"החברה, באופן לא מפתיע, לא הצליחה לעמוד השנה ביעדים העסקיים השאפתניים שאימץ הדירקטוריון במסגרת תוכנית העבודה שלו לשנת 2020". כך מסכם יו"ר חברת כרטיסי האשראי מקס, ירון בלוך, את השנה שעברה על החברה שבראשותו, ושבשליטת קרן ההשקעות הזרה ורבורג פינקוס, כשבמכתבו שנלווה לדוחות הכספיים השנתיים של החברה הוא מפרט כי "המשבר הכלכלי הרחב שפקד את ישראל בשנה שעברה גרם לירידה משמעותית במחזורי הפעילות של החברה, הן בישראל והן, באופן חד, מעבר לים", תוך שהוא מסביר כי גם "תיק האשראי של החברה, הן הצרכני והן העסקי, לא גדל השנה כפי שתכננו".
למעשה, המגמות שעברו על מקס, שבעבר הייתה לאומי קארד, ושיצאה משליטת הבנק ב-2019, השפיעו מהותית גם על מתחרותיה ישראכרט וכאל, שיפרסמו את דוחותיהן בהמשך. בשורה התחתונה מקס הציגה ב-2020 רווח נקי של כ-94 מיליון שקל, שמחצית ממנו, כ-47 מיליון שקל, נזקף לרווח הון "שנרשם בגין הסדר הפשרה עם שופרסל". זאת לעומת רווח נקי של כ- 110 מיליון שקל, "מנוכה אירועים חד פעמיים", שרשמה החברה בשנת 2019 בגין תשלום מענק מכירה לעובדי החברה, ושללא נטרולם עמד על 72 מיליון שקל. כלומר, בבחינת הפעילות הנמשכת של החברה עולה כי הרווח הנקי של החברה נחתך בשנת הקורונה בכ-57.3%. ברבעון הרביעי גדלו רווחי החברה מ-8 מיליון שקל ברבעון האחרון של 2019 ל-15 מיליון שקל ברבעון האחרון ב-2020.
אגב, בלוך מפרט ב"דבר היו"ר" כי בעקבות פרוץ משבר הקורונה "בקושי הספקנו בתחילת השנה לעבור לביתנו החדש בבניין -אלייד בבני ברק", תוך שהוא מפרט כי "במרבית השנה נכחו במשרדי החברה בממוצע כ-25% מעובדיה". אגב זאת, בשנה שעברה החברה הקטינה את מצבת כוח האדם שלה בכ-50 עובדים קבועים ועוד עשרות משרות נוספות צומצמו, בהן של עובדים במיקור חוץ. כיום מחזיקות במקס גם מנורה מבטחים (9%), כלל ביטוח (9%) ואלייד (5%).
כיצד השפיע משבר הקורונה על החברה? "כתוצאה ממשבר הקורונה, כחברה בעלת היקף פעילות משמעותי בתחום ההנפקה והסליקה, חוותה פגיעה בפעילות העסקית. בתקופת הסגר הראשון מחזורי ההנפקה של החברה קטנו בכ-30%-40% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2019", כאשר "עיקר הקיטון נבע מירידת הפעילות בענפי התעופה ותיירות, פנאי ובידור (לרבות מסעדות ובתי קפה) והלבשה והנעלה. החל מחודש מאי 2020 ועד תחילת הסגר השני ב-18 בספטמבר, עם ההקלות המשמעותיות, ניכרה התאוששות מהירה במחזורי הפעילות של החברה וזאת על אף הירידה בעסקאות בחו"ל", מוסבר בדוחות החברה.
אבל, ממשיכים ומפרטים במקס, "להטלת הסגר השני על המשק בתקופת חגי תשרי, שהינה תקופה המאופיינת לרוב בגידול בצריכה, הייתה השפעה שלילית נוספת על פעילות החברה, אם כי בעוצמה פחותה בהרבה לעומת הסגר הראשון", כאשר "מחזורי ההנפקה של החברה קטנו בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2020 בכ-10% לעומת התקופה המקבילה ב-2019". עוד מפרטים דוחות מקס כי "עם הסרת ההגבלות שהוטלו בעקבות הסגר השני, חלה שוב התאוששות ניכרת במחזורי הפעילות של החברה, וזאת עד להטלת הסגר השלישי, שהשלכותיו יבואו לידי ביטוי במהלך הרבעון הראשון של שנת 2021, להערכת החברה, בסדר גודל דומה לסגר השני". בסך הכל, כפי שמציינת החברה, הציבור התאים את דרך הרכישות למציאות המקשה ועבר לרכישות מקוונות ומרחוק, ו"מחזור ההנפקה של החברה קטן בשנת 2020 בכ-8% לעומת שנת 2019".
כך, ניתוח נתוני מקס מגלה כי מחזור הרכישות החודשי בכרטיסי האשראי של החברה קטן בשנה החולפת בשיעור ניכר של 11%, בצל תהפוכות הקורונה. בחינת מחזור העסקאות שנעשה ב-2020 באמצעות כרטיסי החברה ביחס למספר הכרטיסים הפעילים של החברה (בממוצע שנתי) מגלה כי המחזור החודשי הממוצע עמד ב-2020 על שקלים בודדים מתחת לרף 3 אלף שקל לחודש לכרטיס, וזאת לעומת 3.37 אלף שקל מחזור עסקאות לכרטיסי פעיל, בממוצע שנתי, לחודש.
לדברי מנכ"ל החברה רון פאינרו "הדוחות הכספיים הם ללא ספק ראי ל'שנת הקורונה', הרגשנו את השפעתה על כל חלקי הכלכלה הישראלית. אנחנו רואים שהציבור הישראלי רכש פחות, בילה פחות וכמובן הוגבל בנסיעות לחו"ל. השתנה תמהיל הצריכה, הציבור הוציא יותר על מזון ופארמה ופחות על פנאי, תרבות ובילויים ובהתאם לכך גם הביקוש לאשראי ירד". עוד מסר פאינרו כי "בשנה האחרונה, ראינו מגמה נוספת - שוק התשלומים סוער, וכולם רוצים גישה לליבם של הצרכנים באמצעות ארנק. הכסף שלנו הופך לדיגיטלי ואט אט מסתיים עידן המזומן. תחום התשלומים מעניין גופים פיננסים ומסחריים כאחד".
גידול בהוצאות בגין הוצאות אשראי
ההשפעות של הקורונה לא הורגשו רק בצד ההכנסות מסליקה והנפקה של כרטיסי האשראי אלא גם מזווית פעילות האשראי של החברה. במסגרת זו מקס, שהצטרפה לקרנות האשראי בערבות המדינה, מדווחת כי העמידה עד היום במסגרת הקרנות שבערבות המדינה הלוואות עסקיות בהיקף כולל של כ-75 מיליון שקל. כמו כן, ההוצאות בגין הפסדי אשראי על הלוואות שהחברה כבר העמידה בעבר גדלו מ-139 מיליון שקל ב-2019 ל-176 מיליון שקל ב-2020.
מדובר בגידול ניכר, הגם שהוא מתון בהרבה ממה שנדמה היה שיקרה עוד במהלך המחצית הראשונה של 2020, כאשר שיעור ההוצאות בגין הפסדי אשראי מהיתרה הממוצעת של חייבים בגין פעילות בכרטיסי אשראי בשנת 2020 עמד על 1.37% לעומת 1.06% ב-2019, כאשר שיעור יתרת ההפרשה להפסדי אשראי בגין חייבים בגין פעילות בכרטיסי אשראי מיתרת החייבים בגין פעילות בכרטיסי אשראי גדל מ-1.52% ב-2019 ל-2.05% ב-2020, כשגם שיעור המחיקות נטו גדל בשנה החולפת.
זה קרה הן בשל הרעה במצב תיק האשראי והן כהיערכות לגידול עתידי של הפסדי האשראי, הן באשראי ללקוחות פרטיים ולהן באשראי ללקוחות עסקיים, כשההיערכות הזו נעשתה דרך "הגדלה משמעותית של ההפרשה הקבוצתית".
ומה לגבי התוצאות הכספיות עצמן? המשבר שיצרה הקורונה פגע במקס גם דרך עצירת מהלכים שהחברה קידמה, ובהם למשל השקת חלופה למועדון הפלייקארד של המתחרה כאל, שבמסגרתו החברה כבר יצאה בקמפיין שנקטע בגלל השינויים שנכפו על השוק מבחוץ, ובכל העולם. כמו כן, מקס נפגעה מהקורונה גם דרך צמצום הגנת הינוקא לה זכתה, יחד עם מתחרות, ועל חשבון לאומי והפועלים, כשהמדינה הפחיתה את מידת הקיצוץ במסגרות האשראי של שני הבנקים הגדולים לכרטיסי האשראי - דבר שתוכנן עוד בחקיקת שטרום מ-2017 ושנועד להזרים לקוחות למקס ולמתחרותיה על חשבון הפועלים ולאומי.
כך או כך, וגם בשל המשך הקטנת העמלה הצולבת, הכנסות החברה מכרטיסי אשראי הצטמקו בשנה החולפת בכ-16.2% לכ-885 מיליון שקל (לעומת 1.06 מיליארד שקל ב-2019), כשההכנסות של החברה מריבית אמנם גדלו בכ-2.9% אך היו רחוקות מלפצות על הירידה בהכנסות בפעילות הליבה של החברה. לצד הקיטון בהכנסות החברה מציגה ירידה ניכרת בהוצאות בשנה החולפת, בגין צעדים פרמננטיים וזמניים.
בסוף 2020 היו למקס 2.23 מיליון כרטיסים פעילים, כש-35.2% מהם היו כרטיסים חוץ בנקאיים. זאת לעומת 2.18 מיליון כרטיסים פעילים בסוף 2019, ומתוכם 34.3% כרטיסים חוץ בנקאיים. עוד נציין כי בסוף השנה החולפת 18.9% מהכרטיסים של מקס היו לא פעילים, וזאת לעומת שיעור כרטיסים לא פעילים של 17.9% שהיה בסוף 2019 - כלומר, בשנה החולפת חל גידול אבסולוטי ויחסי במספר הכרטיסים שלא פעילים של החברה.
עוד עולה מהדוחות כי ב-2020 קטן מחזור העסקאות שנעשה באמצעות כרטיסי החברה בכ-8%, כשעיר הקיטון היה בכרטיסים הבנקאיים. במה מדובר? המחזור הרכישות באמצעות הכרטיסים של מקס שהונפקו על ידי הבנקים קטן ב-2020 בכ-12% בעוד שמחזור העסקאות הכולל בכרטיסים חוץ בנקאיים שמקס הנפיקה בעצמה דווקא גדל בכ-3.7%.
החשש מ"ריכוזיות חמורה" בזירת התשלומים
ומה לגבי ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחומי הבנקאות והתשלומים? במקס מסתכלים בחשש מה על התהפוכות בתחום אפליקציות התשלומים והארנקים הדיגיטליים. כך, מצד אחד מצוין בדוחות מקס כי "הפעילות המוגברת בתחום הארנקים הדיגיטליים, מייצרת תחרות מואצת בסביבה הפיננסית וספציפית בסביבה ה"חוץ" בנקאית, עם התרחבות הבנקים הגדולים באופן מובהק לפעילות זו", כאשר לפי שעה פעילויות אלה נסמכות על כרטיסי האשראי של החברות הישראליות. אבל, כפי שממשיכה מקס ומציינת בדוחות, "למרות שפעילותן של האפליקציות הנזכרות לעיל מתבססת, עד כה, על כרטיסי אשראי כערוץ התפעולי להעברת הכספים, ובשל כך נראית השפעה חיובית על מחזורי החברה בטווח הקצר, החברה סבורה כי פעילות זו עלולה להביא לריכוזיות חמורה בזירת התשלומים ולמעשה להעתיק את הריכוזיות הבנקאית גם לתחום כרטיסי האשראי ולפגוע בהתפתחות התחרות בין כרטיסים בנקאיים לחוץ בנקאיים בטווח הבינוני-ארוך".
עוד מצוין בדוחות מקס כי "הצרכן מושפע משינויים תרבותיים ומהתפתחות הטכנולוגיה", וש"כתוצאה מכך, הצרכן מתוחכם יותר, מרבה להשתמש בערוצים דיגיטליים, פתוח לשינויים וחשוף למידע רב, ולכן, יותר ויותר נוטה להעדיף מוצרים ממוקדים ומתאימים יותר עבורו. מן הצד השני", ממשיכים במקס ומסבירים, "הצרכן זהיר יותר ומעריך מוצרים וחברות שנתפסים הוגנים, אמינים ומאובטחים". על רקע זה מציינים במקס כי "בשנה האחרונה, בעקבות משבר הקורונה, עסקאות רבות עברו ל"און-ליין" חלף עסקאות בחנויות הפיזיות והנסיעות לחו"ל" וש"החברה צופה כי מגמות אלה יתחדדו ביתר שאת - טשטוש הגבולות בין תשלומים ב"און-ליין" ל"אוף-ליין" ילך ויגדל וכן, יגבר המעבר ממועדוני לקוחות לארנקים דיגיטליים וצמצום השימוש במזומן באופן משמעותי".
עוד נציין כי בשנה החולפת מקס הקימה את סוכנות הביטוח שלה, שמוכרת ביטוחים בשיתוף עם AIG ישראל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
