האם ישראל תהיה החלוצה שלפני המחנה עבור סביבת האינפלציה העולמית?

ישראל נמצאת כיום בעמדה ייחודית וחסרת תקדים בעולם. בניגוד לשאר המדינות, שבהן שיעורי החיסון נמוכים מאוד, בישראל כמעט מחצית מהאוכלוסייה כבר קיבלה מנה אחת וכשליש ממנה קיבלה שתי מנות חיסון, כאשר האוכלוסיות בסיכון מחוסנות באחוזים גבוהים במיוחד.

בשל העובדה שבישראל 25% מהאוכלוסייה הם ילדים, מעשית, מדובר כאן בכ-45% מאוכלוסייה הרלוונטית שחוסנה בשתי מנות. התוצאה היא שישראל הולכת לתת את הכיוון לעולם, לא רק מבחינת יעילות החיסון בהגעה לחסינות עדר, אלא בתהליכים הפנימיים שייקרו בחברה שנפתחת לפעילות כלכלית באופן בר-קיימא בצל המגפה.

כדי לבחון את התנהלות ממשלת ישראל ביחס למגפה בהקשר המאקרו-כלכלי, נצלול לנושא האינפלציה. ראשית כל, המדינה נכנסה לסגרים חוזרים ונשנים, כאשר גם ביניהם העסקים לא באמת יכלו לפעול באופן מלא. הפגיעה המשמעותית הייתה ועודנה בכלכלת השירותים - מסעדות, תיאטראות, אירועי ספורט, אירועי תרבות ושמחות, בתי מלון, שירותים אישיים, חדרי כושר ועוד. כדי לתמוך במשקי הבית והעסקים, הובילה הממשלה תוכנית פיסקלית חסרת תקדים, בדומה למה שראינו במדינות אחרות, כשברקע הבנק המרכזי מתחייב לקנות את החוב של הממשלה כדי לשמור על תנאי מימון נוחים.

כתוצאה מכך זינקה ההכנסה המצרפית במשק הישראלי במשבר הקורונה, ולא ירדה. מהנתונים עולה כי ללא הסיוע הממשלתי, ההכנסה המצרפית במשק היתה יורדת ב-2.9% ב-11 החודשים הראשונים של 2020, ולאור הסיוע, ההכנסה המצרפית במשק בכלל זינקה ב-5.6%, הרבה מעבר למגמת העלייה ארוכת הטווח.

נכנסים לתקופת ההתאוששות האמיתית

התוצאה של אי-היכולת לצרוך שירותים לצד הכנסה שמזנקת, הובילה להגדלה משמעותית של ביקוש למוצרים - תופעה שאנו רואים בישראל ובעולם. הזינוק בביקוש למוצרים הביא גם לעליית מחירים של לא מעט מוצרים, גם בשל השפעות בצד ההיצע - זינוק בעלויות השילוח ובמחירי הסחורות העולמיים.

את עליית האינפלציה ניתן לראות בימים אלה, כשמדד המחירים לצרכן בינואר ביטא זינוק בסעיף ריהוט וציוד לבית, שבו עלו המחירים לאחר שנים רבות שהיה סעיף דיפלציוני "עמוק" עם קצב ירידה של 2.5-3.0% בשנה.

ההכנסה הפנויה הגבוהה בישראל ובעולם, לצד שיבוש מתמשך בשרשראות הייצור והאספקה, צפויים להמשיך להפעיל לחץ על מחירי המוצרים במהלך החודשים הקרובים. השאלה הגדולה היא מה יקרה למחירי השירותים, שמהווים את החלק הארי ממדד המחירים לצרכן.

חשוב להדגיש כי מתחילת המגפה, הפסיקה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) למדוד לא מעט סעיפי שירותים שמעשית לא ניתנו במהלך התקופה, ואלה שכן היתה יכולה למדוד, סבלו מהטיות משמעותיות ותנודתיות גבוהה בשל אי הוודאות.

ישראל נכנסת לתקופת ההתאוששות האמיתית, עם כמחצית מהאוכלוסייה שמחוסנת בשתי מנות, ועם הרבה מאוד הכנסה פנויה. אנו נמצאים כיום בתהליכים של פתיחת ענפי השירותים במשק, אבל מכיוון שהממשלה נוקטת משנה זהירות, עסקים אלה עדיין לא יוכלו לנצל את מלוא ההון שלהם.

לדוגמה, בעל מסעדה עדיין לא יוכל לארח 100% מהקיבולת שלו, אלא רק 50%, וכך גם בהצגות, אירועים, חדרי כושר וכדומה. מצד שני, הציבור בישראל, שמשווע לחזור לחיים נורמליים, צפוי להגדיל את הביקוש שלו לשירותים אלה באופן ניכר.

עם חיסכון כפוי גבוה ורמת ביקושים כבושה עקב הקורונה, ענפי השירותים צפויים להיות מוצפים בעודף ביקוש משמעותי. לפיכך, המשוואה יחסית פשוטה: זינוק בביקוש יחד עם היצע לא אופטימלי (מגבלות קורונה) צפוי להוביל ללחץ משמעותי לעליית מחירי השירותים בישראל. אם נביא בחשבון שרוב נותני השירותים לא בדיוק נהנים משולי רווח גבוהים גם בימים רגילים, אי-אפשר יהיה לערער על הלגיטימיות לעליית מחירים.

תעקבו היטב אחר מדדי המחירים בחודשים הקרובים, ואולי תקבלו רמז לבאות ברמה העולמית. ישראל היא הקנרית במכרה הפחם, ונראה כי שוקי האג"ח כבר מתחילים להתרגל לרעיון של סביבת אינפלציה גבוהה יותר.

הדרכון הירוק מזרים חמצן לתיירות

מבחינת הציבור בישראל, המשמעות של חזרה לחיים נורמליים היא קודם כל חופשה. בשלב הראשון חופשה בארץ, רק כי השמים עדיין סגורים. הזינוק בביקושים למלונות ולחדרי אירוח התחיל כבר בינואר, עוד לפני שהוכרז על פתיחה בפועל, וישראלים רבים מיהרו לסגור חופשות מראש. אלה שהמתינו להודעות הרשמיות על פתיחת המשק, פיספסו את ההזדמנות ויאלצו, ככל הנראה, לוותר על חופשה בישראל בחודשיים הקרובים, גם אם הם מחזיקים בדרכון ירוק.

נזכיר כי לפני הקורונה, התפוסה המלאה של המלונות בישראל נבעה ברובה מצמיחה חדה שנרשמה בתיירות הנכנסת לארץ. זו הובילה להתפתחות ענף התיירות המקומי, שחווה צמיחה מהירה בשנים האחרונות, וקרוב ל-50% מהיקף ההזמנות בבתי מלון התבצעו על ידי תיירים מחוץ לישראל.

סגירת השמים לפני כשנה הורידה מכת מחץ על הענף, והסגרים החוזרים ונשנים היו אלה שהובילו לסגירה מלאה של המלונות. הישראלים, שלרוב מעדיפים לנפוש מעבר לים, ובזמנים כתיקונם 65% מהחופשות אינן בישראל, הציפו את מוקדי ההזמנות והביאו לתפוסה מלאה בחודשים מרץ-אפריל, למרות הדיווח על העלאת מחירים חדה מצד המלונות והצימרים.

למרות החגיגה שצפויה בחודשים הקרובים, מבצע החיסונים באירופה ובאזורים אחרים בעולם אינו מתקדם כמו בישראל. אחד התמריצים החשובים שמעודד ישראלים רבים להתחסן, הוא הדרכון הירוק, שאותו התחילו לכבד מדינות שונות, שמבינות את הפוטנציאל הטמון בתייר הישראלי. ככל שיותר מדינות יכבדו את ההסכם, וככל שהטיסות יחזרו, נהיה עדים ליציאה של ישראלים רבים יותר לחו"ל.

עדיין סביר להניח כי הביקוש המקומי למלונות ימשיך להיות גבוה, בשלב הראשון נוכח העובדה שנמל התעופה יחזור לפעילות חלקית ולא מלאה, וייקח זמן עד שנחזור לפעילות רגילה, במקביל לעובדה שישראלים רבים עדיין יחששו מנסיעות בחו"ל.

בשלב השני, נראה כי התיירות הנכנסת תתחדש. אז נכון, אנו ממש לא צופים חזרה לכניסה של 4.5 מיליון תיירים בקרוב, כפי שהיה בשנת 2019, אבל ככל שישראל מחוסנת יותר, היא נהפכת לבטוחה וירוקה יותר - ולכן תהווה יעד להרבה תיירים מחו"ל, שגם הם, נפשם קצה מהסגרים ומהשהות בבתים.

חוסר הוודאות בנוגע למגפה עדיין עמנו. פתיחת השמים הובילה בפעם האחרונה ליבוא של וריאנטים חדשים ואלימים יותר של נגיף הקורונה. פתיחת השמים הפעם תהיה בסימן שונה, ולמרות החשש כיום, אנחנו חזקים ומחוסנים יותר.

הכותבים הם מנהל מחלקת מאקרו בפסגות ומנהלת מחלקת מחקר בפסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם, או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, והוא אינו הצעה לרכישת ניירות ערך