בכל משבר יש הזדמנות - גם במשבר הקורונה

הנתונים מצביעים על כך שהאתגרים הכלכליים והתעסוקתיים שנגרמו כתוצאה ממגפת הקורונה, לאוכלוסיית הנשים במיוחד, הם קשים יותר בהשוואה לגברים. הביטוח הלאומי פרסם לאחרונה כי כ-70% מהעובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו הן נשים.

אולם, כפי שאומרים ש"בכל משבר יש הזדמנות", גם כאן ניתן לצפות כי בטווח הרחוק משבר הקורונה טומן בחובו הזדמנות לנשים להשתלב במקצועות ותפקידים חדשים. הסיבה נעוצה בכך שכתוצאה מהקורונה עולם העבודה השתנה והמיקום הפיזי של העובד ושעות עבודתו הפכו במקרים רבים לפחות רלוונטיים, והשתנו באופן דרמטי עבור חברות רבות.

המגפה הובילה לשינויים ניכרים בקביעת המקום הפיזי של העבודה וההתנהלות היום יומית, וככל הנראה שינויים אלו ישפיעו לטווח ארוך ואולי אף לתמיד על עולם העבודה. עובדה זו עשויה לפתוח בפני נשים אפשרויות חדשות להשתלב במקצועות שבדרך כלל דורשים עיסוקים עם שעות לא קונבנציונלית, או ריחוק גיאוגרפי מהבית, שעד כה הקשו מאד בעיקר על אמהות עובדות.

במחקר שנעשה בבריטניה, נמצא כי 88% מהעובדים שעבדו בבית במהלך המגפה, מעוניינים להמשיך לעשות זאת בהיקף מסוים גם לאחר מכן. בשל כך אנו רואים כי חברות רבות ברחבי העולם אכן מאמצות דרכים שונות של עבודה. שגרת העבודה המסורתית וההרגלים שלנו מבוססים על תפיסות מיושנות בנוגע לתפוקה. לפני המגפה, יום עבודה בין השעות 17:00-09:00 נחשב למסגרת הבסיסית ממנה אפשר לקבל תפוקה מסוימת.

המשבר הוכיח שכדי להיות יעיל ולהגיע לתוצאות רצויות, אין צורך להיות נוכחים פיזית במשרד חמישה ימים בשבוע. כיום, כשכוח העבודה הולך והופך למבוזר יותר ויותר, אין צורך למדוד את הזמן שאנחנו משקיעים בעבודה, אלא את איכותה של העבודה. חובה להאמין ביכולתו של כל עובד למלא את משימותיו על פי השיטות והכלים שלו. ואמון אין משמעו חוסר שליטה. נהפוך הוא - הוא אמצעי חיוני להבטחת תפוקה בעלת ערך.

עם אימוץ מחשבה זו נפתחת בפני נשים האופציה לעבודה גמישה יותר, המתאימה לצורכיהן. בנוסף, כאשר העבודה מתבצעת מהבית, עצם העובדה שהאישה לא צריכה להרגיש שהיא בתחרות עם הגבר שיושב לידה, מורידה מהלחץ ומאפשרת לה להשתלב גם במקצועות ובתפקידים, שנחשבו בעבר ל"גבריים", בהן היא נמנעה מלהשתלב בעבר.

התחזיות צופות כי גם כאשר משבר הקורונה יחלוף, עובדים רבים לא יחזרו לעבוד באופן מלא במקום העבודה. יש להניח כי עובדה זו תחשוף יותר נשים לעולם העבודה ותאפשר להן בזכות הגמישות, לאזן בקלות רבה יותר בין מטלות הבית לעבודה. הדבר נכון ביתר שאת למשל לגבי נשים במגזר החרדי, לגבי אימהות במשפחות מרובות ילדים, אימהות חד הוריות ונשים שמתגוררות בפריפריה.

מחקרים מראים כי לעיתים קרובות נשים מוותרות על תפקיד שמוצע להן, לא בגלל סיבות של התאמה מקצועית, אלא מסיבות טכניות בלבד כגון הרתיעה לצאת מהבית לשעות רבות ובכך "לאבד שליטה" או מעצם ההתמודדות עם סטיגמה חברתית שהן לא משקיעות מספיק בילדים. כעת, צורת העבודה החדשה תאפשר להן, מעצם הנוכחות שלהן בבית, להתפתח בעבודה בלי ייסורי מצפון וחשש.

הכותבת היא יו"ר קרן מעגלים