בזוס יעשה רילוקיישן? התוכנית להטיל מס עושר מאיימת על המיליארדרים של אמריקה

מחוקקים במדינת וושינגטון עושים צעד נועז אל עבר כינון מס עושר על המגה-עשירים שמתגוררים בתחומה. המס המוצע יהיה בגובה של 1% והוא יושת על מיליארדרים בלבד.

אם החוק ייצא לפועל הוא יהיה רלוונטי לכ-100 משקי בית בלבד. ההצעה מגיעה כחלק מהמאמץ לעדכן את מערכת המיסוי המיושנת בוושינגטון, ולהעלות הכנסות עקב הפגיעה הכלכלית של מגפת הקורונה. לפי מחלקת הגבייה במדינה, במסגרת המס החדש תוכל וושינגטון לקבל 2.25 מיליארד דולר ב-2023 ו-2.5 מיליארד דולר ב-2024.

על פי נתונים עדכניים בדירוג עשירי ארה"ב של מגזין "פורבס", שווי הנטו של 13 מיליארדרים מוושינגטון עלה בכ-156 מיליארד דולר מאז שפרצה המגפה לפני כשנה. זאת בעוד שאלפי עסקים בוושינגטון נסגרו לצמיתות ומאות אלפי עובדים נרשמו לקבל דמי אבטלה.

על פי מחלקת הגבייה בוושינגטון, בערך 100 מתושבי המדינה הם בעלי הון של יותר ממיליארד דולר. בממוצע המיליארדרים במדינת וושינגטון עשירים יותר מהממוצע בכל אחת מהמדינות האחרות של ארה"ב, וזאת במידה רבה מאחר שוושינגטון היא ביתם של כמה מהאנשים העשירים בעולם, כולל ביל גייטס, מקנזי סקוט והגרוש שלה ג'ף בזוס, הווארד שולץ וסטיב באלמר.

בזוס, לדוגמה, שעל פי "פורבס" שווה כיום 189 מיליארד דולר, עשוי לשלם מס בגובה של 1.89 מיליארד דולר. ביל גייטס שהונו מוערך בכ-124 מיליארד דולר, עלול להעביר למדינה 1.24 מיליארד דולר וכך הלאה.

 רויטרס - Orlando Ramirez AP - John Loche, Evan Agostini

לפחות המיליארד הראשון פטור ממס

במסגרת הצעת החוק, מס של 1% יוטל על נכסים פיננסיים, כולל כסף מזומן, אופציות נסחרות, חוזים עתידיים, מניות ואיגרות חוב - אך לא על הכנסה. מיליארד הדולר הראשונים יהיו פטורים מתשלום המס שיוטל על כל תושב וושינגטון - בין אם הון זה ממוקם בתוך המדינה או בכול מקום אחר ברחבי העולם.

המאמצים בוושינגטון נעשים במקביל לדיונים על מס עושר, שמתקיימים גם ברמה הלאומית. סנאטורים כגון אליזבת וורן וברני סנדרס הציעו מיסי עושר. רק באחרונה קראה וורן, בתור חברה חדשה בוועדת הכספים של הסנאט, להחיל מס שכזה.

הצעות למיסוי עשירים לרוב זוכות לפופולריות בקרב הציבור הרחב, ובאחרונה גם בקרב חלק מהמצביעים של המפלגה הרפובליקאית, שמתנגדת נחרצות למס על עושר.

וורן וסנדרס לא לבד. בשנים האחרונות הצטרפו כמה כלכלנים בעלי שם, שחלקם קנו את שמם הודות לרעיונות אלה, לחוד החנית שקורא לשינוי שיטת המיסוי כך שבאופן מובנה תפעל לביטול האי שוויון ולהקטנת הפערים, שרק גדלים והולכים בעשורים האחרונים. בין הכלכלנים הבולטים שקוראים למיסוי המגה-עשירים אפשר למנות את תומס פיקטי, גבריאל זוקמן ועמנואל סאאז - שלושתם צרפתים.

עיקרון ההוגנות הבסיסי - העשירים ישלמו יותר

פיקטי וזוקמן רואיינו ב"גלובס" בשנים האחרונות על ידי אורי פסובסקי. המחקרים של כולם, שלפעמים נעשו במשותף, עוסקים במידה רבה בחלוקת העושר, במערכות המיסוי ובחלק שלהן בשימור ויצירת האי-שוויון בעולם.

"עיקרון ההוגנות הבסיסי אומר שבעלי האמצעים, העשירים מאוד, ישלמו שיעורי מס גבוהים יותר. כלומר, צריכה להיות מידה מינימלית של פרוגרסיביות במיסוי: שהעשירים ישלמו שיעורי מס גבוהים יותר משאר האוכלוסייה", אמר זוקמן בראיון שפורסם במגזין G לפני כשנה וחצי באוקטובר 2019.

"במקרה של ארה"ב, זה לא המצב. למעשה, בשנת 2018, לראשונה, העשירים מאוד שילמו שיעורי מס נמוכים יותר מאשר כל הקבוצות החברתיות האחרות באוכלוסייה... אם ממסים את העושר עצמו, אפשר להפוך את מערכת המס לפרוגרסיבית יותר ולצודקת יותר", הוסיף.

פיקטי, שהוגדר וכנראה בצדק כ"רוק סטאר" של עולם הכלכלה בשל הפופולריות הרבה שמחקריו עבי הכרס זכו להם בשנים האחרונות, ממש מבקש "לקחת" את העושר מהמיליארדרים ולגבות עד כ-90% מס עושר על ההון שלהם. "זה שיש מספר קטן של מיליארדרים שהם סוג של אלוהים, שמרכזים בידיהם את כל הכוח, נראה לי הרבה יותר רדיקלי מההצעה שלי", הוא אמר בראיון למגזין G ב-2020.

אף מדינה בארה"ב לא מנהיגה היום מס על העושר, אבל מעבר לאוקיינוס האטלנטי דווקא יש מדינות שהשיתו מס כזה. בשנת 1996, הטילו 12 מדינות אירופאיות מס על העושר בגבולותיהן. כיום רק בשלוש מתוכן - נורבגיה, ספרד ושוויץ - המס עדיין קיים. בצרפת ובאיטליה קיים מס עושר על נכסי הון ספציפיים, כגון נדל"ן.

כך לדוגמה בנורבגיה גובה מס עושר של 0.85% על מניות של יחידים ששוויים עולה על 1.5 מיליון כתר נורבגי (כ-170 אלף דולר), כאשר 0.7% הולכים לעירייה המקומית ו-0.15% לממשלה. בספרד מדובר במס פרוגרסיבי שנע בין 0.2% ל-3.75% על מניות של מעל 700 אלף אירו, כאשר השיעורים משתנים במידה ניכרת לפי האזורים האוטונומיים של ספרד. 

גידול של 12 טריליון דולר בשנה

בעוד שאמריקאים רבים איבדו את מקומות העבודה ונאנקים תחת עול המגפה, ניתוח של ארגון "אמריקאים למען מיסוי הוגן" (Americans for Tax Fairness) שפורסם השבוע, מראה כי 664 המיליארדרים האמריקאים נהנו מגידול בהיקף ההון שלהם בגובה של כ-1.3 טריליון דולר בתקופת הקורונה ל-4.3 טריליון דולר - זינוק של 44% בתוך פחות משנה מאז 18 במרץ 2020.

4.3 טריליון דולר - העושר הכולל של 664 מיליארדרים הוא כמעט כפול מסך כל העושר שבידי המחצית התחתונה של האוכלוסייה האמריקאית שכוללת 165 מיליון איש - 2.4 טריליון דולר.

"הגידול בעושר של המיליארדרים של וושינגטון במהלך המגפה מטריף את הדעת, זה לא דומה לשום מקום אחר", אמר פרנק קלמנטה, מנהל העמותה Americans for Tax Fairness. "צורכיהן של משפחות עובדות מוושינגטון, הסובלות מנזקי המגפה, הם עמוקים. מס עושר במדינה אפילו לא יתקרב להשוות את פני הדברים, אבל זו התחלה".

הצעות החוק מס' 1406 של בית הנבחרים חוברה בידי חברת בית הנבחרים הדמוקרטית נואל פריים מסיאטל. פריים, העומדת בראש ועדת הכספים של בית הנבחרים, אומרת שהצעת החוק שלה היא חלק ממטרה נרחבת יותר לבנות מחדש את חוקי המס במדינה ולהפחית את הסתמכות וושינגטון על מימון פדרלי בעתות משבר. וושינגטון היא אחת מכמה מדינות בודדות בארצות הברית, שאין בהן מס הכנסה והיא נשענת על מיסוי עקיף ממע"מ, שבאופן יחסי "פוגע" יותר באזרחים ככל שהכנסתם נמוכה יותר.

"משפחה שמרוויחה 24 אלף דולר בשנה או פחות, משלמת מסים גבוהים פי שישה מתוך ההכנסה שלה לעומת משקי הבית העשירים ביותר במדינת וושינגטון", אמרה פריים. "אפילו אם אתה חלק ממעמד הביניים ואתה מרוויח קרוב ל-70 אלף דולר בשנה, אתה עדיין משלם מסים גבוהים פי ארבעה. משקי הבית המרוויחים ביותר במדינה משלמים 3% או פחות במסים מדי שנה".

המיסוי הכי רגרסיבי בארה"ב

מחוקקים דנו בהצעת החוק בפגישה מרחוק של חברי ועדת הכספים של בית הנבחרים במדינה ב-2 בפברואר. פריים הגדירה באותה פגישה את מערכת המיסוי של וושינגטון כ"רגרסיבית ביותר בארה"ב" ואמרה שהמשך גבייה באופן לא מידתי מהאנשים המרוויחים הכי מעט כסף במדינה תהיה צעד "לא מוסרי, לא מקובל, ובכנות, לא בר-קיימא".

"על ידי מיסוי נכסים פיננסיים לא מוחשיים באופן דומה לאופן שבו אנו ממסים נדל"ן, נהפוך את חוקי המס של המדינה להוגנים ושוויוניים", הוסיפה.

יש לציין כי מיסוי כזה אינו פשוט כלל ויש לא מעטים שמטילים ספק בהיתכנות שלו בוושינגטון ובכלל. זאת, בין היתר, בגלל שההון לא יושב בחשבון הבנק של המיליארדרים ומחכה שימסו אותו. כמו כן, אם אכן חוק שכזה יעבור בוושינגטון, סביר שעורכי דין ורואי חשבון רבים יהיו מעורבים ולא מן הנמנע שייעשו תרגילים חשבונאיים כאלה ואחרים כדי להקטין את גובה התשלום.

בנוסף לחברי בית הנבחרים של וושינגטון נרשמו עוד כ-50 איש להעיד בוועדה, כולל תושבים, קבוצות בקהילה ומנהיגים עסקיים.

תמיכה מפתיעה במגזר העסקי 

בין התומכים במיסוי המיליארדרים היה גם דן פרייס, מנכ"ל Seattle Gravity Payments, שזכה בשנת 2015 ל-15 דקות של תהילה באור הזרקורים הגלובלי ולכותרות רבות לאחר שהודיע לעובדיו כי הוא מעלה את שכר המינימום השנתי בחברה ל-70 אלף דולר ומוריד את שכרו האישי שעמד על 1.1 מיליון דולר לשנה ל-70 אלף דולר.

 המנכ"ל דן פרייס. בעד מיסוי העשירים / צילום: Gravity Payments

בדיון בבית הנבחרים אמר פרייס כי קיים פתרון ברור: "יש לנו גירעון של 3.3 מיליארד דולר שצריך לסגור. יש דרך קלה לסגור אותו. מיליונרים עשירים כמוני משלמים פחות ממה שמשלמים פועלים, אפילו אלה שבקושי סוגרים את החודש. בהתאם מיליארדרים משלמים פחות מסים מפועלים במדינת וושינגטון. איך אפשר שלא לסגור את הפער הזה? למעשה, גם אחרי שנחוקק את מס העושר הזה, המיליארדרים של וושינגטון ישלמו שיעור קטן יותר של מסים לעומת האנשים העובדים במדינה".

ביום ראשון השבוע, צייץ פריים ל-359 אלף עוקביו בטוויטר התייחסות פומבית נוספת לדיון שכבר החל לבעור ברשתות. "אחת ההונאות הגדולות ביותר של הקפיטליזם היא 'הפילנתרופיה'", הוא כתב, "המיליארדר הממוצע תורם 1% מהונו לצדקה מדי שנה - פחות מאשר לא-מיליארדרים. אבל כשאתה תורם 200 דולר אתה לא מקבל מאמרים זוהרים, בית חולים על שמך ומחיקת מס עצומה".

מאוחר יותר אמר פרייס ל"מרקט ווטץ'", כי אחת הביקורות שהוא חוזר ושומע על ההצעה של המחוקקים בוושינגטון היא ש"מיליארדרים בכלל לא צריכים לשלם מסים מכיוון שהם גם ככה כבר תורמים". פרייס תקף את הביקורת ואמר, כי "במציאות, הסכום שהם תורמים הוא חלק קטן ממה שהם היו משלמים אם שיעורי המס שלהם היו דומים לזה של מעמד הפועלים.

מנגד עומד חבר בית הנבחרים הרפובליקאי דרו סטוקסברי, שגם חבר בוועדה השוקלת את הצעת החוק, ואומר שהצעד הוא "רעיון די גרוע", והוסיף שמעבר לנושאים החוקתיים הקשורים בפעולה נגד חלק ממשלמי המסים לעומת אחרים, מיליארדרים יכולים גם פשוט לעשות רילוקיישן ולעזוב את המדינה כדי להימנע מלשלם את המס.

גם בישראל: בצל הקורונה, קריאות למיסוי המגה-עשירים

גם בישראל יש מי שקוראים למערכת מיסוי פרוגרסיבית יותר. לפני כשנה, באפריל 2020, קרא צוות מחקר אקדמי להטיל מס על העושר בישראל כ"צעד חירום", שיאפשר להתמודד עם ההשלכות של מגפת הקורונה על המשק והחברה הישראלית במקרה שהמדינה "תתקשה להמשיך לתמוך במשפחות ובעסקים בעזרת ארגז הכלים הכלכלי הקונבנציונלי", שמשמש אותה בימים כתיקונם.

הצוות שכלל את ד"ר אריה קרמפף מהמכללה האקדמית ת"א-יפו, ד"ר עאמר אבו-קרן מאוני' בן גוריון ואת פרופ' אריה ארנון מאוני' בן גוריון ומכון טרומן באוני' העברית, העריך כי הטלת "מס עושר" בהיקף ראוי, יאפשר לממשלה להמשיך ולתת סיוע לתקופה של שניים עד שישה רבעונים. "עמדתנו היא שמשבר הקורונה הופך את מס העושר לצו השעה", כתבו. "מס עושר יוכל גם למלא את החלל התקציבי וגם לצמצם במידת מה את הפערים החברתיים הגדולים בישראל".

בדוח, הזכיר הצוות, כי בשנים האחרונות כלכלנים בעלי שם כגון תומס פיקטי, גבריאל זוקמן ועמנואל סאאז וכן נבחרי ציבור ברחבי העולם (ברני סנדרס ואליזבת וורן לדוגמה) מקדמים את הרעיון של מיסוי המגה-עשירים.

הכלכלן הצרפתי, תומס פיקטי, ציין בספרו האחרון "קפיטל ואידאולוגיה" שיצא בדיוק לפני שנה, כי למרות ניסיונות חוזרים ונשנים הוא לא הצליח לקבל נתוני עושר ממשרד האוצר הישראלי - דבר שהוביל לכך שישראל לא נכללה בניתוח המקיף שלו.

מי שמכיר את המערכת הכלכלית בישראל לא הופתע מההערה הצדדית של פיקטי. בשונה ממדינות מערביות רבות, בישראל כמעט ואין נתונים מסודרים מטעם המדינה על התפלגות העושר בין משקי הבת - מידע קריטי בעבור מי שרוצה להבין את מבנה החברה בישראל, המבנה החברתי. יד המקרה? כנראה שלא.

אגפי משרד האוצר פרסמו עד כה רק שתי סקירות קצרות בלבד, ב-2017 וב-2018. בדוח האחרון מ-2018 ניתן למצוא נתונים על 400 בעלי ההכנסות הגבוהות בישראל נכון לשנת 2014. אלה הוגדרו שם כ"מגה-עשירים" עם הכנסה ממוצעת שנתית של 40.6 מיליון שקל. האוצר ציין כי 87% מההכנסה של ה-400 הושגה מרווחי הון, דיבידנדים וריבית.

"חשוב לומר", נכתב לסיכום בדוח, "כי מס על עושר נשען, בין היתר, על רציונל ליברלי ואינו עומד בסתירה לעקרונות של כלכלת השוק... תרחיש זה של מיסוי עשירים אמנם נשמע מרחיק לכת כרגע, אבל חשוב לזכור שלפני כמה חודשים גם סגר כלל-עולמי נשמע כמו תסריט בדיוני".