האינפלציה מרימה ראש: האם ישראל תצטרף למגמה העולמית של עליות מחירים

אחרי יותר מעשור של הזרמות כספים מאסיביות לשווקים הפיננסים, ובזמן שבארה"ב דנים בשאלה האם חבילת הסיוע הנוספת של הנשיא ג'ו ביידן עלולה להביא להתחממות הכלכלה יתר על המידה, האינפלציה מרימה ראש. זאת על רקע הציפייה להתאוששות שתגיע לכלכלות העולם מוקדם מהצפוי, לצד פרץ ביקושים נוכח הסרת המגבלות על סגרים בארץ ובעולם.

האם לעולם יש מה לחשוש מעליית ציפיות האינפלציה, כאשר ארה"ב עדיין מתקשה להתאושש מהמיתון העמוק ביותר אי פעם? ראשית, יש לזכור שארה"ב אישרה סיוע כספי של כ-3 טריליון דולר לכלכלה, ואילו ביידן הכריז על כוונתו להשיק תוכנית תמריצים נוספת של 1.9 טריליון דולר. שנית, שרת האוצר האמריקאית ג'נט ילן דרשה "לפעול ובגדול" - מה שדחף את עליית התשואות של החוב הממשלתי.

כאשר יותר מדי כסף (נוכח ההדפסות של הבנקים המרכזיים) רודף אחר פחות מדי מוצרים, עולה החשש מאינפלציה ומשחיקה בערך הכסף. התרחיש הקיצוני משרטט מצב של עלייה בלתי נשלטת באינפלציה, שיאלץ את הבנק המרכזי להעלות את הריבית באופן מהיר ואגרסיבי, ולכך עלולות להיות תוצאות הרסניות. אינפלציה גבוהה יותר, לצד עליית שיעורי הריבית, עשויים לחנוק את הצמיחה בכלכלה שעדיין מחלימה - ואולי אפילו לגרום למיתון נוסף. אבל אנחנו ממש לא שם. למעשה יו"ר הפד פאואל אמש הבהיר כי "הכלכלה רחוקה מיעדי האינפלציה והתעסוקה". 

לדברי רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, "הרמת הראש של האינפלציה די מורגשת, אך היא מתחילה מרמה נמוכה ושלילית של השנים האחרונות. כעת נחוץ תמרון עדין ורגיש בין הצורך להגדיל את הנזילות, החובות והגירעונות, על מנת לחלץ את הכלכלות מהמשבר החמור ביותר של מאה השנים האחרונות, לבין הצורך לא לזרוע את זרעי המשבר הבא - אינפלציה גבוהה, שתאלץ הידוק פיסקלי ומוניטרי חד ומוקדם מדי. מדובר במלאכה לא פשוטה, וייתכנו טעויות בדרך.

"יחד עם זאת, יש הבדל בין אינפלציה שמקורה בצד הביקוש לבין אינפלציה שנובעת מצד ההיצע והעלויות. הראשונה תעיד על שיפור בקרב משקי הבית, הכנסותיהם יגדלו, מצב התעסוקה ישתפר וכך גם הסנטימנט. אמנם צד ההיצע יתאים את עצמו באיחור לביקוש החדש, היות והחברות יעדיפו להיווכח כי מדובר בתוספת ביקושים פרמננטית (ולא זמנית, כפי שקרה בגלי פתיחת וסגירת המשק האחרונים), ולכן המחירים יהיו הראשונים להגיב לעודף הביקוש. עם זאת, הדבר יעיד על הבראת המשק והתאוששות הכלכלה.

"האפשרות השנייה תעיד דווקא על שחיקת כוח הקנייה של משקי הבית ורווחי המגזר העסקי, מה שעלול לגרום, בד בבד עם עליית האינפלציה, להאטה כלכלית דווקא. להערכתי, התרחיש האופטימי סביר יותר בהקשר זה".

בפד לא מודאגים

בשבוע האחרון נרשמה עלייה חדה בתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב, שהאירה אותן מחדש כמקום טוב יותר "להחנות" בו את הכסף בהשוואה לשוקי המניות, שרשמו בימים האחרונים תיקון מטה מרמת שיא היסטורית . זה קרה לצד עליית ציפיות האינפלציה בעקבות התאוששות הכלכלה האמריקאית מוקדם מכפי שציפו, ובמיוחד לאור זכייתם של הדמוקרטים ברוב בסנאט, והצפי להשקת התוכנית הכלכלית.

בינתיים, לא נראה כי הבנק המרכזי האמריקאי מודאג מעליית התשואות, שכן הן עדיין נמוכות בראייה היסטורית. יו"ר הפד ג'רום פאואל אתמול בסנאט, כי "הכלכלה רחוקה מיעדי התעסוקה והאינפלציה, וסביר להניח שייקח זמן עד שתושג התקדמות משמעותית". פאואל מחזיק במנטרה שהעלייה באינפלציה נובעת מגורמים בסיסיים, ומכיוון שבטווח הארוך יש לחצים דיס-אינפלציוניים אין מה להתרגש מהעלייה הזו. אם האינפלציה לא תתמתן לקראת 2022 והפד לא ישנה את הטון, זה עשוי להשפיע על השווקים.

בישראל, לכאורה, הנתונים היבשים לא מלמדים על כך שהאינפלציה מרימה ראש. מדד ינואר ירד ב-0.1%, וב-12 החודשים האחרונים נסוג המדד ב-0.4%. גם במבט קדימה לא מסתמנת סערה, כאשר לפי בנק ישראל, הציפיות לאינפלציה משוק ההון ל-12 החודשים הקרובים ול-12 החודשים הבאים אחריהם עומדות היום על 1.1% ו-1.3%, בהתאמה.

חזאים צופים אינפלציה של 0.8% ל-12 החודשים הבאים. מכיוון שיעד האינפלציה של בנק ישראל נע בין 1% ל-3%, יכולים להיות שם מרוצים מהעלייה בציפיות האינפלציה. ובכל זאת, כלכלנים צפו כי מדד ינואר יהיה נמוך הרבה יותר.

האינפלציה המיובאת

מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, אומר בשיחה עם גלובס כי "האינפלציה בישראל בשנה הקרובה הולכת לעלות בעיקר בגלל אינפלציה מיובאת, שנובעת מעליית מחירי הסחורות בעולם. רק השבוע מדד מחירי הסחורות של בלומברג עלה לשיא מאז 2013.

"אמנם השקל התחזק בשנה האחרונה, אך בנק ישראל עצר את הלחצים בייסוף לעת עתה. לזה יש להוסיף את עליית מחירי התובלה הימית, שנובעת מבעיות בהיצע ומעצם העובדה שאין הובלה אווירית בעולם נוכח משבר הקורונה. הדברים הללו מייצרים אינפלציה מיובאת לישראל .

"אם נסתכל ברכיב המוצרים הסחירים (כל מה שמיובא או מתחרה ביבוא), שמהווה 37% ממדד המחירים לצרכן, נראה שבעשור האחרון יש לחצים דיס-אינפלציוניים מבניים. ישראל מדורגת במקום התשיעי במדד יוקר המחיה, בזמן שהרבה יותר קל לייבא ולעשות רכישות אונליין מאסיה, ממזרח אירופה ואפילו מבריטניה וארה"ב, שיותר זולות מאיתנו. אבל דווקא בשנה הקרובה, בגלל עליית המחירים בסין שמתגלגלת לעולם, תירשם עלייה באינפלציה המיובאת והיא תגיע לתחום היעד של בנק ישראל. אם מחירי הסחורות ימשיכו לעלות בקצב הנוכחי, מה שקשה להניח, האינפלציה תשוב ותתמתן".

בהודעת הריבית שפרסם בנק ישראל אכן צוין כי הציפיות לאינפלציה לטווח הבינוני מצויות בתוך תחום היעד, והציפיות לטווח הארוך נותרו קרוב למרכז תחום היעד, בין היתר בשל המדיניות המרחיבה שלו. " מצד שני", אומר שפריר, "חשוב לזכור שהשנה האחרונה גרמה לכך שהרבה חברות שיפרו את הרווחיות התפעולית שלהן. אנחנו נראה את הפן השלילי של זה בשוק התעסוקה - בסוף 2021 שיעור האבטלה לא יחזור למה שהיה טרום המשבר, אלא לרמה של 7%".

האם הצרכנים יכולים לעמוד בעליית המחירים, בזמן שאחד מבין כל חמישה ישראלים נמצא מחוץ לשוק התעסוקה? "המחאה החברתית של 2011 עדיין פה, יש לה השלכות", אומר שפריר. "האינפלציה המצטברת מאז 2013 עדיין שלילית, בהינתן שהצרכנים ערניים ליוקר המחיה. החברות חוששות מהעלאת מחירים, וכשהחל"תים יסתיימו זה ימתן את עליית המחירים בשנת הקורונה".

לגבי שוק המזון אומר שפריר כי "על רקע עליית מחירי הסחורות החקלאיות, אנחנו מניחים שמחירי המזון ללא פירות וירקות יעלו בשנה הקרובה ב-1%. לאור ערנות הצרכנים והתקשורת ליוקר המחייה, נראה כי רשתות השיווק יתקשו להעלות את המחירים בשיעור חד יותר, אלא אם הזינוק במחירי חומרי הגלם יימשך.

  

"אנחנו צופים עליית מחירים קלה במחירי המזון בפברואר, ירידה חדה יחסית במרץ עקב מבצעי חג הפסח, ולאחר מכן עליית מחירים מחודשת באפריל".

ומה לגבי ההמשך? בבנק ישראל די מרוצים מהעלייה באינפלציה, כל עוד אין זינוק ממושך. האינפלציה בישראל נמוכה יותר מאשר בארה"ב, וגם בתחזית הגבוהה ביותר היא לא צפויה להגיע לרמות שיגרמו לבנק ישראל לחשוב על העלאת ריבית.

בהודעת הריבית שלו ציין בנק ישראל כי היקף התוכנית להתערבות בשוק המט"ח, שעומד השנה על 30 מיליארד דולר, יעזור לעלות את האינפלציה לתחום היעד. "זה נכון ל-2021, אבל מה יהיה הלאה, בנק ישראל ימשיך לרכוש מט"ח באותם היקפים?", אומר שפריר "כנראה שיהיה לו קשה להגיד זאת, וכנראה שהוא יקנה פחות".