"עליית תשואות האג"ח תומכת בירידות בשווקים ועלולה להוציא את האוויר החם משוק המניות"

כבר כמה חודשים גוברות ההערכות לגבי תימחור בועתי שנוצר בשוקי המניות בארה"ב וגם בישראל, עם דגש על חברות הטכנולוגיה. כעת נראה כי הטריגר שעלול להוביל לשינוי כיוון חד במסחר, הוא עליית התשואות של האג"ח הממשלתיות האמריקאיות -  בעיקר לטווחים הארוכים - שמאיימת לקטוע את המשך "החגיגה" בשוקי המניות.

מדובר בתהליך של זחילה איטית יחסית, אבל מתמדת, שהתגברה בחודשים האחרונים.  וכך, אחרי חודשים ארוכים שהתשואות סביב האג"ח הממשלתיות לתקופה של 10 שנים בארה"ב נעו סביב רמות שפל של כ-0.5%, לקראת סיומה של 2020 הן הגיעו לרמה של כ-1%, וכיום כבר נמצאות לא רחוק מ-1.5%.

  

עליות אלה עשויות להפוך את אפיק ההשקעה באג"ח הממשלתיות לאטרקטיבי יותר עבור המשקיעים, המתקשים כבר זמן רב לאתר אפיקי השקעה בעלי תשואות משמעותיות בשל רמות הריבית האפסיות, ועשויים להסיט את כספיהם להשקעה באג"ח הממשלתיות, על חשבון האפיק המנייתי.

עניין זה התחיל לבוא לידי ביטוי בשוקי המניות בימים האחרונים, המתאפיינים בדרך כלל בירידות שערים, אחרי שכבר כמה שבועות קודם לכן התגברה העצבנות במסחר, שהגיעה לאחר תקופה לא קצרה של שקט. מדד המניות ת"א-35 איבד כ-3% בשבוע האחרון, בעקבות מגמה דומה בבורסות וול סטריט.

  

"הגדלת הגירעון תצריך גיוס אג"ח"

יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, אומר כי "בסך הכל, התשואות באג"ח הממשלתיות האמריקאיות זוחלות כבר כמה חודשים. הן מושפעות מהעלייה במחירי הסחורות בעולם, המעלה את ציפיות האינפלציה גם בטווח של שנה וגם בטווחים ארוכים יותר, ומושפעות גם מהניצחון של ג'ו ביידן במרוץ לנשיאות ארה"ב, עם מדיניות פיסקלית מאוד מרחיבה שהוא רוצה ליישם, בניגוד לתוכניות שהיו לדונלד טראמפ. כמו בארה"ב, גם בישראל נרשמת עליית תשואות באג"ח הממשלתיות".

 יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון / צילום: איל יצהר

לדבריו, ניצבת בארה"ב על הפרק חבילת סיוע נוספת, בהיקף של 1.9 טריליון דולר, שמבקש ביידן להעניק למשק האמריקאי, אחרי 0.9 טריליון דולר שאושרו בדצמבר האחרון, ותוכנית נוספת בהיקף של כ-2 טריליון דולר ליישום בעוד כחצי שנה, לעידוד בניית תשתיות, תמיכה בייצור אנרגיה ירוקה ומהלכים נוספים להגדלת הצמיחה.

כץ מסביר כי "המשמעות של המהלכים האלה היא הגדלת הגירעון בארה"ב, מה שיצריך את הממשל לגייס יותר אג"ח, כך שהשוק כבר מבין שיש לחץ לעליית תשואות. ביידן הולך 'לשפוך' המון כסף על המשק האמריקאי - מה שאומר שתירשם עלייה משמעותית בהיקף גיוסי האג"ח הממשלתיות.

"השוק נכנס להתלבטות איפה יהיה הפדרל ריזרב בסיפור הזה, והאם הוא יציל את שוק האג"ח ויעלה את היקף הרכישות החודשיות שלו, שכיום כבר עומד על כ-120 מיליארד דולר בחודש, או שיבחר לא להתערב ולא להגדיל את המעורבות המוניטרית שלו, בשל ההנחה שהמשק יתאושש".

האם התהליך הזה עשוי לפוצץ את בועת המניות שנוצרה בשווקים?
"אני חושב שכן, וכבר התחלנו לראות את זה. נראה כי עצם הלחץ של עליית התשואות לטווחים ארוכים תומך בעצבנות ובירידות בשווקים, וחדשות התומכות בעליית התשואות עלולות להוציא את האוויר החם משוק המניות. האופטימיסטים אומרים מאידך שבגלל שהמשק נפתח, המגפה מאחורינו ויש חזרה לצמיחה, זה אמור לתמוך בשוק המניות. יכול להיות שהירידות שנראה לא יהיו חדות מדי, אולי 10%, והפד ייכנס כדי להרגיע את השווקים, ויכול להיות שהן יגיעו ל-15%-20%, ואז הפד ייכנס שוב למגרש".

עוד אומר כץ כי "מה שתמך מאוד בשוק המנייתי בשנה האחרונה, הן ריביות מאוד נמוכות, קצרות וארוכות. עכשיו, אם יש למשקיעים חלופה בטוחה והם יכולים לקנות אג"ח אמריקאיות ל-10 שנים בתשואה של 1.5%, ול-30 שנה ב-3%, אז יכול להיות שחלק יעדיפו להעביר לשם כסף, ולעזוב מכפילים לא מציאותיים וקצת בועתיים, ולעבור לאפיק בטוח".

עד מתי זה צפוי להימשך?
להערכת כץ, כשהתשואות על האג"ח הממשלתיות האמריקאיות יחצו את רף ה-1.5%, שממנו הם לא רחוקים כעת, "הפד ייכנס לתמונה וירגיע מעט. אני לא צופה שהתשואות יחזרו לאזור ה-1%, כפי שהיו לפני כמה שבועות - הכיוון הוא לעליית תשואות, אבל בשלב מסוים הפד ייכנס לתמונה עם איזה אמירה בנושא או מהלך שיבצע".

מה ההמלצות לתיק ההשקעות נוכח המצב?
"צריך להיות מאוד זהירים בתחום המניות, בפרט מניות הטכנולוגיה, שטסו באחוזים ניכרים לשווי בועתי בשנה האחרונה - בעיקר בחו"ל, שם הן עלו הרבה יותר מאשר בישראל. כדאי להתמקד במניות ערך, בפרט בישראל, כמו מניות הבנקים, נדל"ן ורשתות מזון, שייהנו מפתיחת המשק המחודשת, וכן מניות המלונאות. בישראל שוק המניות פחות בועתי, ואין פה את ההאצה הפיסקלית המרשימה והקצת מוגזמת שיש בארה"ב".

כץ סבור כי "באופן כללי, אחרי הריצה של 2020, יש מקום להוריד קצת רגל מהגז בחשיפה למניות, ואולי כדאי לחכות קצת ולהמתין לעליית תשואות נוספת ולהאריך את המח"מ (משך חיים ממוצע). גם מזומן זה לא מילה גסה".

לדבריו, "גם הסחורות הן אפיק מעניין. למרות העליות שאפיינו אותן ב-2020, במבט קדימה עשוי להיווצר מצב שבו כל גושי הסחר בעולם יצמחו בקצב מהיר מאוד - מצב נדיר יחסית, שלא ראינו בעבר - ולכן אותם נכסים שההיצע שלהם מוגבל, כמו מתכות וסחורות נוספות, הם עדיין אפיק מעניין. כל זאת, בהנחה שלא יגיע גל נוסף של מוטציה של נגיף הקורונה, שהחיסונים לא יהיו אפקטיביים עבורה".

האם האינפלציה צפויה לחזור לעלות?
"הזרמות הכסף המאסיביות של הממשל האמריקאי, עם תגמולים שהוענקו לאזרחים ודמי אבטלה מוגדלים, יש בהן הרבה אלמנטים שהם תומכי צמיחה, וגם עשויים להיות תומכי אינפלציה. כל זאת, כשהמשק כבר בהתאוששות, עם הסרת המגבלות - וזו תופעה גלובלית".

"נוסף על כך, הייתה מגמה של הגדלת שיעור החיסכון, משום הירידה בצריכה הפרטית, ועכשיו יש רצון לנצל את החיסכון הזה ולבלות, וזה שילוב שמלבה את האינפלציה. בישראל מרבית התחזיות מדברות על אינפלציה בסביבות 1% השנה".

במבט לטווח קצת רחוק יותר, כץ מציין כי "לא מעט חזאים וגם שוק האג"ח מתמחרים עליית אינפלציה לאזור 1.5% בשנים הבאות, אבל בעיני, זוהי עלייה גבוהה מדי, משום שלישראל יש מאפיינים שלא תומכים בהאצה באינפלציה, בפרט בגין המשך הלחץ לייסוף בשקל".