אחרי שהסוסים ברחו? הקרנות יידרשו להתייחס לדירוג הגלובלי של אג"ח ללא זיקה לישראל

מעט מדי, מאוחר מדי? בד בבד עם פרסום דבר החקירה בחברת אול-יר, פרסמה רשות ניירות ערך טיוטת הוראה להתייחסות הציבור, שמנחה את קרנות הנאמנות לבחון את מדיניות ההשקעות שלהן באג"ח של חברות זרות כמו אול-יר, שאין להן זיקה לישראל, בהתאם לדירוג אשראי בינלאומי, על פני דירוג מקומי. 

התאמת הדירוג נועדה להתאים את ההרכב של נכסי הקרנות לסיכון הפוטנציאלי של אג"ח שהנפיקו חברות ללא זיקה לישראל, בהתבסס על סולם הדירוג הגלובלי, כמקובל בהשקעה באג"ח הנסחרות בחו"ל.

לדברי ענת גואטה, יו"ר רשות ני"ע, "תמחור הסיכון בשוק ההון הוא תנאי בסיסי לקבלת החלטות השקעה. הרשות מפעילה את הכלים שעומדים לרשותה, ואחד מהם הוא ההוראה לקרנות נאמנות הקובעת כי יהיה עליהן להתייחס לדירוג הגלובלי של חברות זרות ולהביא בחשבון את רמת הסיכון הפוטנציאלית של איגרות חוב שמנפיקות החברות האמורות, בבואן לקבוע את הרכב הנכסים שלהן.

"אני מצפה שהפעילים בשוק ההון, לרבות נושאי המשרה וחברי הדירקטוריון, יפעלו בהתאם לאחריותם ולחובתם החוקית כלפי ציבור המשקיעים. באופן טבעי, הפעלת אכיפה מעבר לים מורכבת ביחס לאכיפה בישראל, ועדיין, בכל מקום שנמצא לנכון, נפעיל את זרוע האכיפה של הרשות".

חברות ללא זיקה לישראל מדורגות כיום בידי חברות דירוג ישראליות על פי סולם מקומי, ולא על פי סולם גלובלי. כלומר, הדירוג משקף את הערכת סיכון האשראי של חייב ביחס לכל החייבים בישראל בלבד.

ההוראות למנהלי הקרנות הקיימות בעניין זה אינן מבחינות בין דירוג מקומי לבין דירוג גלובלי. לדירוג אג"ח משמעות רבה בקביעת רמת הסיכון של הקרן, ולפיכך ההוראה המוצעת קובעת כי במקרים שבהם לאג"ח של חברה נטולת זיקה המוחזקת בקרן יש דירוג גלובלי, הוא יהיה דירוג ההשקעה שלה. במקרים שבהם אין לאג"ח דירוג גלובלי, מוצע לקבוע כי יראו בדירוג המקומי שניתן לה (AA מינוס) ומטה, כאג"ח שדירוגה נמוך מדירוג השקעה או מדרגה BBB מינוס, לפי העניין.