להתמודד עם הרגש השלילי לחרדים

"אף פעם לא עשינו מספיק בגזרת המעסיקים כדי לעודד העסקה חרדית ואני חושש שתהיה רגרסיה בנכונות להעסיק אותם", אומר בגילוי לב ובדאגה עמוקה עו"ד אברהם יוסטמן, סמנכ"ל הקרן לקידום מקצועי חרדי, אדם שמושקע ופועל כבר שנים לשילוב חרדים בתעסוקה.

דאגה זו מקבלת תמיכה בנתונים מהשטח - האבטלה בחברה החרדית זינקה פי ארבעה בספטמבר-אוקטובר לעומת ממוצע 2019. מספיק להתבונן ולראות את הכעס על חרדים ואת הרגשות השליליים כלפיהם. האם הרגשות כלפי החרדים כקבוצה משפיעים על נכונות מעסיקים לגייס חרדים? חד-משמעית כן.

האם חרדי שבא לריאיון עבודה הוא מפר הוראות ומפיץ מחלות? כלל לא. ומכאן עולה השאלה האם אפשר לשנות את המגמה, לצמצם את היקף האבטלה בקרב חרדים ולייצר מציאות חברתית וכלכלית חדשה?

אם נתבונן על המהלכים שיושמו לקידום תעסוקת חרדים עד כה נזהה מאמצים שעסקו בעיקר בהגברת המוכנות של הפרט: השלמת פערי ידע והשכלה, הקניית מיומנויות וכלים, ובצד המעסיק גם התאמת סביבת העבודה לצרכים הייחודיים של חרדים. מהלכים אלה חשובים, אבל חסר בהם רכיב שבלעדיו המאמצים יניבו תוצאות מוגבלות. הרכיב החסר צריך לתת מענה לחסמים שקשורים לעמדות ולרגשות הנוגעות ליחסים בין הקבוצות.

כאן המקום להתבונן וללמוד מהמהלך המשמעותי ביותר הפועל בשנים האחרונות לקידום תעסוקת ערבים, מיזם קו-אימפקט. כבר מימיו הראשונים התבססה בהנהלת המיזם ההבנה שללא שינוי עמוק בכל הנוגע לתפיסות ולרגשות של מקבלות ומקבלי ההחלטות היהודים ביחס לערבים לא יתרחש שינוי יציב וארוך טווח בקרב מעסיקים. ללא שינוי באופנים שבהם מנהלות ומנהלים, ואנשי משאבי אנוש יהודים חושבים על ערבים וללא שינוי ברגשות השליליים כלפיהם, לא יהיה אפשר לגייס ולקלוט באופן מוצלח עובדות ועובדים ערבים.

על בסיס הבנה זו מיושם מהלך נרחב ושיטתי הנשען על פסיכולוגיה חברתית של יחסים בין קבוצות ומכשיר מנהלות ומנהלים להתגבר על הטיות קוגניטיביות בתהליכי הגיוס, לזהות תהליכים מדירים ומפלים, ולעצבם מחדש כדי לשלב עובדים ערבים. בחינת ההשפעה של ההתערבויות בחברות המיזם מראה עלייה ברורה בעמדות חיוביות ביחס לגיוון ובמוטיבציה לגייס עובדים ערבים.

ובחזרה לחרדים. מחקר שנערך בסוף 2020 ע"י מרכז אקורד - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי, שבחן את העמדות והרגשות בין חרדים לחילונים בעקבות הקורונה וממצאיו ייחשפו בקרוב, מצא כי חילונים סבורים שחרדים כועסים עליהם וסולדים מהם במידה רבה מאוד. אך אותו מחקר מצא שמרבית החרדים לא מרגישים כך, ודווקא אמפתיה ותקווה ליחסים טובים הם הרגשות הדומיננטיים בקרב חרדים כלפי חילונים. מכאן מתחדד "השיח החסר" בקידום תעסוקת חרדים: שיח של עמדות ורגשות.

כעת לא מתקיים עיסוק בעמדות וברגשות, ואין מהלכים מובנים שמכוונים לצמצום חסמים פסיכולוגיים הקשורים ליחסים בין הקבוצות. כיוון שהתנאים התודעתיים והרגשיים אינם בשלים, המאמצים המושקעים בקידום תעסוקת חרדים עלולים להחמיץ את התוצאה הרצויה. במילים אחרות, ללא טיפול שיטתי בעמדות וברגשות של חילונים וחרדים אלה כלפי אלה לא יהיה אפשר לגייס ולקלוט באופן מוצלח עובדים חרדים לשוק העבודה ולהצליח במשימה לאומית זו.

אנו מציעים ללמוד מהניסיון שהצטבר במהלך קידום תעסוקת ערבים וליישם אותו במהלכים הקיימים לקידום תעסוקת חרדים. יש לשלב את הפרספקטיבה של הפסיכולוגיה החברתית ולצד הכנה והכשרה של הפרט ועריכת התאמות סביבתיות אצל המעסיקים, יש לעסוק גם בממדים של תודעה ורגש.

אורנית רמתי דביר היא ראשת תחום תעסוקה באקורד - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי, מיסודה של האוניברסיטה העברית, רפאל הבר הוא מוביל פרויקט תעסוקת חרדים באקורד