המודל נכשל, אז למה השבוע החיו אותו מחדש? פארסת מלוניות הקורונה כמשל

מודל המלוניות כשל. זו המסקנה שהובילה לכך שלפני ימים ספורים בוטלה חובת הבידוד במלוניות לשבים מחו"ל. אלפי השוהים במלוניות שוחררו לביתם באישון לילה ונשמו לרווחה.

כעבור יומיים בלבד החליטו שרי התחבורה והבריאות, אחרי התייעצות עם ראש הממשלה, להחזיר "בדחיפות" את חובת הבידוד במלוניות, זו שגם משרד הבריאות הודה שנכשלה. למה? בוועדת החוקה, שאמורה להיות כלב השמירה של הציבור כנגד עיוותים בתקנות של חוק הקורונה הגדול, הוצג נתון לפיו 30% מהמחויבים לבידוד במלונית מקבלים פטור. הנתון הזה לא כולל את המחלימים והמחוסנים שפטורים מחובת הבידוד במלונית.

בפועל, אומר גורם שמכיר את הנתונים, "אולי 10% באמת מפונים למלונית. יושבת בנתב"ג נציגה של משרד הבריאות שהנוסעים עטים עליה בצעקות והיא זו שמחליטה מי יקבל צמיד שיפטור אותו מהמלונית. זה נראה רע בדיוק כפי שזה נשמע".

השבוע תועד רופא שנחת מארה"ב וביקש בנימוס לפגוש את נציג ועדת החריגים היות שחוסן בארה"ב. במועד שבו הוא נחת החליטו שוועדת החריגים כבר תעבור למלוניות - זיגזג נוסף בפארסה - ואותו נוסע הובל על ידי קבוצת שוטרים בכוח לאוטובוס ומשם למלונית. למזלו הוא שוחרר באותו הלילה עם פקיעת תוקף התקנה.

בלי חוות דעת מבוססת, בלי נתונים

פארסת המלוניות היא עוד דוגמה לדרך שבה מתקבלות החלטות בתקופת הקורונה. לא תמיד מתבססים על נתונים ועל חוות דעת מקצועיות. על מה כן? לא ברור. כשהחליט יו"ר ועדת החוקה חבר הכנסת יעקב אשר להפסיק את הבידוד, מיהרו משרד התחבורה והבריאות "להשיב" לו בתמורה: במקום מכסה של 2,000 נוסעים ביום, הם החליטו כי תותר כניסת 200 בלבד. מנין צץ המספר 200? לא ברור, אבל עושה רושם שאת מלחמת הורדת הידיים עושים על חשבון הנוסעים.

בשורה התחתונה המלוניות חוזרות. שוב. אחרי ישיבה שבה השתתפו נציגי המשטרה, משרד הבריאות ויו"ר ועדת החוקה הוחלט "להדק את החבל" ביישום רעיון המלוניות ולשלבו עם פיילוט של אזיק אלקטרוני שיתופעל על ידי חברה חיצונית. הפיילוט שצפוי להתחיל בשבוע הבא בשלב ראשון עם 100 צמידים - קובע שמי שיפונה לבידוד במלונית ויקבל תשובה שלילית לקורונה יוכל לקבל צמיד למעקב ולהשתחרר לבידוד ביתי. את הרעיון הזה אמורה לאשר ועדת החוקה כך שעד שהוא לא יאושר, הנוסעים שינחתו ייהנו מן ההפקר ויופנו לבידוד ביתי

איך זה התחיל? ב-23.12.2020 התקבלה החלטה לפיה כל השבים מכל המדינות יחויבו להיכנס לבידוד במלוניות. פיקוד העורף הופקד על שריון מלוניות לטובת השבים מחו"ל, כאשר את המהלך תממן המדינה. לטובת כך הועמדו חמש מלוניות. מאחר שעשרות בתי המלון עומדים ריקים, נלקחה בחשבון אופציה לשריין חדרים נוספים במידת הצורך. המדינה שילמה עד כה יותר מחצי מיליארד שקל לרשתות המלונות - דן שהעמידה שני בתי מלון בירושלים ובתל אביב, בירושלים למלון גרנד קורט ועץ הזית ולמלון מטרופולין בתל אביב.

ברוב המדינות שבהן חלה חובת בידוד במלוניות מי שמשלם הם הנוסעים, כך למשל באוסטרליה (כ-7,600 שקל ליחיד ו-12.5 אלף שקל למשפחה) או בבריטניה (כ-8,000 שקל). העובדה שהמדינה ממנת את העלות הזו, על חשבון משלם המסים, מהווה את הפרצה הראשונה ואפשר להודות שאילו הנוסעים היו משלמים על המלונות ההתייחסות לנושא הזה הייתה אחרת.

הפרצה הגדולה קשורה לצוהר שהפך לפתח של ממש עבור מקורבים, צעקנים, נמלטים ומי שסתם לא מצא את ההסעה ביציאה מנתב"ג. גם זה קרה. סיפורי הפטור ממלוניות חצו מגדרים והם לא בהכרח קשורים לקריטריונים שהוגדרו לזכאים לפטור בהם קשישים או ילדים. חלק ממי ששוחרר לבידוד ביתי "פדה" זאת גם בקנס של 5,000 שקל.

אפשר לפקח על הנוסעים בלי מלונית

כל הנוסעים שמגיעים ארצה מחויבים לבצע בדיקת קורונה לפני המראה, החלטה, שכמו רבות אחרות התקבלה באיחור לא אופנתי, אבל היא שרירה וקיימת. הנוחתים נדרשים לבצע בדיקה נוספת לאחר הנחיתה. גם בוועדת החוקה יצאו מנקודת הנחה שאפשר לפקח על הנוסעים מבלי להוביל אותם בכוח לבידוד במלונית.

אחת האופציות שנשקלה היא אפליקציה למעקב דרך הסלולרי נשקלה, אולם באותה נשימה הוזכרו גם הדרכים לחמוק ממנה ובבסיסן השארת הסלולרי בבית, כפי שרבים מהמחויבים בבידוד עושים. המשמעת הציבורית הרופפת, שקשורה קשר ישיר לדוגמה הרעועה שסיפקו מקבלי ההחלטות במדינה, היא חלק מזה.

את מאות מיליוני השקלים שמושקעים בהלנה הכפויה במלוניות אפשר להעביר לטובת אכיפה ראויה של בידוד ביתי ולהגיע למצב של "ווין-ווין-ווין", הנוסעים שרובם מעדיפים להעביר את הבידוד בביתם, המדינה שתוכל לאכוף את הבידוד בצורה יעילה והכיס הציבורי שתיחסך ממנו הוצאה על מודל שהממשלה עצמה הגדירה ככישלון.

 ד"ר שרון אלרעי פרייס / צילום: פאול אורלייב

הכישלון בניהול המלוניות ובניהול הכניסה לישראל, כפי שהודתה ד"ר שרון אלרעי פרייס ממשרד הבריאות הוביל להחלטה לסגור את השמיים. זו התקבלה ב-24.1 ונכנסה לתוקף יומיים לאחר מכן. ההתראה הבלתי אפשרית הזו הותירה אלפי ישראלים בחו"ל. רבים מהם עדיין תקועים מעבר לים.

מנגנון כושל אחר צף במקביל והוא של ועדת החריגים, שעברה בין שלושה משרדי ממשלה שונים ואמונה על כניסה ויציאה של אזרחים מישראל.

לא ניתן היה לקבל את תגובת משרד הבריאות עד למועד ירידת הגיליון לדפוס.