האם יש דבר כזה, ניהול נשי?

אינסוף סטריאוטיפים מבדילים בין ניהול נשי לניהול גברי:

ניהול גברי נתפס כריכוזי, ממוקד, ענייני, שכלתני, לא חושש מסיכונים, דבק בהיררכיה הארגונית, מתגמל בעיקר על השורה האחרונה. לעומתו הניהול הנשי, אם נחזור ונשתמש בהכללות, הוא אמפטי, משתף, אינטואיטיבי, מאציל סמכויות, לוקח פחות סיכונים, מאמין בעבודת צוות, ומתגמל גם על התהליך.

ויש עוד ועוד: ניהול נשי מאופיין ביצירת מעורבות בקרב העובדים, רתימתם למהלכים ולשיתופי פעולה בעוד שניהול גברי תופס מרחק, מוריד פקודות ומוודא ביצוע. ניהול נשי מתמקד בפרטים ומפרק אותם למשימות ולתפקידים בעוד ניהול גברי רואה בעיקר את התמונה הגדולה והכוללת. ניהול נשי הוא מולטי טאסקינג ומתמודד עם כמה וכמה משימות בד בבד ואילו ניהול גברי מתמקד במשימה אחת בכל פעם.

אלו הם כאמור ברובם סטריאוטיפים, כי בחיים כמו בחיים יש גם וגם. יש נשים ריכוזיות, קשוחות ושכלתניות שיקחו סיכונים כדבר שבשגרה, ולצידן מנהלים גברים קשובים, מלאי חמלה, מאצילי סמכויות, הדוגלים בעבודת צוות ובחלוקת אחריות. הגבולות היטשטשו וניהול נשי, בדיוק כמו מנהיגות, אינו רק נחלתן של הנשים.

יש שמתעקשים שהסטריאוטיפים הללו הם הסיבות מאחורי חוסר השוויון בין נשים וגברים במקום העבודה. לדעתם אילו נשים ילמדו להיות יותר אסרטיביות, ופחות אינטואיטיביות הן יצליחו לנהל ארגונים בדיוק כמו הגברים.

אחרים, התופסים בתפיסת עולם ליברלית ומתקדמת בכל הקשור למגדר, סוברים בדיוק ההפך, ולטענתם מודל הניהול והמנהיגות המתאים לעת הזאת ולחברות מודרניות הוא זה המצריך דווקא את האפיונים הנשיים, ובראשם היכולת להעצים עובדים, לייצר מערכות שיתופיות, ולבנות מעורבות ומחויבות בריאה ואמיתית לארגון.

גם בשנת 2021 נשים המבקשות לנהל ארגונים חייבות להתמודד עם היותן נשים ב-3 מישורים: מישור התפקידים המסורתיים - להיות רעיה, אם, לנהל משק בית ולחנך ילדים, מישור ההופעה החיצונית - איך צריך להיראות? האם יש לבחור בין סממנים נשיים לבין חליפות גבריות כדי להעביר מסר של ענייניות ושל מקצוענות? ובמישור המקומם מכולם - הסתירה המובנית בעיני רבים שבין מאפייני הנשיות לבין מאפייני המנהיגות.

מדורגות גבוה יותר כמנהיגות מצטיינות

מחקר שהתפרסם ב-HARVARD BUSINESS REVIEW גילה שנשים מדורגות גבוה יותר מגברים בכל הקטגוריות שמגדירות מנהיגות מצטיינת או יוצאת דופן, בלקיחת יוזמה, בחתירה לתוצאות ובניהול משברים. ואכן, אין כמו משבר הקורונה כדי לקבע את סגנון הניהול הנשי כניהול טוב יותר בעת משבר.

אינספור מילים נכתבו כבר על הניהול המזהיר של משבר הקורונה על ידי ראשות הממשלה של ניו זילנד, פינלנד, נורבגיה, גרמניה וטאיוואן. קבל עם ועולם התברר כי הניהול הנשי הוא הניהול הנכון והאפקטיבי לימים שכולם סימני שאלה, חששות וקשיים. ימים כאלה הם בדיוק הימים בהם נדרשת גמישות ואמפתיה, ובעיקר מתן תקווה וידיעה שיש על מי לסמוך, שיש אמא גדולה דואגת ומגוננת, שאנחנו בראש מעייניה, והיא תוביל אותנו לימים בטוחים טובים.

די אם נזכור את המחווה הנפלא של ג'סינדה ארדרן, ראשת ממשלת ניו זילנד, אשר פנתה אל ילדי המדינה והבטיחה להם שפיית השיניים וארנב הפסחא הם עובדים חיוניים שלא יפסיקו לעבוד בשום מצב, ויוכלו להמשיך ולחלק מתנות לילדים גם בזמן הסגר.

זוהי בעיני תמצית הניהול הנשי - מנהיגה שגם בימי משבר שומרת על הבנה ואמפטיה, פונה אל קהל חשוב ויקר שרבים לא חושבים לפנות אליו כלל, ובה בעת היא עוצמתית ונוסכת בטחון ותקווה. אתם מכירים מנהיג גברי כלשהוא שהיה חושב על משפט שכזה?

פגשתי לא מעט מנהלים גברים אשר הרעיפו שבחים ומחמאות על המנהלות בארגון שלהם, ובו בעת העידו על עצמם בגאווה לא מוסתרת שהם, כגברים, מחוברים לצד הנשי שלהם גם בניהול. ואכן - כל מי שעבד עם נשים מוכשרות, חזקות, תקתקניות יודע שמדובר במין החזק שיודע להתמודד ביצירתיות ובכישרון עם אינספור משימות ומטלות. כולנו גם מכירים את המשפט האומר שאילו בעלי השררה והכוח היו מפנים את מקומם לנשים, והן היו מנהלות את העולם, היה עולמנו מתנהל אחרת, עם יותר סובלנות, יותר חמלה, פחות אלימות ויותר אנושיות.

ועדיין - אם נביט על צמרת המנהיגות של חברות במשק ניווכח שאחוז הנשים בהן יורד. בעוד הנשים הן 50% מהאוכלוסייה, הן פחות מ-10% מעמדות הניהול הבכיר. יש שנחסמות על ידי תקרת זכוכית, אחרות בגלל דעות קדומות, הנחות שגויות ומקובעות, או מסורת שוביניסטית בארגון. זוהי תופעה שחייבים למגר בכל דרך ומעל כל במה שכן אין ספק שייצוג שוויוני הוא בעל חשיבות חברתית וכלכלית עצומה למשק כולו, בעיקר בעת הזאת כאשר עולם שלם נחשף ליתרונותיו הרבים והמבורכים של הניהול הנשי.

הכותבת היא מנכ"לית איגוד השיווק