ההנחות שלא הגיעו ללקוחות ועתיד הביטקוין: המפקח על הבנקים בראיון

בשנה החולפת חוותה המערכת הבנקאית אתגר מורכב ויוצא דופן. מהצד האחד נמשך החיפוש אחר דרך עתידית, לא ברורה, בעולם משתנה ומתפתח טכנולוגית אשר לראשונה מאיים לשנות סדרי עולם ומאזני כוחות בין הבנקים השונים. מהצד השני, ובמפתיע, משבר הקורונה שפגע קשה בשוק התעסוקה והשפיע על היכולת הפיננסית של חלקים גדולים מהציבור, הוביל לדחייה רוחבית וחסרת תקדים של החזרי הלוואות.

לפי שעה, המערכת הבנקאית נראית כאילו צלחה היטב את המשבר. היא איתנה וממשיכה לפעול ולהעמיד אשראי, כשהמפקח על הבנקים יאיר אבידן אף משדר כי נכון לעכשיו נראה כי לא יהיה מתווה נוסף של "גרייס" - דחיית החזרים ללא שהדבר ייחשב כהפרת תנאי ההלוואה.

"עצם זה שנתנו מתווה שמאפשר דחייה ארוכה של אשראי צרכני ומשכנתאות יש בו כדי לספק. ככל שיהיה צורך ללקוחות אלה ואחרים להגיע להסדר, המערכת תדע לטפל בזה ברמה הפרטנית", אומר אבידן בראיון לגלובס.

הוא מוסיף כי "כרגע לא נראה לי שיש צורך במתווה כולל נוסף" ו"איני רואה משבר יציבותי באופק". מדובר באמירות אופטימיות למדי שמשקפות שיפור במצב, ושמתווספות לאמירות שאמר לגלובס בראיון קודם שנעשה לפני כשלושה חודשים בלבד.

סוגיית יכולת החזר ההלוואות של הציבור הרחב העסיקה רבות את המערכת הבנקאית בשנה שעברה. אלא שמאז נראה כי הדיון בנושא נרגע, כשהמערכת שבה לעסוק בעניינים שגרתיים יותר ושגרתיים פחות, כגון התהייה כיצד להפוך לבנקים 'חדשניים' ו'מתקדמים' שמותאמים לעולם הבנקאות המשתנה והמתפתח, כששינוי השוק הישראלי צפוי לקבל משנה חשיבות ב-2021, עם הכניסה הצפויה לישראל של שירותי התשלומים של אפל.

"לאורך השנים למדנו במערכת הבנקאית כי הליך ההתקדמות וההתפתחות הולך עקב בצד אגודל. אך כמו שהייתה מהפכה תעשייתית, אנו עומדים עתה בפני מהפכה בבנקאות ובפיננסים", אומר אבידן, כשנה לאחר שהנגיד פרופ' אמיר ירון הודיע כי בחר בו לתפקיד הרגולטור שאחראי על המערכת הבנקאית בישראל, "והיא נוגעת למידע של הלקוח, השימוש בו והמינוף שלו, כחלק מהמהפכה בתחומי הטכנולוגיה, כמו גם בשל השינוי במאפייני הצריכה - עם העלייה בתוחלת החיים והמורכבות הגדולה בהרבה מבעבר שנלווית להנגשת מוצרים פיננסיים מגיל 19 עד גיל 91.

בין הבנקים לחברות הביג טק והפינטקים

לדברי המפקח אבידן, שהגיע לפיקוח לאחר קריירה בנקאית ארוכה, בשלל תפקידים "מסורתיים", הרבולוציה במערכת הפיננסית, "קורית ומשפיעה במגוון תחומים, מארנקים דיגיטליים, אפליקציות, מטבעות קריפטוגרפיים, בלוקצ'יין, פינטק ועוד".

לדבריו היא קשורה ישירות ל"עולם הפלטפורמות, למשל פייסבוק או גוגל, שמכירים אותנו ואת מה שמעניין אותנו, ויחדיו יוצרים את הדי.אנ.איי החדש - דאטה, נטוורק ואקטיוויטיס. בהיבטים הללו הפלטפורמות הללו לוקחות חלק מהאקוסיסטמם אליהן, כשכולנו חושפים בפניהן מידע רב. כחלק מזה גם הן נכנסות כיום למערכת מתן השירותים הפיננסיים, כשכבר כיום ברור שהן מחפשות מנועי צמיחה והן יתחברו למערכת הבנקאית המסורתי".

אבל לא מדובר רק בחברת הביג-טק שצפויות להתחיל להגיע לישראל בקרוב, עם אפל ושירות התשלומים שלה כסנונית ראשונה. יש גם צד שני, תמונת מראה לחברות שעוצמתן גדולה מהעוצמה המצרפית של כל המערכת הבנקאית המקומית - הפינטקים.

"לפינטקים יש חדשנות אך אין להם לקוחות ואין להם אמון כפי שיש למערכת הבנקאית", אומר אבידן ששם דגש רב על הבנקאות המשתנה. "לכן הפינטק צריך את המערכת הבנקאית המסורתית, שבאה עם הלקוחות והאמון שלהם בה ומצדה רוצה את החדשנות של הפינטקים. כל זה יוצר אקוסיסטם שבו חברות הטכנולוגיה הגדולות לא רוצות להיות מפוקחות אך רוצות להציע ללקוחותיהם שירותים פיננסיים, דרך הבנקים, כשהפינטקים יצטרכו להיות שלובים עם הבנקים כדי למנף את החדשנות, שלא קיימת בבנקאות המסורתית".

לשם ההגעה ליעד הנכון, שעדיין לא ברור איך יהיה ושבכל מקרה יספק לציבור הרחב אפשרויות בחירה רבות, בנק ישראל כמו מקבילים לו, פועל ליצירת "האופן בנקינג" תוך שימת דגש על "האופן דאטה", על כל המורכבות שנלווית לזה, "כולל נושא התחרות והשמירה על הפרטיות", כפי שאומר אבידן. הוא מצביע על כך ש"לא לכולם יש את הפתרונות כיום וזה יעמוד על שולחננו לאורך זמן".

הזכרת מקודם את סוגיית האמון של הציבור שהמערכת הבנקאית נהנית ממנו.
"יש שליחות בדרך איך לרתום את הפיקוח על הבנקים ליצירת חברה יותר טובה וזה אומר לראות את הצרכן, הלקוח, במרכז. אנו רואים הגינות והוגנות שיוצרים אמון, והאמון של הציבור במערכת מתכתב ישר עם היציבות שלה. וכאן משתלב עניין החיבור עם פינטקים וכו', כי גם אם הלקוחות אוהבים לא לאהוב את הבנקים, בסופו של יום יש אמון במערכת, ללא ספק. במיוחד בימי משבר".

התגובה החריפה והעימות עם הבנקים על המשכנתאות.
לאחרונה הייתה דוגמה הפוכה: בנק ישראל הוריד את מגבלת ריבית הפריים במשכנתאות, במטרה לאפשר לציבור למחזר הלוואות ולקחת הלוואות חדשות עם תשלום חודשי נמוך יותר, בשל הריבית הנמוכה, והצפי שתיוותר נמוכה לתקופה ארוכה. אלא שהתברר כי הבנקים לא גלגלו את ההקלה לציבור הרחב, כשהתמחור של המשכנתאות לא הופחת, והבנקים שמרו בידיהם יותר רווח.

זה הוביל את בנק ישראל להתערב ולצאת במתקפה חריגה על התנהלות המערכת, כשלפני כחודש כתב בהודעה פומבית כי "אינדיקציות ראשוניות מהשטח שהועברו לבנק, במסגרת הניטור השוטף, מעידות כי ביטול מגבלת הפריים לא גולגלה ברמה מספקת, עד כה, לרווחת הצרכנים", תוך שהבהיר כי הנגיד הנחה "את הצוות המקצועי בבנק, בהובלת הפיקוח על הבנקים, לבחון ולגבש צעדי מדיניות רלוונטיים, במידה וביטול מגבלת הפריים לא תגולגל ברמה מספקת על-ידי הבנקים לטובת נוטלי המשכנתאות". מאז שב הבנק המרכזי והבהיר כי הוא עוקב אחרי הצעות שניתנות על ידי בנקים ללווים.

הבנקים לא עמדו בסיכומים עמך.
"זה מתחבר לתפקידה של המערכת הבנקאית במרקם החברתי. בתפיסה של סביבת ריבית שלא צפויה להשתנות יצאנו עם ההנחיה הזו במטרה להקל על הצרכן. כרגע אנו בתוך התהליך, כחודש וחצי אחרי היציאה, ובשבועות הראשונים היה בהחלט נושא של ניסוי וטעייה, והנחנו את הבנקים להעביר אלינו את כל הנתונים. אנו רואים מגמה של הקלה ללקוחות.

"חשבנו שהקצב הוא לא מספיק מהיר, כשאנו מבינים את חשיבות הגעת השוק לשיווי משקל והוא לא הגיע - ועל רקע זה באה ההערה שלנו, להאיץ במערכת הבנקאית להגיע לשיווי משקל באותה הקלה צרכנית שאנו מצפים לה. מדובר בהפחתה בגובה מאות שקלים לחודש בהחזר במשכנתה הייצוגית, אשר מצטברת בכלל חיי המשכנתה לעשרות אלפי שקלים לטובת הצרכן".

הבנקים תיקנו את התנהלותם והגיעו לשיווי משקל שרצית שיקרה מהתחלה עם הורדת מגבלת רכיב ריבית הפריים במשכנתאות?
"לא הגענו לשם. אנו נחושים להגיע לשם ולא נהסס לנקוט צעדים. אנו בתהליך ולא הגענו לשיווי משקל ונגיע אליו בשבועות הקרובים. נמשיך לעקוב, לנטר ולבקר עד שההקלה תגיע. יש הקלה מסוימת אבל לא מספקת עד כה. החלק שגולגל עד כה ללקוח - לא מספק".

הבנקים לא העבירו לציבור את ההקלה במשכנתאות במכוון או משום ציניות?
"לא ציניות. הבנקים לא גלגלו את היקף ההטבה שציפינו לה, ואנו רואים שעכשיו הם בכיוון הנכון ונמשיך לעקוב ולוודא זאת".

אתה מאוכזב מהבנקים? מה יקרה אם ימשיכו בשלהם?
"לא מאוכזב. לעתים יש לי ציפיות יותר גבוהות מהם, ואני חושב שבתקופה הזאת הבנקים עומדים באתגר מורכב מאוד וגם צריך לתת ציונים לחיוב איפה שצריך. לדוגמה, בגין יכולתם לפעול מרחוק ולתת מענה לציבור בתקופה מאוד מורכבת של הקורונה, ולמרות המורכבות הרבה של העובדים בבנקים - שכמו כולנו גם הם חוו קשיים מהקורונה.

המערכת הבנקאית נערכה טוב מאוד וחוותה משבר נדיר וגם עבדה עם הקורונה, עם השוטף ועם האתגרים צופי העתיד. יש אתגרים שיש בהם עוד ללכת והמערכת קשובה ורואה את האתגרי העתיד".

למעשה, ביטול מגבלת רכיב הפריים במשכנתאות הוא חזרה לאחור של בנק ישראל והפיקוח על הבנקים מהחלטה שהוא עצמו קיבל ב-2011. אותה החלטה התקבלה אז מטעמי זהירות, והיא התבררה - בדיעבד וברבות השנים (בשל הריבית הנמוכות שירדו עוד ועוד) - ככזו שעלתה לציבור בתשלומים עודפים בהיקף ניכר.

בדיעבד זו הייתה טעות של הפיקוח להתמיד עם המגבלה הזו למשך כל כך הרבה שנים?
"הכי קל לעשות תחזיות על העבר. כרגע הגענו לסיטואציה שסביבת הריבית נמוכה לתקופה מסוימת. איני יודע להחזיר את מה שהיה ואיני מצקצק על מה שהיה. זה נכון עכשיו".

לא רק ביטקוין: אתגר הקריפטו והארנקים הדיגיטליים

אבידן סומן כמועמד מוביל שרצוי על ידי הנגיד פרופ' אמיר ירון, זמן ניכר לפני המינוי הרשמי. הוא נבחר למפקח על הבנקים בתחילת מרץ 2020, רגע לפני פרוץ משבר הקורונה, בימים האחרונים של השגרה שקדמה לה, כשהוא אמור היה להיכנס לתפקיד באמצע אפריל. בסופו של דבר הוא נכנס לתפקיד באמצע מאי אותה שנה, לאחר עיכוב שנגרם כתוצאה מפרוץ משבר הקורונה. הוא הגיע לבנק ישראל מבנק דיסקונט, שם שימש בשורת תפקידים בכירים, עם ניסיון בנקאי רב ומגוון, אך ללא ניסיון רגולטורי קודם.

אחד התחומים שקרובים ללבו, כמו גם ללבו של הנגיד ירון, הוא תחום התשלומים ואמצעי התשלום. מדובר בתחום שחווה מהפכה של ממש בעולם הרחב, ועתה, באיחור, גם בישראל. זה קשור כאמור מעלה לביג-טק ולארנקים הדיגיטליים של הגופים המקומיים ושל גופי ענק בינלאומיים.

 השוק המקומי נערך להתחלת פעילות הארנק הדיגיטלי של אפל, האפל-פיי, בתקופה הקרובה מאוד. מה הצפי שלך לכניסת לאפל, ואולי בהמשך גוגל-פיי ושירותים נוספים?
"אפל יבואו וזה ברור, והם ישנו את פני השוק, וזה יהיה דבר משמעותי. אני מקווה שההצלחה של אפל תגרה את האחרות לבוא, ולכך תהיה משמעות גדולה לשוק".

מה דעתך לגבי תחום המטבעות הקריפטוגרפיים?
"זה נושא שעומד על שולחננו ויש בו היבטים שחשוב לתת עליהם את הדעת. האחד הוא פסק הדין שהיה לאחרונה בנושא רועי ויפעת ערב, שיש ללמוד אותו ואת משמעויותיו, והוא לא היחיד. הוא מגדיר למערכת גבולות גיזרה נוספים".

זה יהיה חלק ממערכת הבנקאות בקרוב?
"אני מעוניין לבחון את הנושא ולעשות הפרדה בין התחום הקריפטוגרפי מצד הרוכש לבין התחום מזווית הגורמים שעוסקים במסחר. בהיבט השני אין הסדרה ברורה בעולם, ובנושא של הלקוח הפרטי יש מדיניות פיקוחית ויש מתן אפשרויות לבנקים לקבוע מדיניות בנושא זה. אלה נושאים חשובים לנו ואנו צריכים לשקול קביעת מדיניות הסדרה בנושא. זה נושא טרי, ועד לאחרונה הייתה שונות בין עמדת היועמ"ש לעמדת הפיקוח על הבנקים.

"כיום ברור שיש הפרדה בין העולם הפרטי לעולם המסחר ונידרש לזה. גם בעולם הפרטי יש היבט קריטי של נתיב הכסף והמטבע. הדגש הגדול לכולנו הוא יכולת האכיפה של רשות שוק ההון כשתיתן רישיון לגופים, ולוודא שיש לגוף שמקבל רישיון לנהל זאת. יש פה מתח בין אישור פעילות לבין איסור הלבנת הון ובצנרת הבנקאית האחריות היא שייכנס כסף נקי וכשר ככל הניתן - והכל נופל לאותה צנרת ועלינו לברר ולייצר פילטרים ראויים. יש פה אתגר גדול מאוד לרשות שוק ההון ולרשות איסור הלבנות הון".

המטבעות הללו, הביטקוין למשל, יהפכו למטבעות "אמיתיים"?
"זו שאלה מורכבת. המטבעות האלה הופכים ליותר פעילים בעולם. יש פה שיקולים ארוכי טווח שיש לבחון, ועדיין מוקדם. אבל ברמה הפרקטית נבחן את יכולתנו לקדם זאת".

והבלוקצ'יין?
"זה גם בראשית הדרך. יש כאן אתגר גם כן".

מה שכן מתקדם במהירות בימים אלה הוא תחום הארנקים הדיגיטליים ושירותי התשלומים של השחקנים המקומיים, החל מהבנקים ועובר בחברות כרטיסי האשראי. אלה ואלה מתמודדים על לקוחותיהם ועל הדרך להגיע ולצרף גם לקוחות של המתחרים.

"זה מתחבר לממשקים בין הביג-טק-הפינטק-והבנקים", אומר אבידן שמציין כי "בנק ישראל איפשר את ה-EMV והיום גם הבנקים וחברות כרטיסי האשראי מחזיקים בארנקים דיגיטליים ואפליקציות, חלק מהארנקים פתוחים וחלק סגורים. זה עדיין עולם מורכב שבחלקו בחיתולים".

הציבור כבר עושה שימוש בכלים שהוא יכול לעשות כדי לשפר את מעמדו? למשל נגישות למאגר נתוני אשראי.
"לא יודע לתת תשובה חלוטה. השחקנים שמחוברים למערכות אלה עושים בזה שימוש. המאגר הופך יותר ויותר חלק משרשרת הערך ולמקור מידע חשוב בעיקר לנושא דירוג האשראי".

"אתגר משמעותי לחברות כרטיסי האשראי"

עולם התשלומים המתקדמים קשור ישירות לחברות כרטיסי האשראי שחוו בשנים האחרונות תהפוכות של ממש. ישראכרט ומקס הוצאו מהפועלים ומלאומי, בהתאמה, והפכו לשחקניות עצמאיות, כשכאל נותרה בבעלות דיסקונט והבינלאומי. זה קרה בעקבות רפורמת שטרום ששמה לה למטרה לחזק את "התחרות", דרך החלשת הבנקים הגדולים בהיבט זה, תוך מתן הגנות למקס ולישראכרט, והכבדה על שני הבנקים הגדולים. אלא שנראה שהתקופה שמקס וישראכרט קיוו לצמוח בה במהירות בסיוע המדינה שהקשתה קצת על הפועלים ועל לאומי, ובאופן זמני של כמה שנים, חטפה מכה מכיוון לא צפוי.

כמה שנים אחרי רפורמת שטרום, הקורונה הגיעה וטרפה את הקלפים בשיא תקופת הגנת הינוקא לחברות כרטיסי האשראי. הרפורמה הולכת לאיבוד?
"הרפורמה לא הלכה לאיבוד והיא קיימת וחשובה. הבנק הדיגיטלי שעלה לאוויר השבוע בפיילוט הוא חלק מהמהלך, כמו המעבר בקליק, ועוד דברים שקרו כנגזרות של אותה רפורמה. אכן חברות כרטיסי האשראי אולי קיבלו את המשבר בעיתוי לא מיטבי. אבל לא בוחרים עיתוי של משבר וחלק מהותי מהרפורמה יושם כבר, והיא עוד תשפיע על השוק. יש לחברות כרטיסי האשראי אתגר משמעותי במודל העסקי שלהן, אבל יש גם הזדמנויות לצד האיום".

חלק מהמהלך היה קיצוץ לכמה שנים במסגרות האשראי לכרטיסי אשראי בפועלים ובלאומי לשם "הזרמת לקוחות" מהם אל חברות כרטיסי האשראי. בגלל הקורונה ההפחתה הייתה קטנה משתוכנן בחוק המקורי, אבל היא עדיין ניכרת. אתה מרוצה מהתוצאה?
"זה מהווה הזדמנות לחברות כרטיסי האשראי. אני מרוצה פעמיים מהשינוי: ראשית כי זו חקיקה שיש עלינו לממשה. ושנית כי נתנו הקלה כדי להביא את הפגיעה לחלק מהלקוחות למינימום האפשרי. על הבנקים ללכת לקראת הלקוחות וגם על חברות כרטיסי האשראי".

חברות כרטיסי האשראי הן חלופה לבנקים כבר היום?
"הן חלופה בנושא האשראי הצרכני ובנושא מתן אשראי עסקי ללקוחות שהן סולקים אותם, והן רלוונטיות מאוד להתפתחות שוק התשלומים".

קידום חינוך פיננסי: "מודעים למורכבות ולבעיה"

על שולחנו של המפקח על הבנקים שורה ארוכה של סוגיות נוספות, חשובות לא פחות. למשל כוונתו להכווין את הבנקים לכיוון של אימפקט בנקינג ו'קפיטליזם קשוב' , שלגביהם הוא אומר כי "המערכת פה נמצאת במקום טוב", או לעולם ה-ESG (סיכוני סביבה, ממשל תאגידי וסוגיות חברתיות), שהפיקוח "נחוש" לקדם. "לצד זאת יש גם את נושא החינוך והאוריינות הפיננסיים, שהופכים למורכבים וחשובים יותר עם התארכות תוחלת החיים והמורכבות הרבה יותר בעולמות הפיננסיים", אומר המפקח.

הממשלה החליטה על קידום החינוך הפיננסי כבר ב-2005, עם רפורמת בכר, וזה עדיין לא קרה ומדובר רק כיעד עתידי.
"זה חלק ממה שמאתגר אותנו. יש, לא אומר כישלון, אלא הצלחה חלקית בחינוך פיננסי, דבר אשר מאתגר אותנו יותר. משרדי הממשלה השונים לא הצליחו לאחד משאבים. זה מורכב - ואנו מודעים למורכבות ולבעיה".

מבחינה זו אבידן שם דגש על מעגל חינוך פיננסי לכל הגילאים, כשהוא מגלה כי "אנו בפיילוט עם הצבא, שמובל על ידי סגן ראש אכ"א, לחינוך פיננסי על מספר קבוצות אוכלוסייה בצבא, בסך הכל על 250 חיילים. במאי-יוני נראה את התוצאות ונחליט כיצד עושים זאת. ככל שנצליח בזה זה יהיה הישג מעולה".

לצד זאת המפקח מדבר על "הכללה פיננסי" והכנסת אוכלוסיות שמקבלות שירות פחות טוב, כמו למשל "אוכלוסיית הגיל השלישי שמודרת משירותים דיגיטליים לא אחת", אומר אבידן. "האתגר משמעותי גם במשבר וגם בשוטף", הוא מוסיף, כשהוא רואה בעולם הדיגיטלי כאמצעי ופיתרון באופן כולל.

זה מתקשר להנגשת השירותים הבנקאיים, "בין העולם הדיגיטלי לעולם הסניפי", לצד פעולה בשקיפות "ובשפת בני אדם - דבר שהוא אתגר גדול". חלק מזה הוא דאגה לשוויון מגדרי החל מהעובדים - הזוטרים, עבור בהנהלה ועד הדירקטוריון. "אנו רואים בזה חשיבות גדולה", כשבפיקוח רואים עדיין כמטרה לדאוג לטיפול בנשים שנפגעו מאלימות כלכלית.

ומה עם הדיבידנדים? "עם הוודאות תעלה הסבירות לחלוקה"

הקורונה תפסה ארבעה מהבנקים עם מנכ"לים חדשים - זה היה מורגש בהתנהלות שלהם? היה שכר לימוד תוך כדי?
"לא היה שכר לימוד, ומעבר למנכ"לים המערכת מאוד יציבה ועם הנהלות ותיקות, כל אחד בדרכו. הם מנוסים והמעבר למספרי אחד היה מצוין. גם הפיקוח על הבנקים תמך ואיתגר".

לאחרונה התבטאת בראיונות לגופי תקשורת זרים על כך שהבנקים עשויים לחזור לחלק דיבידנדים עוד השנה, לאחר שבשיא משבר הקורונה הורית להם להימנע מחלוקת רווחים ומרכישות עצמיות. זה קרה בד בבד עם הורדת הדרישות מהבנקים בהיבטים של הלימת הון. מבחינתך בשלה העת שהבנקים ישובו לחלק דיבידנדים?
"הנושא הזה נמצא על שולחננו. ככל הנראה נאריך את ההקלה ההונית לעוד שישה חודשים. הנושא של הדיבידנדים ייבחן והנגזרת של החשיבה תהיה בעולם של האי-ודאות הכלכלית והתחלואתית. ככל שהוודאות תעלה כך גם תעלה הסבירות לחזרה לחלוקת דיבידנדים".

מה המסר שלך לעובדים, ההסכמים הקיבוציים בענף נדיבים מדי?
"זה עולם שהולך ומשתנה לאורך זמן. ההסכמים הקיבוציים בענף הם חלק מהאתגר של המודל העסקי בראייה צופה פני עתיד, בעיקר ביכולת להתייעל ולהביא את האנשים שיתאימו לאקו-סיסטם החדשה והמשתנה. 'הניאו בנקאים'. המערכת יודעת להתנהל בהקשר זה, אך אתגר היעילות התפעולית עדיין לנגד עינינו. אני רואה את המקום היותר ראוי להתייעל בעולם הבק אופיס, התפעול והמטה ופחות בעולם הסניפים, וזה יבוא דרך הטכנולוגיה. המערכת יודעת לעשות פרישה מרצון ולייעל, ואני חושב שמנגנון ההתייעלות ימשיך לעמוד לנגד עינינו ועיני המערכת הבנקאית".

דברים אלה מעניינים כי שנים שהסינוף במערכת כולה קטן משמעותית, בשם ההתייעלות. עתה נראה שהמפקח לא רוצה עוד הקטנה במספר הסניפים.

אירועי הסייבר האחרונים שדובר בהם, כגון הפריצה למחשבי חברת הביטוח שירביט, מדאיגים אותך?
"זה בהחלט נושא שמטריד אותנו, לא רק במערכת הבנקאית אלא בכל מערכת שהיא. זה הסיכון מספר אחד. יש פה אתגר. המערכת הבנקאית מקדישה לכך תשומות רבות ואנו בקשר רציף על מערך הסייבר הלאומי כדי לתת מענה לסיכונים אלה. סיכוני הסייבר עולים בהיקפם ובתכיפותם".

המורכבות הפוליטית רבה מהרגיל כבר תקופה ארוכה, עם עוד מערכת בחירות. זה משפיע?
"חלק מהרפורמות שבעבר קודמו בחוק ההסדרים אינן עכשיו וזה מקשה. אבל אנו מסתדרים. העובדה שלא נחקקים חוקים יוצרת אתגר מסוים".

יאיר אבידן

בן 62, אב לשלושה ומתגורר בהוד השרון ● בעבר כיהן בתפקידים בכירים במערכת הפיננסית, ובין היתר שימש כמנהל הסיכונים הראשי של בנק דיסקונט וכיו"ר מרכנתיל ● לאבידן תואר ראשון בכלכלה וסטטיסטיקה (בהצטיינות), תואר שני במינהל עסקים ותואר שני במינהל ומנהיגות בחינוך (בהצטיינות)