קבוצת רמי לוי, קבוצת מוטי בן משה, שפיר הנדסה, שופרסל וישרכרט הן בין תשע הקבוצות החדשות שנכללות ברשימת הגורמים הריכוזיים במשק. כך החליטה הוועדה לצמצום הריכוזיות, במסגרת עדכון החברות והגופים התאגידיים הריכוזיים לשנת 2021.
בחודש שעבר נחשף בגלובס כי נבחנת הכללתה של שפיר הנדסה, שבבעלות האחים שפירא, ברשימה. מבחינת שפיר לפחות, מדובר בהחלטה בעלת השלכות משמעותיות שעשויות להשפיע על פעילות הקבוצה.
בחינת ועדת הריכוזיות נועדה להבטיח כי בידי חברה המוגדרת כ"גורם ריכוזי" לא ייווצר כוח מיקוח והשפעה, שעלולים להביא לפגיעה ברווחת הצרכן ולתרום ליצירת עיוותים וכשלי שוק.
המשמעות מבחינת החברות הנכללות כעת ברשימה היא שוועדת הריכוזיות תידרש להביע את עמדתה ולשקול שיקולי ריכוזיות כלל-משקית בכל פעם שאחת מהן תבקש לקבל רישיון או זכות מהמדינה.
המשמעות הרגולטורית
הראשונה ברשימה היא קבוצת רמי לוי, שנכנסה לרשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים בשל מחזור המכירות הקובע שלה שעלה בשנת 2019 על 5.98 מיליארד שקל. גם בעל השליטה בקבוצה, רמי לוי, נכלל ברשימת הגורמים הריכוזיים.
המצטרפת השנייה לרשימה היא הקבוצה בראשות איש העסקים מוטי בן משה (אלון ריבוע כחול ישראל בע"מ). גם בעל השליטה בקבוצה נכלל ברשימת הגורמים הריכוזיים.
גם קבוצת שפיר נכנסת לרשימה. בוועדה מנמקים זאת ב"החזקה של למעלה מ-10 זכויות בארבעה תחומי תשתית חיוניים". בין התחומים בהם הקבוצה פועלת נמנים: חיפושי נפט וגז טבעי, פצלי שמן, חציבת חצץ, גיר, דולומיט ואגרגט, חלוקת גז טבעי, מסילת ברזל מקומית, כבישים. גם בעלי השליטה בקבוצה - הראל, ישראל, גיל וחן שפירא, נכללו ברשימת הגורמים הריכוזיים.
שמות נוספים ברשימה הן קבוצת שופרסל, ישראכרט ומפעל הפיס, וכן שתיים שנכנסות בשל היותן "גורם בעל השפעה בתחום התקשורת" - קבוצת רדיו נאס וקבוצת מוסיקה 24.
בנוסף לתשעת הגורמים החדשים, מציינים בוועדה כי נגרעו, התווספו, וסווגו אחרת תאגידים ויחידים בקבוצות שונות. "כך למשל, קבוצת כלכלית ירושלים יוצאת מהרשימה ואינה גורם ריכוזי עוד".
משמעות כבדה ביותר מבחינה רגולטורית תחול על הפעילות של שפיר הנדסה, שלה זרועות במספר רב של תחומים. מבחינת המדינה המשמעות היא שוועדת הריכוזיות תידרש להביע את עמדתה בכל פעם ששפיר תבקש רישיון או להשתתף במכרז ממשלתי.
"החברה תלמד את משמעות הכללתה ברשימת הגורמים הריכוזיים", נמסר משפיר הנדסה בתגובה. "הכרזה דומה הנוגעת לחברות אחרות בתחום לא פסלה אותן מהתמודדות במכרזי תשתיות ואנרגיה, בעיקר בשל רצון המדינה בריבוי משתתפים במכרזים השונים".
הגורם הממשלתי נותן הרישיון או הזכות הוא המחליט, אך לוועדה השפעה משמעותית בנושא. מי שעומדת בראש הוועדה היא עו"ד מיכל הלפרין, שמשמשת כראש רשות התחרות. לצידה מכהנים מנכ"ל משרד האוצר קובי בליטשטיין ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון.
חוק הריכוזיות קובע כי "גורם ריכוזי" הוא, בין היתר, מי ש"הוא או קבוצת המחזיקים אליה הוא משתייך, בעלי זכות בלפחות ארבעה תחומי תשתית חיונית באמצעות לפחות עשרה רישיונות או חוזים".
קשיים רגולטורים צפויים כעת נכונים גם ליתר הגופים שנכללים ברשימה. כך למשל, אם רמי לוי יבקש מהמדינה הקצאה בתחום התשתיות - ההחלטה במקרה זה תיבחן בוועדה לצמצום הריכוזיות.
השפעה נוספת היא איסור כהונה כדירקטור בגוף ריאלי משמעותי במקביל לתאגיד פיננסי משמעותי.
היסטוריה של החלטות
חוק הריכוזיות נחקק ב-2013 ונועד לפתור מצב שבו יש גורמים המחזיקים בשלוחות בכל זרועות המשק. לפי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-2020, שנועד לבחון את ההשפעות הכלכליות של חוק הריכוזיות על המשק, הנחת המוצא היא כי גורם שמתקיימים בו תנאים להכללתו ברשימת הגורמים הריכוזיים הוא גורם משמעותי במשק, המרכז בידו עוצמה והשפעה, ובכלל זה על הגורמים המעניקים זכויות לפי החוק.
כמו כן, "גורם ריכוזי", המחזיק בנכסים רבים של המדינה עשוי להפוך לגוף גדול מדי מכדי להיכשל (Too Big to Fail), והמערכת הרגולטורית והמערכת הפיננסית עשויות להחליט החלטות המושפעות מהחשש לסיכון מערכתי עקב נפילת אותו גורם.
בדברי ההסבר לחוק הריכוזיות צוין, כי המטרה בסיווג גורם כ"גורם ריכוזי" היא לצמצם את ההתרחבות של גורמים אלה לתחומי תשתית נוספים, ולקדם את הגדלת מספר השחקנים בתחום התשתיות החיוניות.
החוק הוביל לשינויים בעקבות הדרישה להפריד בין נכסים ריאליים לפיננסיים ולמכירות משמעותיות בשוק.
כך, משפחת עופר הפרידה את ההחזקות בין בנק מזרחי ומניות מליסרון. החוק גם הוביל את צדיק בינו למכור את השליטה בפז ולהמשיך להחזיק את השליטה בבנק הבינלאומי.
לוועדת הריכוזיות השפעה משמעותית על השוק - במקרה של עידן עופר, המליצה הוועדה שלא לאשר זכויות כרייה של פצלי שמן, והרישיון לא ניתן.
לאחרונה המליצה הוועדה כי קבוצת תשובה לא תקבל רישיון חיפוש גז טבעי, וההחלטה מונחת לפתחו של שר האנרגיה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
