"מיידוף הישראלי": אילו לקחים למד שוק ההון הישראלי מפרשת ברמלי, ומה הסיכוי שהונאה כזו תתרחש שוב?

בשבוע החולף באו לסיומם בבית המשפט המחוזי בתל אביב שני משפטים פליליים שעסקו בפרשות חמורות של הונאת משקיעים שהסעירו את המדינה. שתי הפרשות הסתיימו בגזרי דין חמורים. במקרה הראשון שלח השופט חאלד כבוב את אמיר ברמלי ל-10 שנות מאסר, זאת לאחר שהרשיע אותו בהונאה בהיקף של 340 מיליון שקל. ברמלי הורשע שגייס את הכספים ממאות משקיעים באמצעות חברות בקבוצת רוביקון-קרן קלע על בסיס מצגי שווא.

ברמלי, שנחשב ל"ברני מיידוף הישראלי", סיפר למשקיעים סיפורי מעשיות על הצלחת ההשקעות והבטיח להם תשואה שנתית דו-ספרתית באחוזים. זאת, על ידי השילוב המפתה שבין ריבית גבוהה לסיכון נמוך.

בפרשה השנייה הטיל השופט כבוב עונש של 5 שנות מאסר על חיליק טפירו ושל 3 שנות מאסר על עו"ד אמיר בירמן, בעלי השליטה לשעבר בקרן אור שקרסה. השניים הורשעו בעבירות של גניבה בידי מורשה בסכום של כ-45 מיליון שקל, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות של כספי משקיעים בגובה של כ-80 מיליון שקל, עבירות מנהלים בתאגיד ועבירות של גיוס משקיעים ללא תשקיף.

 חיליק טפירו. 5 שנות מאסר בגין הונאה / צילום: שלמה שוהם

לאחר מתן גזר דינו של ברמלי אמרה התובעת, עו"ד חנה קורין מפרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה, כי "מדובר בעונש משמעותי שמבטא גישה מחמירה כלפי הונאת משקיעים".

רשות ניירות ערך שחקרה את פרשת ברמלי, מסרה כי גזר הדין הוא החמור ביותר שנגזר בתיקי ניירות ערך וכי "הוא שולח מסר חשוב הן לכל יזם - כי גיוס כספים מהציבור חייב להיעשות על פי החוק, ביושר ובשקיפות; והן לציבור הרחב - להיזהר ממיזמים לא מפוקחים והבטחות לתשואות מופרזות".

האם אכן העונשים שהוטלו על ברמלי, טפירו ובירמן יגבירו את ההרתעה ויביאו להתמעטות הניסיונות של עבריינים מתוחכמים להשיג רווחי עתק באמצעות הונאת משקיעים? גזרי הדין ניתנו השבוע, ולכן את השפעתם ניתן יהיה לשפוט רק בעתיד. אולם, לדאבון הלב, מומחי המשפט העוסקים בתחום ושעימם שוחח גלובס סבורים כי התשובה לכך שלילית.

  

הסכנות במשבר כלכלי: האם משבר הקורונה מגדיל הסיכוי להונאות?

גורמים המעורים בנעשה בשוק ההון אמרו ל"גלובס" כי "הריביות האפסיות בבנקים והפלטפורמה שהאינטרנט והרשתות החברתיות מייצרים עבור עבריינים, כשהכול נגיש מיד לציבור, מייצרים סיכון רב לנפילה בפח".

עורך דין שעוסק בעבירות צווארון לבן מציין כי לזאת יש להוסיף את המשבר הכלכלי שנוצר על רקע מגפת הקורונה. לדבריו, "דבר ידוע הוא שככול שאנשים נקלעים למשבר כלכלי ולחיסרון כיס, יש מצד אחד מי שמנסה לגרוף רווחים בדרכים כביכול קלות, ומהצד השני תמיד יהיה מי שינסה לנצל את המצב להונאות. לכן, אני לא אופטימי וחושב שלמרות הענישה המחמירה, נראה מקרים דומים לזה של ברמלי ושל טפירו בקרוב".

גם בסנגוריה הציבורית אומרים כי המשבר הכלכלי עלול להביא להגברת העבריינות הכלכלית. ראשת התחום הכלכלי בסנגוריה, עו"ד מורן כרמון, אמרה בראיון לגלובס שנערך עם פרוץ המשבר כי "הגורם המרכזי ביותר לעבריינות חוזרת הוא חובות כלכליים. אנחנו מקוות מאוד שיינקטו צעדים שיאפשרו פרק זמן סביר להתאוששות למי שזקוק לשיקום כלכלי, כי אחרת נראה התגברות בעבריינות".

 מיידוף. כספי הלקוחות של ברמלי הושקעו במיזמים ספקולטיביים / צילום: Reuters, Brendan McDermid

פעולות הרגולטור: האם רשות ניירות ערך הפיקה לקחים מהפרשה?

גורמים ברשות מציינים כי לאורך שנים הרשות משקיעה משאבים רבים במאמצי האכיפה נגד תרמיות בשוק ההון, כדי לשמור על שוק הוגן. "בשנים האחרונות כל הנושא של מיזמי השקעה לא-מפוקחים נמצא גם על סדר יומה של הרשות, ובהתאם הרשות משקיעה בכך משאבים רבים", אומרים הגורמים.

לדבריהם, לאור הניסיון שנצבר ברשות, בשנה האחרונה הוקמה מחלקת ביקורת והערכה, ובה יחידה יייעודית שעיסוקה הבלעדי הוא תחום ההשקעות הלא-מפוקחות. יחידה זו מפעילה כלים לניטור רשתות חברתיות, כדי לנסות ולאתר בעיות והונאות.

הגורמים מציינים כי "הפעילות של מחלקת ביקורת והערכה מתבצעת לצד פעילות האכיפה שמובילה מחלקת חקירות מודיעין ובקרת מסחר גם בתחום זה, ולראיה פסקי הדין החמורים שניתנו בימים אלה, כמו תיקי חקירה נוספים שנחקרו בתחום זה".

ברשות מפרטים כי מחלקת החקירות מורכבת מצוותים של עורכי דין, רואי חשבון, כלכלנים ואנשי טכנולוגיה. ביחידה מועסקים כמה עשרות חוקרים שעוברים הכשרה בתחומי החקירות, התשאול ובתחומים המקצועיים שבטיפולם. "היחידה מקיימת חקירות מורכבות ומסועפות בארץ ובחו"ל, העוסקות בין היתר בחקירת עבירות תרמית בניירות ערך, שימוש במידע פנים, דיווחים שמטרתם להטעות את ציבור המשקיעים, עסקאות בעלי שליטה ועוד", אומרים ברשות.

עו"ד ציפי גז, המכהנת מזה כשלוש שנים כמנהלת מחלקת חקירות מודיעין ובקרת מסחר, מעידה כי הרשות פועלת כל העת כדי לאתר עבירות הונאה ועבירות ניירות ערך, וכי היא חוקרת בימים אלה מספר פרשות הונאה בעלות מאפיינים זהים. "אנו משקיעים שליש מתקציב הרשות באפיק החקירתי, כדי לאתר ולפעול להעמדה לדין בגין עבירות שוק ההון", אומרת עו"ד גז.

 ציפי גז - מרשות נירות הערך / צילום: שלומי יוסף

בנוסף, עו"ד גז מבהירה כי בנוסף לפעולות הפיקוח, הרשות גם הרחיבה את פעילותה בתחום ההסברתי כדי לצמצם את הסיכוי לכך שמשקיעים ייפלו קורבנות להונאה. "הרשות הרחיבה את פעילות ההסברה באתר האינטרנט שלה ובפלטפורמות שונות נוספות, כולל הרשתות החברתיות. זאת, באמצעות קמפיינים שנועדו להאיר בזרקור את סימני האזהרה מפני תרמיות ולתת כלים בידי משקיעים שיקבלו החלטות אחראיות", היא מציינת.

"המטרה שלנו היא להזכיר לציבור את הכלל ‘לא כל הנוצץ - זהב’, ואת הדגלים האדומים שאמורים להתריע מפני חשד להונאה".

ברשות מציינים כי "הרשות פונה לציבור ומזהירה מפני תרמיות. היא מנחה את ציבור המשקיעים לבדוק לפני כל השקעה ולקבל החלטה אחראית בצורה מושכלת ובקור רוח, שלא תחת לחץ והשפעה".

נורות האזהרה: איזה לקח יכול ללמוד הציבור מהפרשה?

לצד פעולות האכיפה וההסברה של רשות ניירות ערך, יש משקל לאחריות של הציבור עצמו בבואו להשקיע את כספיו בשוק ההון, מדגישה עו"ד גז.

גורמים ברשות אומרים כי ישנן אינדיקציות להונאות, וכאשר אלו מופיעות הן צריכות להדליק נורות אדומות אצל המשקיעים. בין היתר, מציינים ברשות את האינדיקציות הבאות: כאשר ישנן הבטחות לתשואה פנומנלית עם סיכון נמוך; כאשר נערכים כנסים נוצצים ומפוארים לגיוס כספי משקיעים; כאשר ישנו לחץ של החברה על המשקיעים להעביר את כספם, בנימוק שחלון ההזדמנויות להשקעה נסגר בקרוב; וכאשר החברה שמגייסת השקעות אינה מפרסמת דוחות כספיים ותשקיף, כפי שמחייב החוק.

בנוסף, המשקיעים יכולים לבדוק באתר האינטרנט של רשות ניירות ערך אם חברה שמגייסת השקעות נמצאת ברשימת הגופים המפוקחים.

עתיד הכספים: האם המשקיעים יקבלו את כספם בחזרה?

לפי מרבית ההערכות, הרוב הגדול של כספי המשקיעים בפרשת ברמלי ירד לטמיון. כרגע החברות של ברמלי, קבוצת רוביקון וקרן קלע, נמצאות בהליכי פירוק וחדלות פירעון. עו"ד ארז חבר שמונה כמפרק החברה, הצליח לגבות עד היום רק כ-15% מכלל חובותיה. "לפי שעה נגבו על ידי כ-40 מיליון שקל וצפויים להיגבות עוד כ-50 מיליון שקל, וזאת בנוסף לתביעה שהוגשה נגד נושאי המשרה וצפויה עוד להתברר", מסר עו"ד חבר לגלובס. סכומי הגבייה יתחלקו בין מאות הקורבנות והנושים הרבים של ברמלי. אולם, כאמור, מדובר רק בחלק קטן מהכספים שנלקחו מהמשקיעים ושלעולם לא יוחזרו להם.

 עו"ד ארז חבר. מפרק החברות של ברמלי / צילום: עינת לברון

לדברי עו"ד חבר, "בניגוד לתיקי מגה-פירוק אחרים הניחנים בנכסים גדולים מאוד ושווי ערך של עשרות מיליונים ואף יותר מכך, הרי שתיק זה אינו עתיר בנכסים גדולים ועל כן נאלצתי לעבוד במשך שנים כדי לגבות שקל לשקל (פשוט כך) ולהשיא את הקופה עבור הנושים. עוד צפויה עבודה של מספר שנים לצורך המשך הליכי הגבייה".

סכומי העתק שהפקידו משקיעים רבים בידיו הלא נאמנות של ברמלי בוזבזו על ידו. עם מינויו של עו"ד חבר למפרק הקבוצה, הוא מצא כי יתרות המזומנים בחשבונות הבנק שלה מגיעות לגובה של 80 אלף שקל בלבד.

בדיקות שביצע המפרק העלו כי מרבית ההשקעות שביצעו רוביקון וקרן קלע לאורך השנים במאות המיליונים שגייסו ממשקיעים, לא היו השקעות סולידיות בעלות שווי כלכלי ברור. מרבית ההשקעות נעשו בעיקר בחברות הזנק ובמיזמים ספקולטיביים אחרים. מכאן, קל יותר להבין כיצד קרה שמרבית כספי המשקיעים של ברמלי ירדו לטמיון.

ואם לא די בכך, הרי שלדברי עו"ד חבר, חלק מההשקעות הכושלות הללו בוצעו ברשלנות וללא כל היגיון כלכלי. לראיה, טוען עו"ד חבר, הקבוצה לא לוותה על ידי צוות השקעות מקצועי ומיומן ואף נמנעה מביצוע הליך סדור לבחינת כל השקעה והשקעה ומקיום ביקורת.