קולות החקלאים מונחים על הרצפה – ואף אחד לא לוקח

בצונאמי החדשות הרפואיות והפוליטיות ששוטף אותנו בשבועות האחרונים, ממעטת התקשורת לעסוק בנושאים שבימי שגרה זכו לתשומת לב רבה כגון רמת יוקר המחיה, איתנות התעשייה הישראלית, הנגיסה המתמדת בשטחים הפתוחים ועוד. סיקור נושאים שגרתיים שכאלה הפך נדיר, ובצדק: בימים טרופים אלה של מגיפה משתוללת מחד ומערכת בחירות מתקרבת מאידך, סדרי העדיפויות בתקשורתיים ברורים.

אך העובדה שנושאים אלה אינם זוכים לחשיפה, אין משמעותה שהם הפכו לפחות חשובים עבור הציבור, הן הכללי, והן זה שאני גאה להימנות עמו - מאות אלפי איש ואישה בישראל המוצאים פרנסתם בחקלאות. עבורנו, יש עדיין חשיבות עצומה לדגלים שבעבר עמדו בלב העשייה הציונית: שמירה וטיפוח של התוצרת החקלאית המקומית, הגנה על מאות אלפי מקומות העבודה - רובם ככולם בפריפריה - שהחקלאות מייצרת, ופגיעה מועטה ככל האפשר בשטחים הפתוחים המספקים לנו פרנסה, ולמדינה כולה אזורי נוף וטבע ייחודיים.

ואולם בימים אלה מביט הציבור שלנו ימינה ושמאלה, ועל אף הריבוי החריג של הרשימות המתמודדות לכנסת - אינו מוצא אף לא רשימה אחת שנושאת דגלים אלה בגאון. מצעי המפלגות התרוקנו כמעט לחלוטין מאמירה חיובית כלשהי בעניינים חקלאיים, ומי שעוד מוצאת לנכון להתייחס לנושאים אלו עושה זאת בדרך כלל על דרך השלילה: פתיחה מוחלטת של השוק לייבוא וביטול מכסי המגן בשם "השוק החפשי".

את ההתעלמות הזו מצד המפלגות לא קשה להסביר: שנים ארוכות של מכבש תודעתי שהונע על ידי מכוני מחקר דוגמת פורום קהלת ואשר תודלק בהרבה כסף אמריקאי עשו את שלהן. היום מהשמאל ועד הימין הבון-טון הוא תמיכה בכלכלת שוק פרועה. מי שעוד דואג ליצרן המקומי מוגדר כקומוניסט שעבר זמנו. מדובר כמובן בטעות, שכן הגנה על התוצרת המקומית היא קודם כל נכס אסטרטגי שגם המדינות הליברליות ביותר דוגלות בה. אך בכל מקרה אין בכוונתי לפתוח כאן בדיון הכלכלי, אלא בדיון פוליטי. וברמה הפוליטית מפספסות כיום כל המפלגות בענק.

כולנו קוראים את הסקרים ויודעים עד כמה צמוד המרוץ בין קבוצת מפלגות "רק ביבי" ובין מפלגות "רק לא ביבי". מנדט או שניים לכאן או לכאן יהוו אם כן את ההבדל בין ניצחון מוחץ לתבוסה צורבת. ובכן רבותי הפוליטיקאים וראשי המפלגות משמאל, מימין וממרכז - הרי לכם עצת חינם שתסייע לכם לאתר קולות חדשים: מאות אלפי חקלאים המהווים חמישה מנדטים לפחות מחכים שתדברו איתם.

דברו איתנו על עידוד הייצור המקומי, על תמורה הוגנת למי שמתעורר עם שחר לדשן, לקצור או לחלוב. דברו איתנו על פיתוח הגליל והנגב, בהם רובנו גרים, ועל מיתון הבנייה הפרועה בשטחים הפתוחים. במאבק הפוליטי ששורר היום, כל בר דעת מבין שמפלגה שתשכיל ליצור סדר יום בנושאים הללו, תוכל לגרוף את הקופה ולהרכיב את הממשלה הבאה.

הכותב הוא מנכ"ל התאחדות יצרני החלב בישראל