מאזן התשלומים של ישראל, הכוח העיקרי הדוחף להתחזקות השקל, ממשיך להפגין עוצמה ובשנת משבר הקורונה הסתכם ב-20.1 מיליארד דולר - שיא כל הזמנים לעומת 16 מיליארד דולר ב-2015, ולעומת עודף של 13.4 מיליארד דולר בשנת 2019.
החשבון השוטף של מאזן התשלומים מסכם את הכניסה והיציאה של מטבע חוץ (מט"ח) אל תוך ומחוץ למשק, הנובעות מיצוא ויבוא של סחורות, שירותים, הון, השקעות ישירות, השקעות פיננסיות ועוד. שער החליפין של המטבע המקומי מושפע מהפרמטר הזה בהשוואה אל מול מטבעות של שותפות הסחר של ישראל, שכן כניסה מסיבית של דולרים מבשרת על התחזקות השקל אל מול הדולר, ולהיפך.
בהינתן כי תוצר המשק הסתכם בכ-1.386 טריליון שקל ב-2020 (במחירים שוטפים), ובהנחה של שער דולר ממוצע של 3.44 שקלים אשתקד, העודף בחשבון השוטף מגיע ל-5% מהתמ"ג - נתון שבא לזכות ישראל בדירוג מצד החברות הבינלאומיות. נזכיר כי חברת S&P העולמית הותירה את דירוג האשראי של ישראל על כנו למרות אי-העברת התקציב, אי-הוודאות הפוליטית והזינוק בגירעון, וזאת בעיקר בשל העודף הגבוה מאוד במאזן התשלומים (עודף ניכר בהשקעות הישירות + החשבון השוטף).
עודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק המשיך לטפס והגיע ל-200.1 מיליארד דולר בשנת 2020 - עלייה של 30 מיליארד דולר בהשוואה לסוף דצמבר של 2019. אגב, יתרות המט"ח של בנק ישראל בפברואר הגיעו ל-185 מיליארד דולר.
העלייה בעודף בחשבון השוטף אשתקד לעומת שנת 2019 נובעת מירידה בגירעון בחשבון הסחורות של 5.2 מיליארד דולר ועלייה בעודף בחשבון השירותים של 4.8 מיליארד דולר שקוזזו בעליה בגירעון בחשבון ההכנסות הראשוניות של 2.7 מיליארד דולר וירידה בעודף בחשבון ההכנסות המשניות של 0.6 מיליארד דולר.
העודף בחשבון הסחורות והשירותים הסתכם ב-17.4 מיליארד דולר, לאחר עודף של 7.4 מיליארד דולר בשנה קודמת. יצוא הסחורות והשירותים ירד -1.7 מיליארד דולר בהשוואה לשנת 2019 והסתכם ב-114 מיליארד דולר. יבוא הסחורות והשירותים ירד ב-10.9% בהשוואה לשנת 2019 והסתכם ב-96.6 מיליארד דולר.
יצוא שירותים של ענפי ההייטק ברבעון הרביעי של 2020 הסתכם ב-10.5 מיליארד דולר - המהווים כ-76% מתוך סך היצוא של השירותים האחרים (לא כולל חברות הזנק), בהם ייצור תרופות, מחשבים, אלקטרוניקה ואופטיקה, כלי טייס, שירותי תקשורת, תכנות מחשבים ועוד.
יבוא השירותים לא ניכוי השפעת עונתיות הסתכם ב-6.4 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של 2020 בהמשך ל-6 מיליארד דולר ברבעון השלישי.
עלייה חדה ביותר נרשמה בהשקעות הפיננסיות של המשקיעים הישראלים בחו"ל. בשנה החולפת של משבר הקורונה נרשם גידול של 68.4 מיליארד דולר בהשקעות פיננסיות של תושבי ישראל מעבר לים, לעומת גידול של 26.2 מיליארד דולר 'בלבד' בשנת 2019. גם מהכיוון השני נרשם גידול משמעותי, כאשר ההשקעות הפיננסיות של תושבי חו"ל בישראל עלו ב-44.2 מיליארד דולר, לעומת עלייה של 23 מיליארד דולר בשנת 2019.
בהשקעות של תושבי ישראל בניירות ערך זרים סחירים חלה עלייה של 17.5 מיליארד דולר בשנת 2020, שנבעה מעלייה של 16 מיליארד דולר בהשקעה במניות, מעלייה 1.3 מיליארד דולר במכשירים פיננסיים נגזרים (נטו) ומעלייה של 0.3 מיליארד דולר בהשקעה באג"ח ושטרות.
ההשקעות של תושבי חו"ל בניירות ערך ישראלים סחירים ב-2020 עלו ב-18.3 מיליארד דולר, לעומת ירידה של 26 מיליון דולר בשנת 2019 וירידה של 3.1 מיליארד דולר בשנת 2018.
בעקבות משבר הקורונה מסוף הרבעון הראשון ב-2020 היצוא של שירותי תיירות היה נמוך מאוד והסתכם ברבעון הרביעי של 2020 ב-0.5 מיליארד דולר, בהשוואה ל-2 מיליארד דולר בתקופה המקבילה ב-2019.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
