דוח האו"ם: עד סוף העשור יצומצם רק אחוז אחד מפליטות גזי החממה

בחודשים האחרונים החלו מדינות העולם להגיש לאו"ם התחייבויות מעודכנות לצמצום פליטות גזי החממה שלהן בעשור הבא. ההתחייבויות הללו הן היסודות של הסכם פריז, שנחתם במטרה לצמצם את פליטות הפחמן בעולם ולהגביל את עליית הטמפרטורה ל-1.5 מעלות צלזיוס לעומת התקופה הטרום תעשייתית. ואולם, הערכה ראשונה שבחנה התחייבויות של 57 מתוך 197 המדינות החתומות על ההסכם, מעמידה את המטרה הזו בספק רב.

הערכה שביצע האו"ם מצאה כי ההתחייבויות הנוכחיות של המדינות לא יצליחו להדביק את היעדים, שכן הן לא עומדות בהלימה לסיכונים ולמעשים הנדרשים לפי המדענים. פטריציה אספינוסה, מזכ"לית אמנת האקלים של האו"ם, כינתה את התנהלות המדינות "כניסה בעיניים עצומות לשדה מוקשים", והזהירה שהצעד הבא שתעשה האנושות בשדה המוקשים הזה עלול להיות "הרה-אסון".

לפי הערכת האו"ם, אילו כל ההתחייבויות שהגישו המדינות עד כה היו מתקיימות, הן היו מצמצמות את הפליטות רק ב-1% בהשוואה לרמתן בשנת 2010 - כלומר, כישלון במשימה לבלום את ההתחממות הגלובלית. זאת בזמן שלהערכת המדענים העוסקים בתחום יש צורך בהפחתה של 45% מהפליטות בעשר השנים הבאות, כדי שהטמפרטורה העולמית תעמוד ביעד של הסכם פריז.

  

השלוש שקובעות

נקודת אור אחת, עם זאת, נעוצה בהיעדר תוכניות של המזהמות הגדולות - ארה"ב, סין והודו. השלוש אמנם לא הגישו עד כה את התחייבויותיהן, אך סין התחייבה לצמצם את הפליטות שלה ב-50% עד סוף העשור ועשויה להציג בשבועות הקרובים תוכנית חומש בנושא. ואילו ארה"ב חוזרת בכוחות חדשים להסכם האקלים, ושואפת תחת נשיאה החדש, ג'ו ביידן, להוביל את המאבק העולמי במשבר האקלים. לפי האו"ם, מבלי ששלוש המדינות הללו יגישו את התחייבויותיהן, ועידת האקלים שתערך בגלזגו בנובמבר - מועדת לכישלון.

ישראל טרם הגישה את תוכנית הפעולה שלה ויעדיה העדכניים. ההחלטה, המכונה בישראל 'כלכלה דלת פחמן 2050', מתמהמהת מפני שמשרד האנרגיה מסרב להציג יעדים קונקרטיים למעבר לסקטור האנרגיה המתחדשת בשנת 2050, ומצוי בוויכוח עם המשרד להגנת הסביבה המוביל את התוכנית.

במשרד האנרגיה דורשים לקדם את התוכנית ולהגיע להסכמות על סעיפי הפחתת הפליטות, אך להגישה ללא יעדי אנרגיה מתחדשת ל-2050, ובמשרד להגנת הסביבה, סבורים שלא ניתן לממש יעדי הפחתה ללא מעבר כמעט מלא לשימוש באנרגיה נקייה, ושימוש מינימלי בגז ב-2050.

לפי מידע שהגיע לגלובס, המחלוקות בין המשרדים יובילו בסבירות גבוהה לכך שישראל כלל לא תגיש את ההתחייבויות שלה בתקופה הקרובה. המדינה תמתין כשנה, ותגיש את יעדיה המעודכנים בסמוך לוועידת האקלים בגלזגו.

המחיר שתשלם ישראל

לדברי ד"ר גיל פרואקטור, מנהל תחום אנרגיה ואקלים במשרד להגנת הסביבה, ההתמהמהות של ישראל עלולה לפגוע בתדמיתה ובכלכלתה. "אם עד היום המעבר לכלכלה מבוססת פליטות היה בידי האיחוד האירופי, ומדינות דוגמת סין נכנסו לוואקום שארה"ב יצרה, היום זה מתהפך. ארה"ב אומרת: אנחנו חוזרים להנהיג.

"לישראל יש זמן קצר כדי לא להשתרך מאחור, בזמן שארה"ב מציבה תוכנית שאפתנית. אנחנו נישאר מדינת ה-OECD האחרונה, אולי למעט טורקיה, שאין לה תוכנית יעדים ויישום של כלכלה דלת פחמן, כאשר כבר היום מדינות מדברות על איפוס פליטות. זו פגיעה בתדמית של ישראל כמדינה מפותחת, בשיתופי הפעולה שלה, ולפני הכול - באינטרס הבריאותי, הסביבתי, הכלכלי והחברתי שלנו".

 ד"ר גיל פרואקטור / צילום: המשרד להגנת הסביבה

פרואקטור מסביר כי בשל מיקומה, ישראל חשופה יותר לשינויי אקלים. "אם אנחנו נמצאים בעולם דל פחמן שנע לכיוון איפוס פליטות, לזיהום יש מחיר. אם נישאר מדינה מייצאת שלא מתמחרת את הזיהום, ניאלץ לשלם מיסים באירופה ובמדינות אחרות, כי אנחנו לא יעילים מספיק בייצור המוצרים שלנו. היכולת שלנו להישאר כלכלה משגשגת - תיפגע אנושות.

"יחד עם זאת, אנחנו עדיין יכולים לקפוץ מהשתרכות מאחור לקבוצת המדינות המובילות, ולנצל את היכולות שלנו כמדינה קטנה וצפופה, שיכולה להוביל בטכנולוגיות של מערכות ייצור אנרגיה, תכנון נכון של עירוב שימושים, בנייה מאופסת אנרגיה ועוד.

"היצירתיות והחדשנות שלנו יכולות לייצר פתרונות לעולם, ולהפוך למנוע צמיחה. אם נתעשת ברגע האחרון, נוכל לנצל את ההזדמנות. אם נמתין, נגיע לוועידת גלזגו לא מוכנים, ולדוח נוסף שבו אנחנו מסומנים כמדינה שלא הציבה יעדים. כך גם לא נייצר את הוודאות שהמשק שלנו זקוק לה".