דוח משרד רה"מ: גופי התכנון והתשתיות פועלים בחוסר תיאום ובחוסר ידע

משרדי הממשלה הפועלים בתחומי התכנון והבנייה עושים זאת ללא שיתופי פעולה, על סמך מידע חלקי ולא מעודכן, ותוך שימוש בפלטפורמות מידע שאינן "מדברות" זו עם זו. תמונה עגומה זו עולה מדוח שהוציא צוות של אגף פנים, תכנון ופיתוח במשרד ראש הממשלה. הדוח שימש כרקע להחלטת הממשלה אתמול להקים צוות בין-משרדי בראשות משרד ראש הממשלה, לגיבוש מדיניות ליצירת שיתוף כל המידע הממשלתי הנוגע לתכנון ובנייה ותשתיות, כדי לייעל את התכנון ולהאיץ הליכי רישוי והסרת חסמים.

המציאות של אי שיתוף פעולה בין הגורמים השונים בכל הקשור לתשתיות ולתכנון ובנייה, מוכרת לכל העוסקים בתחומים הללו. המידע הרלוונטי לנושאי תכנון מפוזר בין משרדי הממשלה השונים: מינהל התכנון מחזיק בכל המידע התכנוני ברמה הארצית, המחוזית והמקומית; משרד הבינוי והשיכון מחזיק בהיקף רחב של נתונים אודות הפרויקטים שהוא מקדם; רמ"י מקדמת פרויקטים של בינוי במקרקעין שהיא מנהלת ומחזיקה אף היא במידע שנדרש לפעילותה; רשויות החשמל, המים והגז, חברות ממשלתיות כמו חברת חשמל, מקורות, נת"ע, מחזיקות אף הן במידעים שקשורים לפעילויות שלהם.

כיום ישנם פה ושם שיתופי פעולה בין גורמים ממשלתיים שונים, אך אלה אינם על בסיס קבוע ויציב. מינהל הדיור שהקים שר האוצר לשעבר משה כחלון הצליח לקדם את שיתופי הפעולה הבין-משרדיים במידה מסוימת ואולם מאז פורק, הדברים שבו לאחור. "שיתופי מידע מוצלחים שכבר פועלים בין גופי הממשלה פעמים רבות אינם מוסדרים מבחינת תוכן, היקף וזמנים משרדיים, והם פרי של יוזמת גורמי המקצוע אשר אין ערובה להימשכותה התקינה לאורך שנים", נכתב בדוח.

ואולם בדיקה מקיפה שנערכה על ידי הצוות, בראשותו עמד סמנכ"ל פנים, תכנון ופיתוח במשרד ראש הממשלה, ליאור פרבר, הראתה כי הבעיות אינן נעוצות רק בהעדר שיתוף פעולה בין הגורמים השונים. פעמים רבות נמצא, כי מידע רב שאמור היה להיות בידי המשרדים והגופים הממונים - לא קיים במציאות, מה שגורם לבעיות בהשגתו, גם אם קיים רצון טוב בין כל הגורמים.

כך למשל, תוכניות לבנייה למגורים אושרו במוסדות התכנון השונים לאורך השנים, אך עבור רובן לא ידוע סטטוס המימוש, לעתים בגלל עניין טכני כמו חוסר עקביות במספור התוכנית; תהליכי הרישוי בוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה מתקיימים במספר מערכות: מערכת ניהול ועדה, מערכת "תכנון זמין" (המכונה גם מערכת מבא"ת - מבנה אחיד לתוכניות) ומערכת "רישוי זמין". נמצא, כי במערכת רישוי זמין מתקיים דיווח בחסר, בשלבים המתקדמים של מתן היתר בנייה. כך למשל מצא אגף בקרת ועדות מקומיות במינהל התכנון, כי במחצית הראשונה של 2020 נמצאו במערכת רישוי זמין 15.8 אלף בקשות להיתר בתחילת הדרך, כ-85% מדיווחי הוועדות למינהל התכנון, לפיהן הוגשו 18.5 אלף בקשות; בשלב הסופי של ההיתרים גדלו הפערים ועל פי מערכת רישוי זמין הופקו כ-7.3 היתרי בנייה שמהווים כשני שלישים מסך ההיתרים שהופקו על ידי הוועדות המקומיות באותה תקופה (11 אלף במספר).

באחרונה עלה לסדר היום הציבורי עניין שטחי התעסוקה העודפים שאושרו לאורך השנים במדינה, שזו תקלה תכנונית חמורה ברמה הארצית. באם למשרד הכלכלה היה מספיק מידע על תוכניות תעסוקה ואזורי תעשייה, יתכן שלפחות חלק מהתוכניות שאושרו היו נמנעות. ואולם הצוות של פרבר מצא, כי המידע הקיים כיום במשרד הכלכלה והתעשייה הוא "חלקי מאוד", כהגדרתו, "אינו נוגע לכלל מחוזות הארץ, אלא בעיקר לאזורי תעשייה מסוימים הנמצאים בטיפול המשרד במחוזות צפון, דרום ויו"ש. המידע המדובר הקיים הוא חלקי ביותר, ובבדיקה מדגמית שנערכה לאחרונה התגלה פער בין המצב בפועל לבין נתוני המשרד".

התוצאה: גם כשקיים שיתוף מידע מסוימים בין המשרדים והגופים הממשלתיים בתחומי התכנון, הבנייה והתשתיות "לא פעם המידע הנמסר מוגבל בהיקפו ואינו מספק עבור תכנון איכותי לטווח הזמן הקרוב, ובמיוחד לטווח הבינוני והארוך. במקרים כאלה, נאלץ המשרד או גוף התשתית להישען על מידע חלקי או בעל ודאות נמוכה יותר", נכתב במסמך.

הצוות מצא עוד, כי ליקויים אחרים בנוהלי עבודה הקיימים כיום בין המשרדים והגופים השונים הפועלים בתחומי התכנון הבנייה והתשתיות הם היעדר קישוריות בין מאגרי המידע שלהם, היעדר אחידות במושגים ובקטגוריות המקצועיות, עקב ריבוי הדיסציפלינות המעורבות בתחומים הללו.

"שיעורי בית" על משרדים ממשלתיים

כדי לשפר את המצב העגום, הוביל מנכ"ל משרד ראש הממשלה בפועל צחי ברוורמן את ההצעה, שכאמור, התקבלה אתמול בערב, כאשר הממשלה אישרה את הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו להקים צוות בראשות משרדו לגיבוש מדיניות בעניין איגום ושיתוף כלל המידע הממשלתי הנוגע לתכנון בנייה ותשתיות. הצוות יכלול נציגים מאגף התקציבים, ממשרד הבינוי והשיכון, משרד התחבורה, משרד הפנים, משרד המשפטים, משרד האנרגיה מטה התשתיות הלאומיות במשרד האוצר, רמ"י, מפ"י (המרכז למיפוי ישראל) ומינהל התכנון.

הצוות יצטרך לגבש מסמך מיפוי של כלל מקורות המידע הזמינים במשרדי הממשלה והגופים השונים, היקפי הנתונים, מידת עדכונם, שמירתם וניהולם ועוד ולגבש המלצות אופרטיביות לפלטפורמות טכנולוגיות ולנוהלי עבודה בין ארגוניים שקשורים בשיתוף המידע.

כמו כן הוטלו "שיעורי בית" על משרדים ממשלתיים, שהם עצמם יכולים לרמז על היקפי המידע החסר בתחום: מפ"י, מינהל התכנון והמועצה הלאומית לכלכלה יערכו זיהוי ובחינה של היקפי מימוש העסקאות, התחלות בנייה וסיום בנייה בתוכניות למגורים, בהתחדשות עירונית ובתוכניות לתעסוקה ולתעשייה שאושרו עד 2019 ויפרסמו את ממצאי הבחינה שלהם עד לסוף מאי השנה; משרד השיכון והבינוי, רמ"י והרשות להתחדשות עירונית יגבשו תחזית מימוש לתוכניות מאושרות למגורים מעל ל-500 יחידות דיור; רמ"י תפרסם תחזית עסקאות בקרקעות שתשווק, ומשרד השיכון יפרסם חזית להיקפי התחלות בנייה והוצאת היתרי בנייה בהתחדשות עירונית. ולבסוף, יוציא המשרד תחזית לאכלוס דירות ב-5 השנים הקרובות.

המועצה הלאומית לכלכלה תעדכן בתוך 150 יום את התחזיות הדמוגרפיות בחלוקה למחוזות בתוכנית האסטרטגית לדיור 2040 לשנת 2050. "תחזיות אלה יהוו בסיס לעבודת משרדי הממשלה ויחידות הסמך בתכנון והקמת תשתיות", נאמר בהצעת ההחלטה.

בהמשך לממצאים המטרידים על העדר מידע של משרד הכלכלה על התחום שעליו הוא אמון, הוטל על המשרד לגבש הערכות מימוש משוער של תוכניות מאושרות לשטחי תעסוקה אזוריים.

ולבסוף הוחלט גם לפנות לכל הגורמים הממשלתיים להגיש המלצות לתוכנית לייעול תהליכי רישוי לבנייה.

כל הדברים הללו, שמשלבים אסטרטגיה ארוכת-טווח עם פתרונות לטווח הקצר, יקדמו - כך מקווים במשרד ראש הממשלה - את טיוב הרגולציה, הפחתת הבירוקרטיה וייעול תהליך מתן היתרי הבנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב באומרו כי "אני מברך על התוכנית הזו שתקדם את השיתוף והתיאום בין כלל הגופים העוסקים בתחומי התכנון והבינוי. דבר זה יביא להתייעלות הכרחית של התהליכים ולהפחתת רגולציה. אחד הדברים החשובים שמשרד ראש הממשלה בראשותי מקדם, הוא תחום הפחתת הרגולציה. זה דבר שחשוב לנו מאוד להוביל גם כחלק מהתכניות הכלכליות ובכלל".

ואולם העובדה היא שלפחות חלק מהדברים הללו היו ידועים עוד ב-2017, כשהממשלה החליטה על התוכנית האסטרטגית ישראל 2040. מסיבות לא ברורות הם לא קודמו עד היום. סביר להניח כי חוסר היציבות השלטוני מאז סוף 2018, שינויי סדרי העדיפויות בכל הקושר לתכנון ובנייה, כפי שבאו לידי ביטוי בפירוק "ארגז הכלים" ומטה הדיור של כחלון, ומגפת הקורונה - הם בין הסיבות לעיכובים במימוש הדברים.

תהייה אחרת היא לגבי יכולת של המשרדים השונים לעמוד בלוחות הזמנים שהוצבו להם, במיוחד על רקע הבחירות הקרבות, שאחריהן לא ברור כלל אם הקיפאון התפקודי של הממשלה יופשר.