הממסד כבר לא יכול להישאר אדיש לביטקוין

לפני כחודשיים הביטקוין נסחר סביב 23 אלף דולר; שיא של כל הזמנים לאותו מועד. אז דנו כאן בתפקידו האפשרי של הביטקוין כתחליף וירטואלי לזהב. השבוע הביטקוין הגיע לשיא חדש, נסחר במחיר גבוה מ-58 אלף דולר ושוויו הכולל חצה את הרף הסמלי של טריליון דולר.

אין חולק שהעיסוק במחיר הביטקוין מצית את הדמיון, והתחושה שבאמצעות השקעה בו ניתן להתעשר במהירות - כמו גם לאבד הון רב - מלהיבה רבים. ברורה גם הזיקה למושגים YOLO ו-FOMO שהפכו שגורים בפי כל בהקשר של השקעות ושוק ההון, וברור גם הקשר לתופעת גיימסטופ ורדיט שניצתה במלוא עוזה לפני כחודש. ניתן לראות בקלות את ההשפעות של הרשתות החברתיות על הביטקוין. כך, למשל, הציוץ של אלון מאסק מסוף השבוע שבו כתב שמחיר הביטקוין נראה גבוה, הוא כנראה בין הגורמים לירידה האחרונה במחירו.

כבודו של העיסוק במחיר הביטקוין במקומו מונח, אך השאלה היותר מעניינת לגביו היא כיצד הממסד הפיננסי רואה אותו והאם הוא נערך למלחמה בביטקוין או לאימוץ שלו ו/או מטבעות קריפטו אחרים. יודגש, שגם בשווי כולל של טריליון דולר הביטקוין עדיין זניח ביחס להיקף התוצר העולמי, אולם ברור שהמערכת הפיננסית העולמית כבר עוסקת בשאלת הביטקוין.

הדעה הרווחת היא שלמדינות, לבנקים המרכזיים בעולם וכן למוסדות הפיננסיים המובילים נוח המצב הקיים שבו למדינות יש מטבעות מרכזיים (הילך חוקי), ששימוש בהם מאפשר את הניהול העולמי של הכלכלה.

דוגמה בולטת לכך היא הזרמות הנזילות האדירות של בנקים מרכזיים ובראשם הפד האמריקאי וכן תוכניות הסיוע העצומות בכל רחבי העולם למאבק בקורונה הכלכלית. לכן, אין אינטרס לבנקים מרכזיים לאפשר לביטקוין וליתר מטבעות הקריפטו לאיים על הסדר הנוכחי. זו גם הסיבה מדוע עוד כששווי הביטקוין היה נמוך, הממסד הפיננסי בכל העולם נמנע מלהגדיר אותו כהילך חוקי. לכן גם רווחים מעליית ערכו של הביטקוין ממוסים, בשונה מרווחים שנובעים משינוי בשערי מטבעות.

במקביל, חדשות לבקרים אנו שומעים התבטאויות מסויגות של בכירי הממסד הפיננסי בנוגע לתופעת הביטקוין. השבוע הזהירה ג’נט ילן, שרת האוצר בארה"ב ויו"ר הפד לשעבר, מפני הפסדים שיגרמו למשקיעים בביטקוין. בנוסף ילן אמרה שהיא לא צופה לשימוש נרחב בביטקוין לצרכי עסקאות בשל האנרגיה הרבה שדרושה לכרייתו. היא גם נקטה ב"טכניקת חיבוק הדוב", ודיברה על כך שהממשל בארה"ב בוחן את הכדאיות של דולר דיגיטלי. התבטאות שמסוגה שמענו באחרונה גם מבכירים אחרים שתכליתה לאותת שהממסד הפיננסי הוא בעד קידמה ודיגיטציה, אך לא על חשבון פיקוח מרכזי.

מבחינתי, המפתח נעוץ בהיקף השימוש שיתפתח בביטקוין לצרכי עסקאות - ולא לחינם התייחסה ילן לנקודה זו. שימוש הולך וגובר בביטקוין ובמטבעות קריפטו אחרים יקשה על הממסד הפיננסי להצר את צעדיו. כלומר, המהפכה אם תתרחש לא תבוא מלמעלה מאימוץ רצוני של הביטקוין על ידי הממסד הפיננסי, אלא מלמטה באמצעות דחיפה של העולם העסקי שיעשה שימוש בביטקוין בהיקף כזה שיאיים על ההגמוניה של המטבעות המרכזיים.

שימוש הולך וגובר בביטקוין רואים כל העת. בתחילת החודש רכשה טסלה ביטקוין בשווי של 1.5 מיליארד דולר והודיעה כי היא תהיה מוכנה לקבל תשלומים בביטקוין עבור מוצריה בעתיד. החל מהשנה מאפשרת פייפאל ללקוחותיה להשתמש בביטקוין ובמטבעות קריפטו אחרים בפלטפורמת התשלומים שלה. מאסטרקארד הודיעה החודש שבהמשך השנה היא תתחיל לאפשר לעסקים לקבל תשלומים במספר מטבעות קריפטו באמצעות כרטיסי האשראי שלה, ובכך הלכה בעקבות ויזה. ובמהלך החודש הודיע BNY Mellon, מהבנקים הוותיקים בארה"ב, שישלב את השימוש במטבעות דיגיטליים בשירותים ללקוחותיו.

אני חוזה שעוד ועוד גופים יכניסו את הביטקוין ומטבעות דיגיטליים אחרים לשימוש. האם בהיקף מספיק לאיים על ההגמוניה של המטבעות המרכזיים? עוד מוקדם לדעת. 

הכותב הוא חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת ת"א ובעלים  של קרן השקעות