הרפורמה התקועה לביטול "ספק האינטרנט" כמשל לעתיד הענף

השימוע שפרסם בשבוע שעבר משרד התקשורת (לפני שבזק הודיעה על השקת פרויקט הסיבים) לקראת ביטול הפיצול באינטרנט בין ספק לתשתית, מתיימר להציג תפיסת רגולציה מתקדמת המבוססת על אסדרה עצמית. המשרד ביקש מחברות התשתיות, בזק והוט, לשבת בחדר אחד עם ספקי האינטרנט עד שייצא עשן לבן. הוא, הרגולטור, יחליט בסוף אם הוא מקבל את המתווה או לא.

● בזק רוצה להוציא לדרך את פרויקט הסיבים: הדרך לשם רצופה מכשולים

כלומר, הרגולטור מכיר בכך שהוא יודע פחות טוב מהמפעילים כיצד להסדיר את הקונפליקט בין חברות התשתית וספקיות האינטרנט, ולכן הוא מציע להם להגיע לפתרון מוסכם לגבי האופן שבו יסדירו את העבודה המשותפת ביניהם במסגרת השוק הסיטונאי.

אם ההסכם שיגיעו אליו יהיה סביר והגיוני הוא ישמש כבסיס (הצעת מדף) לאסדרה הכוללת בשוק הסיטונאי שתביא כעבור 9 חודשים לכך שבזק והוט כחברות תשתית יוכלו לספק אינטרנט ישירות ולא במודל מפוצל.

על המודל המפוצל באינטרנט כבר נכתבו הררי מלים ושר התקשורת הקודם יועז הנדל הבין מהר מאוד שמדובר בתקלה חמורה שיש לסיימה. הנדל לא הגיע לכך בעצמו כמובן. הצוות המקצועי במשרד התקשורת הגיע למסקנה שהמודל המפוצל משבש את כלכלת שוק האינטרנט בישראל ומייצר נזקים צרכניים משמעותיים.

כדי למסגר את האירוע ולהתמקד בעיקר, נסביר כי בתקופתו של הנדל פורסם שימוע שהתווה דרך לביטול הפיצול, ובשבוע שעבר הוחלט לסטות מאותו מתווה ולבחור באסדרה עצמית בין המפעילים בשוק הסיטונאי כתנאי לביטול הפיצול. במשרד מסבירים כי התנאי לביטול הפיצול באינטרנט הוא קיומו של שוק סיטונאי עובד היטב, כזה שיאפשר לספקיות האינטרנט לפעול בו בצורה מיטבית וללא הפלייה.

המשרד מסביר כי המתווה החדש מבוסס בעיקרו על אסדרה שנהוגה במוסדות האיחוד האירופי ושבה המפעילים קובעים מדדים תוצאתיים לאיכות שיתוף-הפעולה ביניהם כמו גם הפיצויים במקרה שהאסדרה מופרת. הרצון להיות כמו האירופים נחמד על הנייר, אבל בפועל הוא לא רלוונטי. אלה הסיבות:

ראשית, אירופה מזמן איננה רלוונטית כמקור השראה לרגולציה. האירופים אולי יודעים להסדיר לעצמם כללים, וכנראה שהם טובים מאד גם בבירוקרטיה, אבל השוק הסיטונאי שישראל העתיקה מאירופה הוא כישלון שדרדר את ישראל למיקומים גרועים במדדים הבינלאומיים בתחום תשתיות התקשורת. בנוסף, הפרקטיקה של אימוץ שברירי רגולציה היא בעייתית. לדוגמה, שם אין הפרדות מבניות. או שמאמצים או שלא.

שנית, גם הניסיון המקומי לגבי רגולציה עצמית לא ממש הוכיח את עצמו. רק לאחרונה נעשה ניסיון לאסדר את היחסים בין המפעילים בכל מה שקשור לשיתוף בפריסת סיבים בבניינים על מנת למנוע פריסות כפולות של תשתיות. הניסיון נכשל. אם לא די בכך, לספקיות האינטרנט אין באמת אינטרס שהמהלך יצליח, הן חוששות שבזק והוט יהפכו למתחרות אגרסיביות שינגסו בנתח השוק שלהן.

אם במשרד התקשורת רוצים לעזור לספקיות האינטרנט הקטנות, הדרך היא להוזיל עלויות עבור השימוש ברשת של בזק והוט, להוריד את התעריפים שהן משלמות על טכנאי בזק בהתקנות ולוודא שהוט או בזק לא מפלות לרעה לקוחות בשוק סיטונאי. היה כדאי על הדרך גם להוריד את מחירי התמסורות הגבוהים מדי כדי שהספקיות יוכלו להרוויח דרך השוק הסיטונאי. כל פתרון אחר לא באמת יתן מענה לבעיה.

מי שמנהלת את משרד התקשורת בחודשים האחרונים היא המנכ"לית לירן אבישר בן חורין. מאז כניסתה לתפקיד היא עשתה כמה דברים יפים, אבל נדמה שבמדיניות האחרונה היא מפספסת משהו חשוב. ערב בחירות והרכבת ממשלה חדשה, היא קובעת מדיניות שהיא סבורה שהיא גם תיישם אותה, וזה כבר הימור גדול. גם אם כן תישאר לעשות זאת, הכלל שמנחה ברגולציה הוא פשטות היישום. במדיניות האחרונה אין פשטות אלא מורכבות רבה מדי ומסובכת מדי. ולגבי היישום - הוא יישאר תחת אי ודאות.

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "משרד התקשורת מחוייב לסיום עידן הפיצול בין תשתית לספק לטובת הצרכנים, תוך הבטחת התחרות בשוק הנייח. המודל המוצע בשימוע מחייב את בעלי התשתית להגיש הצעת מדף לכל המאוחר תוך חודשיים מיום קבלת ההחלטה. הצעה זו תתקבל, תתקבל בשינויים או תידחה על ידי המשרד ותחול ביחס לכלל המתחרים. אין מדובר באסדרה עצמית או וולונטרית. בראיית המשרד יש ערך להפנמת תנאי השוק, התמחור הריאלי של הפיצוי וערכים מסחריים רלבנטיים לצורך יצירת רגולציה מיטבית".