותפויות מו"פ הונפקו לאחרונה וגייסו מהציבור בסך הכול כ-400 מיליון שקל, ועוד 15 שותפויות מחכות לאישור התשקיפים שלהן, פרסמה הרשות הצעה לתיקון ההוראות הנוגעות לאותן הנפקות. הגם שההוראות החדשות אינן מחייבות עדיין, מבקשת הרשות שקרנות הנאמנות יאמצו אותן בבואן להשקיע בשותפויות כיום, וזאת כנראה בשל הבנה שיש להפחית את הסיכון הנלווה להשקעת הציבור בהן.

במסגרת זו מעוניינת רשות ניירות ערך להגדיל את סכום הגיוס המינימלי, כמו גם את תרומת השותפים הכלליים (יזמי השותפויות) בהנפקה, ואת תקופת החסימה של המניות שבידיהם. זאת כדי לחזק את הקשר בין האינטרס של המשקיע החיצוני ובין האינטרס של מי שמוביל את השותפויות.

ועוד מסימניו של גל ההנפקות: בתחילת השבוע הבהירה רשות ני"ע, שקצב הגשת התשקיפים לאישורה גבוה מדי מבחינתה. כפי שפרסמה הרשות היא אינה עומדת בלוחות הזמנים "הרגילים" לאישור תשקיפים, בשל הכמות החריגה של ההנפקות שבקנה.

על פי הודעת רשות ניירות ערך, "בשים לב לכמות החריגה של הבקשות לקבלת היתר הרשות לפרסום תשקיף, אשר צפויות להיות מוגשות ברבעון הקרוב" נוצר מצב שבמסגרתו "לוחות הזמנים צפויים להתארך מעבר לרבעון הקרוב".