מאות אלפי אנשים יצאו לרחובות ברחבי מיאנמר בתגובה לקריאת פעילים להפגנה כללית, במה שנראה כאחת ההפגנות הגדולות ביותר נגד ההשתלטות הצבאית על המדינה החודש, וסימן לצבא שההתנגדות להשתלטות שביצע לא צפויה להסתיים.
מפגינים התאספו כל יום במשך יותר משבועיים. ההפיכה מ־1 בפברואר הפסיקה בבת אחת מעבר לדמוקרטיה שנמשך עשור, והחזיר את מיאנמר לשלטון צבאי. המנהיגה הפופולרית אונג סנצ'וקי נמצאת במעצר בית ומפקד הצבא מחזיק בשליטה מוחלטת במדינה. מאות אחרים נעצרו מאז, כולל פוליטיקאים ופעילים, ובלילות יש החשכה של האינטרנט והאזרחים חוששים מהתקפות מצד המשטרה ואחרים.
המוחים מתרכזים במחלף המרכזי ביאנגון, העיר הגדולה במדינה / צילום: Associated Press
כמות המפגינים המרשימה ביום שני, לצד סגירה של חנויות רבות ומקומות עבודה, באה לאחר שהמשטרה ירתה באש חיה על מפגינים בשבת והרגה שני אנשים. יותר מ־30 נפצעו בתקרית, שקרתה בעיר מנדליי. הודעה בתחנת הטלוויזיה הלאומית ביום ראשון הזהירה מפגינים שהם דוחפים את העם לכיוון סכסוך עם הצבא שיביא להרוגים.
אין להפגנות מנהיג, אבל המשתתפים בהן הניעו מפגינים לפעולה באמצעות שיחות טלפון, מסרונים, שידורי לייב, אפליקציות מסרים כמו סיגנל המוצפנת ואתרי רשתות חברתיות, על מנת להחליף תוכניות ולהזהיר מפגינים אחרים מפני סכנות.
בתוך כך, הממשל האמריקאי הוסיף שני קצינים בכירים בצבא מיאנמר לרשימה השחורה של מנהיגים עליהם מוטלות סנקציות מאז תחילת פברואר, לאחר ההפיכה שהפילה ממשלה שנבחרה בקול העם. שני האנשים עליהם הוטלו סנקציות, הגנרלים מו מינט טון ומונג מונג קיו, הם חברים במועצת מנהל המדינה השולטת בממשלה.
מפגינים מכל הקבוצות במיאנמר חוסמים את הדרך הראשית בהפגנה נגד המשטר הצבאי שקם במדינתם / צילום: Associated Press
הפעולה באה בעקבות אזהרות שהשמיעו פקידי ממשל אמריקאים בכירים על כך שסנקציות נוספות יוטלו במידה ומנהיגי ההפיכה לא יחזירו את השלטון לידי הממשלה הלגיטימית ויפסיקו באלימות נגד יריבים פוליטיים. מדובר גם במדיניות של סנקציות אישיות ומכווננות שבכירי ממשל בארה"ב אומרים שהיא חלק ממדיניות של הסלמה באמצעי ענישה שנועדה למנוע יצירה של נזק כלכלי נרחב במדינה שגם כך נאבקת במגפת הקורונה וכלכלתה חלשה.
"לא נהסס לבצע פעולות נוספות נגד מי שמביא לאלימות ומדכא את רצון העם", אמר מזכיר מחלקת המדינה אנטוני בלינקן לאחר ההכרזה על הסנקציות ביום שני.
מפגין מרים את ידו לסמל המאבק במשטר הצבאי / צילום: Associated Press
ממפים את המחסומים, משתפים ברשתות
כשהתעורר ביום שני בחמש בבוקר, תו זין נהג ברחבי העיר הגדולה ביותר במיאנמר, ינגון, על מנת למפות את מיקומי מחסומי המשטרה, המחסומים ברחוב ושיירות כלי הרכב הצבאיים - פרטים ששיתף אחר כך עם קבוצת ליבה של חברים שהוא מכני כ"מפיצי המידע", והם בתורם מעבירים את הידיעות לאחרים על מנת לתכנן את ההפגנות של אותו יום. שעה אחר כך כבר היה באתר של הפגנה בולטת ותלה שלטים מהמחלף עד שהגיעה המשטרה.
כל יום במשך שבועיים הופיע תו זין, מנהל סטארטאפ בתחום האינטרנט, להפגנות נגד ההפיכה, שהוא מגדיר כ"חילול בוטה של המנדט של העם". השעון האלקטרוני שלו לספירת צעדים מראה שבזמן זה הלך כמעט 300 קילומטר בין רחובות ואתרי הפגנות ברגל על מנת להימנע מהפקקים, אמר. בנוסף, הוא חבר במשמר האזרחי בשכונה שלו - מתנדבים שעושים סיורים בלילה, מתריעים בפני תושבים על הגעת משאיות משטרה ושומרים נגד אנשים שהוא מגדיר כאלה שעושים בלגן. יש לו אלת עץ ארוכה, פטיש וסכין בסיורים הליליים.
תו זין יודע הרבה על הפשיטות של הצבא. הוא היה כבר בן 14 כשכוחות הביטחון ירו במפגינים בשנת 2007 על מנת לדכא הפגנה למען הדמוקרטיה. אבל הוא אומר שהפעם הדברים שונים. הצבא הבטיח לקיים בחירות ואפילו שתו זין ואחרים מאמינים שהצבעה כזו תזויף כך שתיטיב עם המפלגה הנתמכת בידי הצבא ותפגע הצד הפרו־דמוקרטי, הגנרלים בכל זאת מבקשים הפעם אצטלה של לגיטימיות, כך אמר. לכן, הוא אומר, הם עשויים לגלות יותר איפוק.
"המאבק הזה מאוד חשוב", אמר. "למדינה תרבות חזקה של התערבות צבאית בפוליטיקה. כעת האנשים אומרים 'אנחנו לא מוכנים לקבל זאת יותר'".
בוושינגטון עוקבים באדיקות
כמה מפגינים תיארו את ההפגנות ביום שני כ"הפגנת 22222" על שם התאריך, 22 בפברואר 2021. הם נשאו שלטים עם דיוקנאות המפגינים שנהרגו, כולל דיוקן של בחורה צעירה שקליע פגע בראשה באחת ההפגנות הראשונות לאחר ההפיכה. רבים, כולל עובדי ממשלה, החרימו את מקומות העבודה, ובכך הרחיבו תנועת מחאה אזרחית שתופסת תאוצה.
בוושינגטון עוקבים מקרוב אחרי הנעשה במיאנמר. בציוץ מיום ראשון, אמר דובר מחלקת המדינה נד פרייס, "אנו ממשיכים לעמוד לצד אנשי בורמה כשהם משמעים את שאיפתם לשלום, דמוקרטיה ושלטון החוק", אמר תוך התייחסות למדינה בשמה הקודם, שעדיין משמש כשם הרשמי שלה בארה"ב.
במשרד החוץ של מיאנמר אמרו שההפגנות אינן חוקיות ושהרשויות מפגינות איפוק. בפוסט מסוף השבוע של עמוד הפייסבוק הרשמי של משרד החוץ, נכתב שכמה הצהרות שעשו ממשלות זרות "הן ברמה של התערבות בוטה בעניינים פנימיים של מיאנמר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.