ההייטק הישראלי: מעט מייסדות, מעט מנכ"ליות וללא שינוי באופק

כ-30 שנה לאחר תחילת התגבשות אקוסיסטם ההייטק הישראלי, רק 4.5% מחברות ההייטק בישראל נוסדו על ידי נשים בלבד. כך עולה ממחקר שערך ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC). בצוות המייסדים של 11% נוספים מחברות הטכנולוגיה יש לפחות אישה אחת ואילו הרוב המוחלט (84.5%) נוסדו על ידי גברים בלבד. 

המחקר המקיף בדק את זהות המייסדים בעשרת אלפים חברות במאגר המידע "פיינדר" של SNC, החל משנת 2010. החברות שנכללות במדד הן חברות שמייצרות מוצר או מפתחות פיתרון שיש להן זכות קניינית עליו, בניגוד לחברות של מתן שרות. 

על פי המחקר, שנת הקורונה לא הקלה על יזמות ההייטק: ב-2020, רק 10.9% מבין מייסדי החברות הטכנולוגיות החדשות בישראל היו נשים. בארה"ב לשם השוואה, עמד בשנת 2020 שיעור הסטארט-אפים שבהם לפחות מייסדת אחת על 28%. בישראל מדובר בירידה משמעותית לעומת שיעור המייסדות בחברות שהוקמו ב-2019, שעמד על 13.9%. שנת 2019 סימנה שיא של מגמת עלייה איטית לאורך העשור, ב-2010 רק 7.3% מהחברות שהוקמו היו מייסדות.

כשבוחנים את תפקיד המנכ"לית המצב טוב יותר, אבל רק במעט. שיעור המנכ"ליות בחברות טכנולוגיה בישראל עמד ב-2020 על 9% בלבד, בדומה למצב בארבע השנים האחרונות. בארה"ב, על פי Silicon Valley Bank, שיעור המנכ"ליות מקרב כלל הסטארט-אפים גבוה בהרבה מישראל, והוא עומד על 14%.

"שיעור נמוך ומכאיב של נשים בסייבר"

ב-SNC בדקו גם את שיעור הנשים בתפקידי הנהלה שונים מתחת לדרגת המנכ"לית, ומצאו שבעוד ש-93% מכלל המשרות הבכירות בתחום משאבי אנוש מוחזקות בידי נשים, בתחומי המחקר והפיתוח המצב הפוך, ורק 5% מבין חברות ההנהלה הן נשים. בארה"ב, לעומת זאת, שיעור מנהלות משאבי אנוש הוא 13% בלבד, לפי נתוני SVB.

חומרת תמונת המצב בקרב המנהלות הבכירות מתחדדת עוד יותר כשמסתכלים על שיעור ההשתתפות של הנשים בכלל התעשייה. לפי דוח ההון האנושי של רשות החדשנות שהתפרסם בשנה שעברה ונגע לנתוני 2019, נשים מהוות 22% מהעובדים בתפקידים טכנולוגיים בהייטק, ו-33% בכלל הענף.

התמונה לא משתפרת גם כאשר בוחנים את שיעור ההשתתפות הנשית בסקטורים השונים בתעשייה. בחינה זו מגלה כי שיעור ניכר מהיזמיות מרוכז בתחומי הבריאות הדיגיטלית (Digital Health) - עם 17%, ולאחר מכן תחומי הפודטק והפינטק, 15% ו-8% בהתאמה. מגמה דומה קיימת גם בארה"ב, שם לפי המחקר של SVB שיעור המייסדות במגזר טכנולוגיות הבריאות גבוה (38%) לעומת המגזרים הטכנולוגיים האחרים (28%).

בקרב חברות הסייבר, רק ב-4% יש מייסדת. זו "הדרמה הכי גדולה בנתונים", אומרת מנכ"לית Scale-Up Velocity מתי צויג, "הוא אחד הענפים הכי משגשגים שגייס בשנה שעברה כ-2.5 מיליארד דולר". לדבריה, "בישראל ובעולם יש שיעור נמוך ומכאיב של נשים בסייבר. בישראל זה מתחיל ביחידות הסייבר - מצע הגידול של יזמי הסייבר - שם שיעור השתתפותן של נשים נמוך. אז צריך להסתכל אחורה ושלאול איך הגענו לשם".

תוכנית לאומית ומנגנוני בקרה

מיעוט הנשים בתפקידים בכירים הוא תוצאה של תהליך שבו בכל הצמתים החשובים בהתפתחות הקרירה, נשים נתקלות בחסמים, כך שבסופו של דבר אל התפקידים הבכירים שבקצה המשפך מגיעות מעטות בלבד, מסבירה צויג. לדבריה, "הכשל בשרשרת שגורם לכך שיש מעט יזמיות או נשים בכירות במרכזי פיתוח. זה מתחיל בבחירת המגמה בתיכון, ממשיך בכניסה לצבא, שם פעמים רבות בנות לא רואות את עצמן מתאימות ליחידות וטכנולוגיות, ומועצם עוד יותר בכניסה ללימודים האקדמיים".

צויג אומרת כי "לא משנה איך מסתכלים על הנתונים - הם זעומים. בכל חתך וחתך רואים אובדן אדיר של טאלנט". כדי להעלות את שיעור ההשתתפות הנשית, היא קוראת ל"תוכנית לאומית, שתשלב מאמצים של מערכת החינוך הצבא והאקדמיה". תוכנית שכזו, היא מסבירה, נדרשת משום שבסופו של דבר על היוזמות של הארגונים והעמותות הם מקומיים ונקודתיים, ולכן ההשפעה שלהם מוגבלת ולא מצליחה לשנות את התמונה הלאומית. "כשכל שלב מטופל בפני עצמו, זה לא מייצר מהלך רציף של פתרון הבעיה", היא מסבירה ומציעה, מלבד הכשרות פיתרון נוסף - "לייצר מנגנוני בקרה רגולטוריים כמו בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות. זה מייצר מודל לחיקוי כדי שנשים יוכלו לראות את עצמן בתפקידים שכאלה".

המחקר של SNC נערך על ידי אחד הגופים המסונפים לארגון - Scale-Up Velocity - חברה לתועלת הציבור המפתחת תוכניות ומודלים שנועדו להגדלת היצע המפתחות והמפתחים בתעשיית ההייטק ולמיצוי הטאלנטים בישראל. בין התוכניות לקידום נשים שמפעיל הגוף, ניתן למצוא את תכנית אדוה להכשרת נשים חרדיות במדעי המחשב, תכנית Excellenteam לבוגרות ובוגרי תואר ראשון במדעי המחשב מהחברה החרדית והערבית, ואת תוכנית Women of the Future לעידוד לימודים אקדמיים במסלולי הייטק לנשים.