השוק מאותת לפד: אם אתה לא מעלה ריבית - אני אעלה

לפני שנה, בתחילת הקורונה, קרסו שווקי המניות ובנקים מרכזיים ברחבי העולם החלו להוריד ריביות. במקביל להורדת הריבית, הבנק הפדרלי של ארה"ב החל לרכוש ניירות ערך, והגדיל את כמות הכסף במחזור.

השילוב של ריבית נמוכה והזרמות כספים הטיס את שוק המניות לשיאים. אם לדייק, מגזרי הטכנולוגיה, הבריאות, האיקומרס, מניות ה-Stay at home וכל מה שהריח כמו "העתיד" שברו שיאים, ומנגד סקטורים שנפגעו מהקורונה פיגרו מאחור.

אנחנו חיים בעידן של ריבית אפס, שבזכותה מחירי הנכסים עולים. לכאורה, מי ששולט בריבית אלו הבנקים המרכזיים, הפד, בנק ישראל וכו׳.

האמנם? בשבועות שעברו למדנו שאם השוק רוצה, הוא יכול לכפות את תנאי הריבית מבלי להתייעץ בבנקים המרכזיים. בשבוע שעבר הורגשה טלטלה בשווקי המניות, על רקע עליות תשואות האג"ח, שמהוות מעין "עליה כפויה בריבית".

הכוח הנבואי של השוק

לשווקים הפיננסיים יש כוח נבואי במובן שהמחשבות שיש למשקיעים על העתיד, מיתרגמות לפעולות שהם עושים היום, והפעולות היום גורמות לעתיד לבוא מוקדם מהצפוי. במילים אחרות, מאוד נפוץ בשווקים שהנבואה מגשימה את עצמה.

הנה כמה דוגמאות : אם המשקיעים סבורים שהכלכלה הולכת לחזור לשגרה, הם יקנו מניות של חברות שהם צופים להן התאוששות. הקניות הללו ינפחו את מחירי אותן המניות כבר היום; אם המשקיעים סבורים שמחירי הסחורות - התירס, הכותנה, הנפט וכו׳, הולכים להתייקר, הם יקנו את הסחורות כבר עכשיו, ובכך יגרמו לייקור במחיריהם כבר היום.

( קצת ) אינפלציה זו לא מילה גסה

קיים סיכוי שהקורנפלקס שלכם יתייקר קצת. הצטברו מספיק ראיות שחיסוני הקורונה עובדים, והשווקים כבר מגלמים את התאוששות הכלכלות. מאז תחילת 2021 אנחנו רואים עליה דרמטית במחירי הסחורות - נפט, חיטה, כותנה, תירס, נחושת. כמה הסברים לתופעה:

● הציפיה שבקרוב החיים יחזרו לשגרה, הקונים יחזרו לחנויות, והביקושים ידחפו את מחירי המוצרים וחומרי הגלם. המשקיעים קונים סחורות בציפיה לעליות המחירים, וזה מביא לייקור הסחורות כבר עכשיו. צופים גם שהממשלות הולכות לבזבז כדי לסייע לכלכלה לחזור למסלול, והבזבוזים הללו יביאו לביקושים שייקרו את המוצרים.

● משקיעים פוחדים ש"הדפסות הכסף" המאסיביות יביאו אינפלציה (עליית מחירים בקצב גבוה מהרגיל), אז כאקט התגוננות מחפשים להשקיע בנכסים "אמיתיים" - תירס, נפט, כותנה, נחושת וכו׳.

● בכל הנוגע לנפט, העלייה המטאורית שלו נובעת בין היתר גם ממחסור. החורף הקשה בארה"ב הביא לקשיים בתפוקה. בנוסף, מדינות נפט כערב הסעודית, החליטו לקצץ בתפוקה, וזה מביא לעליה במחיר.

מה המשמעויות ?

ניתן בוודאות רבה להעריך שהתייקרות מחיר הנפט תגרור ייקור במחירי רוב המוצרים, כי נפט למעשה הוא רכיב משמעותי (עדיין) בייצור, הפקה ושינוע של מוצרים. גם ההתייקרות במחירי הסחורות האחרות עלולה להשפיע. בכל מקרה, זה לא יקרה מיד. אבל בואו, חכו, לפני שאתם מכווצים פנים בבעתה, נשים דברים בפרופורציות: זו לא אינפלציה אימתנית. כרגע לפחות. מדד מחירי הסחורות עקף במעט את הרמה בה היה לפני שנה.

אבל יש גם מקום לשאול - האם אינפלציה היא הדבר הכי גרוע במצב הנוכחי? צריך להבין שאינפלציה נמוכה היא אינדיקטור לכלכלה מתפקדת, עדות לכך שיש ביקושים שדוחפים מעלה. יש מי שרואה באינפלציה הזו סוג של "גשמי ברכה". צריך לזכור שעד לפני כמה חודשים מקבלי ההחלטות התפללו לקצת אינפלציה .

בשורה התחתונה זו לא באמת קטסטרופה, אבל זה משהו לשים לב אליו.

כסף זז מפה לשם

כסף בורח מהמניות הטרנדיות וחוזר למניות ה"עייפות". זו היתה שנה משוגעת, מניות הטכנולוגיה של החברות הכי צומחות עלו בשיעורים היסטריים. לפעמים פי, 10, 20 ואף יותר. בשנה. גיימינג טס, הענן טס, אתם יודעים, כל מה שטרנדי. גם כל מה שבאופן מרוחק נתפס כ"העתיד" - הרכבים החשמליים, האנרגיה הירוקה. בזמן שהטכנולוגיה הפגיזו, ענפים שנפגעו מהקורונה נשארו מאחור - התעופה, התיירות, הבנקים.

השבוע היה מאוד ניכר שהכסף חוזר לנפגעות הקורונה . התרגלנו שמה שלא נשים עליו כסף יעלה, כל עוד הוא בקטגוריית ה"משהו משהו טכנולוגיה, עתיד וזה". בשבוע האחרון נחתכו בחדות המניות הטרנדיות, ובניהן מניות ה Stay at home - גיימינג, זום, איקומרס - שרובן איבדו גובה. לאן זרם הכסף? תיירות, תעופה, פיננסים, מבינים תראש נכון?

למעשה זה לא החל השבוע. בחודשים האחרונים אנחנו רואים איך הסקטורים החבוטים של הקורונה עושים קאמבק, ורבות מהמניות חזרו למה שהיו לפני שנה. סך הכל מדובר במשהו טוב.

בתחילת הטור אמרתי משהו על זה ש"השוק העלה ריבית באופן כפוי"? בואו נרחיב: אנו חווים לאחרונה עליה משמעותית בתשואות איגרות החוב הארוכות. המשמעות היא שהמשקיעים צופים את האינפלציה, וגם העלאת ריבית באיזשהו אופק. עליית התשואות באיגרות החוב מעידה על צפי חיובי בסך הכל - צופים התאוששות כלכלית, הגלגלים יחזרו להסתובב, האינפלציה תרים קצת ראש כשהצרכנים יחזרו לחנויות. אבל עליית תשואות האג"ח גם יוצרת איזושהי תעוקה על השוק: היא למעשה "כופה" על השוק עליית ריבית כבר עכשיו (אם יש תשואה יותר גבוהה באיגרות החוב, זה כמו שהריבית שאתם יכולים להשיג עלתה). ריבית שעולה באופן מפתיע נוטה לגרור ירידה בשוק המניות.

האם זו בעיה שזה קורה דווקא עכשיו ? ובכן תלוי את מי שואלים .

מילכוד 22

העלייה בתשואות האג"ח התרחשה עקב פעולות השחקנים בשוק, והעיבה קשות על שווקי המניות, בהובלת חברות הטכנולוגיה שנחתכו בשיעור דו ספרתי.

מה הפתרון? ראשית כל, הטיעון הקלאסי הוא שהפד לא כאן בשביל להבטיח את תשואת תיק ההשקעות שלכם, אלא דואג שתהיה לכם תעסוקה. מצבה של הבורסה לא אמור (לכאורה) לעניין את הפד.

אבל לטובת הדיון, בואו נניח שהפד לא רוצה שתשואות האג"ח יעלו, מסיבותיו שלו, והוא מעוניין לעשות משהו בנוגע לזה. כאן קיים מלכוד:

הפד תמיד יכול להוריד את תשואות האג"ח באמצעות קניה מאסיבית של איגרות חוב. סביר להניח שמהלך כזה יחזיר את שוק המניות לחגיגות, אבל מנגד הוא סביר להניח שגם יחריף את הלחצים האינפלציוניים.

בכל מקרה, בארץ בנק ישראל דופק שעות נוספות, וקונה אג"ח כדי להילחם בתהליך. ובארה"ב? בינתיים נראה שהקברניט לא לחוץ. כולם חיכו בציפיה לפני מספר ימים, כשג׳רום פאוול, יו"ר הפד, שידר מסר מרגיע לפיו עליית תשואות האג"ח הן מדובר בסימן חיובי, אין מקום לדאגה, ושבכל מקרה הפד מוכן לתמוך וימשיך להבטיח את יציבות הכלכלה.

על פי נתוני הפד האינפלציה החזויה אינה מדאיגה, ודווקא יש סיבות לחשוב שהכלכלה רחוקה מהתאוששות אמיתית (כפי שעולה מנתוני התעסוקה), ואולי יש דרך ארוכה לפנינו בדרך לשיקום.

** הכותב הוא משקיע, יזם, ומנהל את קהילת הפייסבוק "Money Talks".

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.