אמזון מציגה: לנסות להילחם בקורונה (ולא רק בה) באמצעות שירותי הענן

בעשור האחרון נכנסו שחקנים חדשים ולא לגמרי צפויים לתחום הבריאות. ככל שהוא נעשה תלוי בעיבוד מידע בקצב גבוה מעוד, כך כך הפכו דווקא חברות המספקות שירותי ענן לבעלות האינטרס הגדול ביותר בתחום. אך חברות כמו אמזון, גוגל, IBM, מיקרוסופט עליבאבא ותאגיד הבריאות פיליפס לא יסתפקו בתחרות על מחיר, מהירות או אבטחה. החזון שלהן היה אחר לגמרי: הן ביקשו להפוך לאגרגטוריות של המידע הרפואי ולמוקד של רשת השירותים הרפואיים המסופקת על הענן.

כדי לממש את החזון הזה, הן לא מחכות שהסקטור יתפתח ויגיע אליהן, אלא מטפחות אותו ביוזמתן, באמצעות שיתופי פעולה, חממות, אקסלרטורים והאקתונים. כך הן מקדמות את הפתרונות הבאים שיפעלו בענן, ומעודדות את האינטגרציה בין הפתרונות השונים ובין החברות הצעירות לספקי הרפואה הקלאסית - בתי החולים, הקליניקות בקהילה והמבטחים.

ד"ר שז פרטובי, המנהל הבכיר של תחום הבריאות, הגנומיקה, המכשור הרפואי והחקלאות ב-AWS (חברת שירותי הענן של אמזון), מגדיר כך את חזונו: "פעם עבדתי כנוירורדיולוג, במניעה של שבץ חולה אחד בכל פעם. אחר כך עבדתי עם ממציאים מדהימים כדי לשפר את הנגישות לבריאות ברשת בתי חולים אחת. היום, באמזון, אני יכול לשפר את המצב הבריאותי של האנושות".

 ד"ר שז פרטובי / צילום: באדיבות AWS

מהו בעצם החזון של AWS?
"אנחנו רוצים להיות החברה הכי אובססיבית ללקוח (כלומר, חברת המידע הרפואי שפעילותה נעשית בענן - ג"ו). זה אומר שאנחנו עובדים מהלקוח אחורה. 90% ממה שאנחנו בונים ומביאים לשוק הם מה שהלקוחות ביקשו. ה-10% הנותרים הם המצאות לתועלת הלקוח, שאנחנו מנסים להביא עוד לפני שהוא יודע שהוא עומד לבקש אותם".

שעה פחות במיון

פרטובי אומר שכחברת טכנולוגיה, אמזון מבקשת לפתור בעצמה שלושה אתגרים בתחום הבריאות. "האתגר הראשון הוא ניבוי של אירועים רפואיים שיאפשר לתת טיפול טוב יותר ולייעל את מערכת הבריאות. אנחנו חושבים שהכלים הללו יוטמעו באופן בלתי נפרד בשגרת העבודה של רופאים, כדי לזהות מראש סרטן, שבץ או התקפי לב ולהתערב באמצעות טיפול מותאם אישית, שגם ייתן חוויית מטופל טובה יותר".

פרטובי נותן כדוגמה את חברת Aidoc הישראלית, שפיתחה מערכת לתמיכה בקבלת החלטות על בסיס סקירות CT ופועלת על פלטפורמת AWS. "המערכת הזאת מזהה סריקות חריגות, מציפה דגימות דחופות ומאיצה את הטיפול. עד היום ניתחה החברה יותר מ-3.2 מיליון סקירות ביותר מ-300 מרכזים רפואיים בעולם. במרכז אמריקאי אחד, המוצר הזה הפחית את זמן הביקור של החולים בחדר המיון ב-59 דקות שלמות, ואת משך האשפוז ב-18 שעות. דוגמה אחרת היא מערכת של למידת מכונה שפותחה על ידי AWS וחברת המידע הרפואי Cerner, שמזהה אי ספיקת לב אפילו 15 חודשים לפני הופעת התסמינים".

האתגר השני הוא לנהל "מסע מטופל" מותאם אישית. "מסע מטופל" הוא הדרך שעובר מטופל מהרגע שבו פנה למערכת הבריאות עם תסמינים או דאגות כלשהן, דרך האבחון, ועד קבלת הטיפול. היום, כמו שרבים מאיתנו יודעים, המסע הזה עלול להיות בלתי נסבל.

"הלקוחות שלנו עובדים כדי ליצור פחות חיכוך. העולם היום מכוון לקוח וכולנו מצפים לחוויה פשוטה וקלה בכל מקום. כשמגיעים למרפאה ונותנים את כרטיס קופת החולים לפקיד, מיד עולה כל המידע הרפואי, אבל לפעמים כשאנחנו קובעים תור באופן עצמאי, אנחנו צריכים להקליד הרבה מידע. אחת הלקוחות שלנו היא ZokDoc האמריקאית, שמשתמשת בטכנולוגיות של עיבוד תמונה וטקסט כדי להעביר את המידע הדרוש לקליניקה העצמאית. זו רק דוגמה לאופן שבו אנחנו מנסים להפוך את החוויה לפחות מעיקה.

"אנחנו עובדים גם על יכולות ספציפיות יותר לתחום הבריאות, כמו אלה של חברת INOVIA שבונה מאגרי מידע של רצפים גנטיים למחקר. היא משתמשת במידע הגנטי כדי להתאים טיפולים באופן אישי למחלות גנטיות וסרטן. השימוש הנכון במידע יכול לקצר דרמטית את הזמן לאבחון או להשגת הטיפול הנכון".

האתגר השלישי, אומר פרטובי, הוא אינטגרציה של מידע בין ספקים רפואיים שונים. "ביזור המידע בין המערכות מקשה גם במתן טיפול הוליסטי וגם במחקר. הקמנו פרויקט קוד פתוח בשם FHIR Works, שמאפשר לעשות אינטגרציה בין גורמים שונים דרך הענן, ולבצע עיבוד מידע מהיר ומורכב במטרה להסיק מסקנות רפואיות בזמן שהוא באמת רלוונטי לטיפול באותו חולה.

"אנחנו עובדים למשל עם מרכז פרד האצ'יסון בסיאטל, כדי לזהות חולים לניסויים קליניים, ומקילים עליהם את איסוף המידע הרפואי על המטופלים שגויסו ואת המעקב אחריהם לאורך זמן. משך הזמן של עיבוד כל מסמך ירד משעות לשניות".

מה הדבר הכי מלהיב שעשיתם לפני שהגיעה הקורונה?
"עבדנו מול חברת GRAIL, שעוסקת בזיהוי מוקדם של סרטן באמצעות סמנים גנטיים. החזון שלהם הוא לפתח בדיקת דם אחת שתזהה התפתחות של כמה סוגי סרטן, שהיום אין להם בדיקת סקר. הם כבר נמצאים בניסויים קליניים במוצר הזה. כדי לעשות זאת, הם צריכים לשלב יכולות מאוד חזקות של ריצוף גנומי עם יכולות עיבוד מידע, וזה אומר שהם צריכים לעבד מאות אלפי רשומות וקובצי מידע גנטי. כל גנום מכיל המון מידע, ואת כל זה יש גם לאחסן וגם לעבד באופן בטוח ואמין".

ספקי הענן של מודרנה

עם פרוץ המגפה, השיקה  AWS כמה פרויקטים מעניינים. "אנחנו מאכסנים יכולות צ'טבוט כדי לספק למשתמשים מידע שהם זקוקים לו בזמן המגפה, בהתאם לרמת ההשכלה והמצב הרפואי שלהם", אומר פרטובי. "היינו גם ספקי הענן של מודרנה כשהיא פיתחה את החיסון שלה וניהלנו את המידע הפנדמי של ה-NHS, מערכת הבריאות הלאומית של בריטניה.

מעבר לכך, הקימה חטיבת הבריאות של שירותי הענן אתר חיפוש למדענים וחוקרים בתחום הקורונה. הוא כולל יותר מ-130 אלף מאמרים ופרטי מידע, ומבוסס על למידת מכונה כך שהחיפוש הוא לא רק על בסיס מילות חיפוש אלא על בסיס שאלות. "זה באמת מאיץ את המחקר", אומר פרטובי.

"הקמנו גם תוכנית בהיקף של 20 מיליון דולר לתחום אבחון הקורונה, וליצירת שיתופי פעולה בין גורמים שונים שעובדים על רעיונות דומים בתחום האבחון. תמכנו גם בהאקת'ון Covid-19 Sprint בהשתתפות בית הולים אסותא, שבו פותחו 15 פתרונות שונים לקורונה, ביניהם פתרונות לשמירה על קשר בין מטופל מאושפז בבידוד לבין משפחתו.

"אחת החברות בהן תמכנו הייתה Genoox הישראלית, שפיתחה תוכנה לריצוף גנטי והפקה של מידע מהרצפים הללו. התוכנה הזאת שימשה במחקר של בית הספר לרפואה הנובר, שנועד לזהות גורמים גנטיים המבדילים בין אנשים בריאים לאנשים חולים במחלות אימוניות ומטבוליות בתגובה לתחלואה, בין היתר לקורונה".

הקורונה העלתה את המודעות לרפואה מרחוק. זה באמת קורה? ובאילו תחומים בעיקר?
"בהחלט. ראינו אימוץ מהיר מאוד של צ'טבוטים למתן מידע למטופל ולניהול מסע המטופל בנושא בדיקות הקורונה. כך המטופלים קיבלו מענה בכל שעות היום בלי להביא לקריסת מרכזי השירות של מערכות הבריאות. אנחנו רואים גם אימוץ של ביקורים רפואיים מרחוק.

"גם תחום הניסויים הקליניים נאלץ להמציא את עצמו מחדש, והיום נפתח עולם חדש של ניסויים קליניים המבוצעים מרחוק, שצפוי להקל באופן משמעותי את הביצוע של ניסויים קליניים בעתיד".

האם היו פתרונות של ניבוי באמצעות למידת מכונה שהשפיעו על הטיפול במחלה?
"כן, למשל בבית החולים בסן דייגו השתמשו בבינה מלאכותית כדי לשפר את יכולות הזיהוי של דלקות ריאות בצילומי ריאה. רדיולוגים אימנו את המערכת על בסיס 22,000 מקרים".

רפואה טובה בהיקף גלובלי

לפני אמזון, עבד פרטובי ב-Dignity Health, רשת בתי חולים ללא מטרות רווח שבסיסה בקליפורניה, ונחשבת בעלת תודעת שירות וטיפול יוצאת דופן, כפי שרומזים שמה והמוטו שלה: Hello Humankindness. שם, אומר פרטובי, הוא למד להשתמש בכלים דיגיטליים להקלת מסע המטופל, שנים רבות לפני שזה נעשה במקומות אחרים.

"המטרה שלנו הייתה לשנות את החיים דווקא של המטופלים שאין להם בדרך כלל נגישות לרפואה טובה, וזו הייתה הסיבה שהעבודה הזאת הייתה כל כך מספקת. בזכות הגישה הזאת הצלחנו לרתום כל כך הרבה שותפים למטרה שלנו בתקופה שגם שיטות העבודה המשולבות בין סטארט-אפים רפואיים, בתי חולים וחברות מידע עדיין לא היו מקובלות. מה שעשינו בדיגניטי, מלהיב אותי לעשות עכשיו בסקאלה גלובלית ל-AWS".

הפרויקטים של AWS בקורונה

■ אירוח צ'טבוטים שמספקים מידע, בהתאם לרמת ההשכלה והמצב הרפואי של המשתמשים

■ הקמת Cord-19, אתר חיפוש למדענים וחוקרים בתחום הקורונה, לקידום המחקר

■ הקמת תוכנית בהיקף של 20 מיליון דולר בתחום אבחון הקורונה, המעודדת שיתוף פעולה בין גורמים שעובדים על רעיונות דומים

■ תמיכה בהאקתון Covid-19 Sprint בהשתתפות בית החולים אסותא, שבו פותחו 15 פתרונות שונים לקורונה, ובהם פתרונות לשמירת הקשר בין מאושפזים למשפחתם

■ תמיכה בחברת Genoox הישראלית, שפיתחה תוכנה לריצוף גנטי, המסייעת להבין שונות בתגובה לתחלואה

■ ■ ■

אמזון שירותי ענן (AWS)

חברה בת של אמזון, שהוקמה ב-2006 בתחום שירותי האחסון בענן ושירותי תוכנה לעיבוד מידע, וכיום מהווה חלק משמעותי מפעילות אמזון ● מנכ"ל: אנדי ג'אסי, שנבחר לאחרונה למחליף של ג'ף בזוס כמנכ"ל אמזון כולה ● ב-2020 הכניסה 45 מיליארד דולר, צמיחה של 30% לעומת 2019 

ד"ר שז פרטובי

ראש תחום בריאות, מדעי החיים, גנומיקה מכשור רפואי וחקלאות ב-AWS ● בעל תואר ראשון במחשבים וביולוגיה של התא ופרופסור לרפואה עם התמחות ברדיולוגיה ● בעבר ייסד את מחלקת הביואינפורמטיקה באוניברסיטת אריזונה וניהל את תחום המידע הרפואי ברשת בתי החולים Dignity Health ● עוד משהו: "ייסדתי חמישה סטארט אפים. שלושה נרכשו ואחד היה כישלון מוחלט"