בסוף השבוע שעבר נחתמה עסקה למכירת הפעילות הכירורגית של חברת לומניס ב-1.1 מיליארד דולר לענקית המכשור הרפואי בוסטון סיינטיפיק, וזאת כשנתיים בלבד אחרי שלומניס כולה נרכשה תמורת סכום דומה על-ידי קרן הפריווט אקוויטי הזרה בארינג (Baring Private Equity Asia). לאחר השלמת המכירה בעוד מספר חודשים, תמשיך לומניס להתנהל על בסיס חטיבות האסתטיקה הרפואית ורפואת העיניים, שנשארות ברשותה.
לומניס מיקנעם הוקמה לפני כמעט 30 שנה, והיא אחת מחברות המכשור הרפואי הישראליות הוותיקות ביותר. בעבר הייתה מהסנוניות הראשונות של תחום הביומד הישראלי בשוק ההון האמריקאי, ובמהלך העשור הראשון לפעילותה עברה תהפוכות דרמטיות: נסיקה, התרסקות בעקבות מיזוג כושל ומאבק שליטה שהוביל להדחת המייסד. בשנת 2006 נמחקה מניית החברה מהנאסד"ק, לאחר שנקלעה לחובות כבדים ועל רקע אי-סדרים חשבונאיים.
קו פרשת המים, אומרים מקורבים ללומניס, התרחש בשנת 2012, עת מונתה ציפי עוזר-ערמון כמנכ"לית החברה. מאז הושבח שווי החברה ללא היכר, ולראיה הנפקתה המחודשת בנאסד"ק, מכירתה לקרן הפרייבט אקוויטי XIO ב-2015 תמורת 520 מיליון דולר ומכירתה בשווי כפול לקרן בארינג ב-2019. עוזר-ערמון שרדה שלוש החלפות בעלות וכרגע נערכת כנראה לאפשרות של מכירת פעילויות נוספות.
"הכסף ייצא כנראה החוצה לבארינג"
לדברי גורם בשוק הההון המכיר את לומניס: "חטיבת הכירורגיה שנמכרה היא הרווחית ביותר. החברה רושמת רווח שנתי של 70-80 מיליון דולר בערך, מהם כ-50 מיליון מהחטיבה הזו. בוסטון סיינטיפיק כבר מפיצה את המוצרים הניתוחיים של לומניס, שמכוונים בעיקר לשוק האורולוגי, והם כנראה שמחו להפוך את המוצרים האלה לשלהם.
"ככל הנראה הכסף שנכנס כרגע ללומניס לא יישאר בה, אלא ייצא איכשהו החוצה לבארינג, שתמכור בהמשך גם את שתי החטיבות האחרות. בשוק כבר אומרים שחטיבת האסתטיקה למכירה, ואני מעריך שניתן לקבל עליה כ-400-450 מיליון דולר נוספים, מכפיל של פי שלושה בערך על הכנסותיה. את רפואת העיניים, שהיא חטיבה קטנה יותר, ייתכן שימכרו בעוד 200-300 מיליון דולר, כלומר בארינג תעשה בסופו של דבר פי 2-3 על ההשקעה הממונפת שלה".
אותו גורם מציין כי אתר המו"פ של החברה ביקנעם, המעסיק כ-450 עובדים, שצפוי לשמש כבסיס לפעילות של בוסטון סיינטיפיק, "מכיל ערבוב של אנשי פיתוח מכל החטיבות והתהליך של להפריד אותו לשם המכירה יהיה די מורכב. זה נכון גם לגבי חברת השיווק של לומניס בסין, שמשווקת את מוצרי כל החטיבות".
הנסיקה, הנפילה וההבראה
נחזור מעט להיסטוריה, ולדרך שעשתה לומניס מהתהום ועד היום. החברה נוסדה על-ידי ד"ר שמעון אקהויז תחת השם ESC בתחילת שנות ה-90, והתמקדה בכירורגיה מבוססת אנרגיית אור. היא הנפיקה את מניותיה בנאסד"ק ב-1996, ותוך כשנה וחצי נסק שווייה מכ-200 מיליון דולר בהנפקה לכמיליארד דולר.
רכישה של חברה ישראלית אחרת, תעשיות לייזר, שהתמקדה בתחום הניתוחים באמצעות לייזר, לא עלתה יפה, המניה צנחה והובילה למאבק שליטה שהסתיים בהדחתו של אקהויז על-ידי אריה גנגר. אך ההמשך לא היה טוב יותר: בעקבות רכישה ממונפת של חברה אמריקאית, וכניסת מתחרים לתחום, נקלעה לומניס לחובות כבדים, ואף נאלצה להימחק מהמסחר בניו יורק ב-2006 על רקע אי-סדרים בדוחותיה הכספיים.
מי שזיהו וניצלו את ההזדמנות היו קבוצת ויולה ועופר הייטק, קרנות ההשקעה של שלמה דברת והאחים עופר, שרכשו את לומניס מידי הנושה הגדול שלה, בנק הפועלים, והחלו להבריא אותה בהדרגה. כאמור, השינוי לטובה החל כאשר בעלי הבית החדשים גייסו את עוזר-ערמון, שהייתה לפני כן מנכ"לית טבע יפן וראש חטיבת ה-USB בסאנדיסק.
עוזר-ערמון החלה מיד בקיצוץ הוצאות, ביטלה שתי חטיבות (וטרינרית ודנטלית) שהיו פחות משמעותיות לחברה, וארגנה אותה מחדש לפי תחומי פעילות במקום לפי אזורים גיאוגרפיים. היא מיקדה את המו"פ של החברה כך שבאמת ישרת את המוצרים, ורק אחרי שנפטרה מהחובות והחלה לחזור לצמיחה ורווח, שבה להשקעה גדולה יותר במו"פ, והתגאתה מאוד בשיעור הכנסות החברה שהגיעו ממוצרים חדשים.
"ויתרתי על הסמנכ"לים - עבדתי עם היסודות"
בראיון שנתנה לורד רמון-ריבלין מגלובס ב-2015, הסבירה עוזר-ערמון כי לצורך השינוי נאלצה לפטר חלק גדול מחברי ההנהלה הקודמת: "מצאתי צוות שחשב שמה שהוא עושה זה סבבה. כולם היו בטוחים שהכול מצוין, אבל הכול לא היה מצוין. הבנתי שאין דרך לנצח עם הצוות הזה. ידעתי שאני אגיע לשומקום. כשכל אחד הסביר לי שהכול אצלו מצוין והבעיה אצל האחר, הבנתי שאלה לא האנשים שייקחו אותי קדימה.
"מצאתי ששכבת הביניים - מנהלי הביניים שמדווחים לסמנכ"לים - מאוד טובה מבחינת איכות, אבל לא מלוכדת. החלטתי להעצים אותם ולעבוד איתם ישירות, לא דרך הסמנכ"לים. הוויתור על הסמנכ"לים אפשר לי להחליף אותם בזה אחר זה. עבדתי עם היסודות".
לדברי עוזר-ערמון באותו ראיון, המכירות היו בקיפאון והרווחיות בירידה. "בניתוח מהיר הגעתי למסקנה שמקור הבעיה בשלושה גורמים: אי-יעילות תפעולית, מחסור במוצרים חדשים וחוב גדול לבנקים.
"לא הייתה אמונה בחברה שאפשר להרוויח יותר מבלי להגדיל את המכירות. שמנו את הדגש על הורדת עלויות המוצר, בכל שלב ושלב, לרבות תכנון מחדש של חלקים משמעותיים. השיפור ברווחיות שחרר משאבים כספיים שאותם השקענו בשיווק ובפיתוח של מוצרים חדשים".
"ירידה לפרטים במובן הכי עמוק"
את הצלחתה באותו ראיון ייחסה בין היתר לסקרנות שלה. "אני קוראת מחקרים קליניים, לא הרבה מנכ"לים עושים את זה. אני מאמינה בעומק ניהולי. הייתי השבוע בגרמניה, הלכתי ודיברתי עם רופאים, הייתי בשני ניתוחים, ניסיתי להבין מה מפריע להם בחדרי ניתוח, ומה יגרום להם לעבוד איתי. ראיתי ציוד מתחרה בחדר הניתוח, ובדקתי מה חושבים עליו. זו התעמקות שבאה מסקרנות ומערנות, והיא מידבקת ארגונית. זו ירידה לפרטים במובן הכי עמוק שלה".
עוד אמרה, כי "אני אדם מתעניין, ואני מאמינה שצריך ליהנות בעבודה. אחת לרבעון אני מכנסת את העובדים ואומרת להם: 'בסופו של דבר מרבית חיינו אנחנו משקיעים בעבודה, ולכן חייבים ליהנות'. אצלנו בישיבות הנהלה צוחקים, מספרים בדיחות, וזה בסדר".
המטרה הייתה לחזור לנאסד"ק
ב-2012, עם מינויה של עוזר-ערמון, המטרה המוצהרת הייתה לחזור לנאסד"ק, מהלך שהושלם בשנת 2014 עם הנפקה לפי שווי של יותר מ-400 מיליון דולר. קודם להנפקה, בין 2012 ל-2013, הצמיחה עוזר-ערמון את ההכנסות ב-10%, והרווחיות צמחה מ-6.7 מיליון דולר ב-2012 ל-17 מיליון ב-2013. על רקע הצמיחה ברווחיות, חטיבות האסתטיקה והכירורגיה הגיעו לאותו גודל בערך, כאשר חטיבת העיניים מהווה כ-20% מהפעילות.
הנתונים האלה הספיקו לקרן הפרייבט אקוויטי XIO לרכוש את החברה מהבורסה כשנה לאחר מכן. מאז שהחברה חדלה להיות ציבורית, קשה לדעת בדיוק מה קרה להכנסותיה ורווחיותה, אך ניתן לגזור זאת מהשווי שבו רכשה אותה בארינג - כאמור כפליים ממה ששילמה XIO. ב-2018, על פי פרסומים לא מאושרים, הכנסות החברה הגיעו ל-400 מיליון דולר, כמעט כפול מב-2015.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.