תקרת הזכוכית בחברות ציבוריות: כשגבר מחליף אישה בתפקיד המנכ"ל, השכר מזנק

פער השכר המגדרי בישראל הוא נתון ידוע ומוכר מאוד, וגם יציב בשנים האחרונות: סביב 31%, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בין הגורמים העיקריים שמסבירים את הפער הזה - בחירות מקצועיות שונות (לדוגמה, הוא מהנדס והיא מורה) ומספר שעות עבודה שונה. מה קורה לפער השכר כשבוחנים אותו תפקיד מול תפקיד? מחקרים שנעשו בנושא זה בישראל ובעולם העלו שבמקרים אלה הפער מצטמצם לאחוזים בודדים. אך ניתוח חדש וראשון מסוגו שערכה פירמת הייעוץ העסקי וראיית החשבון BDO עבור "גלובס", מצביע על כך שבמשרות הבכירות ביותר בישראל הסיפור שונה בתכלית.

פערי השכר בין נשים לגברים בתפקידי מנכ"לות וסמנכ"לות מגיעים לעשרות אחוזים.  בתפקיד המוגדר "מנהל", ויכול להיות למשל מנהל תחום רכב או מנכ"ל של חברה בת, שכרם הממוצע של הגברים כמעט כפול מזה של הנשים. כ-940 אלף שקל בשנה למנהלים לעומת כ-500 אלף שקל בשנה למנהלות. 

  

ראש בראש: מנכ"ליות מרוויחות 26% פחות ממנכ"לים 

המחקר של BDO סקר לראשונה כמעט את כל החברות הישראליות שנסחרו בבורסה בתל אביב ב-2019 (השנה האחרונה שדווחה לבורסה). ניתוחי עבר התמקדו בחברות תל אביב 125 בלבד. הניתוח כלל 430 חברות מתוך 440 חברות שנסחרו סך הכול. את הניתוח ערכו עו"ד אדווה בלמס, דירקטורית ומנהלת מחלקת תגמול בכירים BDO Consulting, ויגאל טולדנו, שותף מנהל.

תפקידי הניהול הבכירים מייצגים את חמשת מקבלי השכר הגבוה בכל אחת מהחברות, שדווחו לבורסה כמתחייב לפי תקנה 21 בדוחות הכספיים. הסיבה לכך שהניתוח כולל 420 מנכ"לים ו-430 חברות היא שיש מנכ"לים שהחברות מדווחות עליהם כעל "מנהלים". שכרם של המנהלים הוא נתון המשקף "עלות שכר", הכוללת לצד השכר עצמו וזכויות סוציאליות בונוסים ומניות, או אופציות אם ישנן.

מהניתוח עולה שמנכ"ליות משתכרות בממוצע 26% פחות ממנכ"לים. שכרן הממוצע ב-2019 היה כ-1.9 מיליון שקל בשנה. מנכ"לים השתכרו כ-2.6 מיליון שקל בשנה. כמו כן, סמנכ"ליות השתכרו בממוצע 23% פחות מסמנכ"לים וחשבות 12% פחות מחשבים. 

שכר יורד ועולה: כשמנכ"ל מחליף מנכ"לית, השכר שלו עולה לפתע

המחקר גם בחן לראשונה מה קורה כאשר מנכ"ל מחליף מנכ"לית בתפקיד. בלמס השוותה בין רשימת המנכ"לים ב-2018 לבין זו ב-2019 וסימנה מקרים שבהם היו חילופי מנכ"ל. בשני המקרים שבהם אישה החליפה גבר בתפקיד המנכ"ל, לא נמצאה מגמה עקבית. ואולם בארבעה מתוך חמישה מקרים שבהם גבר החליף אישה בתפקיד מנכ"ל, "שכרו היה גבוה יותר בצורה משמעותית", אומרת בלמס. "במקרים שבהם גבר החליף גבר באותם תנאים, לא היה שינוי שכר משמעותי, אם בכלל".

 אדווה בלמס, דירקטורית ומנהלת מחלקת תגמול בכירים, BDO / צילום: BDO

כיצד ניתן להסביר פערים אלה? ייתכן שהם נובעים גם מכך שנשים בשוק העבודה בכלל, ובתוכן גם מנהלות בכירות, מציבות דרישות נמוכות יותר בעת משא ומתן על שכר, ופחות נוטות להתמקח, בניגוד לגברים. ישנם גם מקרים אחרים, שבהם נשים בכירות מנהלות משא ומתן ככל יכולתן, אך תקרת הזכוכית שלהן נמוכה מזו של הגברים. הסכומים שהן מצליחות להשיג בסופם של הדיונים פשוט נמוכים יותר. במילים אחרות, מדובר באפליה מגדרית.

מנכ"לית בשוק ההון, ששוחחנו עמה באחרונה עבור מוסף הנשים המשפיעות של G שפורסם בסוף השבוע האחרון, סיפרה בהקשר זה: "מעולם לא ביקשתי העלאה או קידום, אולי כי תמיד חשבתי שאני לא ראויה מספיק. ברור מאליו שהייתי יכולה למצות טוב יותר את הסיטואציות שבהן קודמתי כדי לבקש יותר כסף. יכולתי לדפוק על השולחן. אבל לא עשיתי את זה. יכול להיות שפיקששתי בזה".

מנהלת בכירה אחרת סיפרה: "עשיתי סקר שוק וידעתי כמה קולגות גברים משתכרים בחברה שאליה הייתי מועמדת לעבודה. התמקחתי ככל שיכולתי ועדיין המקסימום שעליו סוכם בסוף היה נמוך יותר. יש לי חברות מנכ"ליות מהתעשייה המסורתית שחוו בדיוק את אותו דבר".

היתרון של הנשים: יו"ריות ויועצות משפטיות מרוויחות יותר

התמונה לא רק קודרת, וישנם תפקידים שבהם נשים משתכרות בממוצע יותר מגברים בתפקידים מקבילים להן. מדובר בשני תפקידים בלבד: יו"רית דירקטוריון ויועצת משפטית. יו"רית דירקטוריון מרוויחה בממוצע 7% יותר מיו"ר, ושכרה השנתי הממוצע הוא כ-2.4 מיליון שקל בשנה. יועצות משפטיות מרוויחות בממוצע 11% יותר מיועצים משפטיים, ושכרן השנתי הממוצע הוא כ-1.3 מיליון שקל בשנה. תפקיד היועצת המשפטית הוא גם היחיד שבו יש יותר נשים מגברים, 30 יועצות מול עשרה יועצים.

הניתוח של BDO בדק גם את הייצוג של הנשים הבכירות מכלל הבכירים בחברות הציבוריות וכן את ייצוגם בענפי הפעילות השונים, לצד פערי שכר מגדריים שנמצאו ברמה הכוללת וברמה הענפית.

הניתוח העלה שנשים הן 13% בלבד מכלל הבכירים בחברות הציבוריות והן רק 4% מכלל היו"רים ו-6% מכלל המנכ"לים, ובמספרים: 24 מנכ"ליות לעומת 396 מנכ"לים, ותשע יו"ריות לעומת 220 יו"רים. שיעור הנשים המחזיקות בתפקידי ניהול בכירים בשנת 2019 (13%) נמצא במגמת עלייה קלה לעומת 2018 ו-2017 - אז הוא היה 11% בלבד. שכרן הממוצע של כלל הבכירות - כ-1.4 מיליון שקל בשנה, נמוך ב-28% משכרם הממוצע של כלל הבכירים, העומד על כ-1.9 מיליון שקל בשנה.

עם זאת, מדובר בעלייה של 10% בשכרן הממוצע בהשוואה ל-2018. העלייה מיוחסת בעיקר לעלייה ברכיב השכר המשתנה, כלומר, בונוסים, אופציות ומניות.

 יגאל טולדנו, שותף מנהל, BDO / צילום: BDO

הפערים בביומד: אהוד ברק ובכירי טבע משפיעים על תמונת השכר

המחקר מצא שפערי השכר הגדולים ביותר - כ-60% - הם בענפי הביומד וההשקעה וההחזקות. "כנראה בענפים אלה יש נשים ספורות המכהנות בתפקידים הבכירים ביותר, כמו מנכ"לית או יו"ר דירקטוריון, וזו הסיבה לפער", מסבירה בלמס.

מדוע רואים פערי שכר כה גדולים דווקא בענף הביומד? בלמס מתייחסת לתופעה המאפיינת ספציפית את הענף. "בחברות פריגו וטבע, עשרת נושאי המשרה הבכירים הם גברים לא ישראלים, עם חבילות תגמול של 12-38 מיליון שקל בשנה. לצדם יש גם אהוד ברק, יו"ר דירקטוריון חברת אינטרקיור, עם חבילת תגמול של 38 מיליון שקל בשנה. 11 בכירים אלה מושכים מעלה את כל המדגם, ובפרט את חלקם של הגברים".

עוד גילה המחקר שעיקר הפער בשכר בענף הביומד נובע מהרכיב המשתנה (בונוסים, מניות ואופציות) של חבילות התגמול של הגברים, הגבוה במאות אחוזים מזה של הנשים.

פערי שכר של 25%-40% נמצאו ברוב הענפים: נדל"ן ובנייה, תעשייה, טכנולוגיה, אנרגיה וחיפושי גז ונפט, מסחר ושירותים, שירותים פיננסיים וביטוח. בבנקים נמצאו פערי השכר הקטנים ביותר, 4% בלבד.

מבחינה מספרית, בנדל"ן יש הכי הרבה נשים בכירות (77), ובענף הביטוח הכי מעט (4 בלבד). בבנקים יש 15 נשים בתפקידים בכירים לצד 36 גברים. בענף האנרגיה וחיפושי גז ונפט רואים עלייה דרמטית במספר הבכירות - מאישה אחת ב-2018 ל-16 נשים ב-2019.

מדוע פערי השכר הקטנים ביותר הם בענף הבנקאות דווקא? הבדיקה נעשתה עבור 2019, כשעוד היה ייצוג גבוה לנשים בתפקידי מנכ"ל, עם לילך אשר טופילסקי כמנכ"לית דיסקונט, ורקפת רוסק עמינח כמנכ"לית בנק לאומי. האישה היחידה שנותרה בתפקידה היא סמדר ברבר צדיק, מנכ"לית הבנק הבינלאומי זה 12 שנה.

נכון ל-2019, ענף הבנקאות הוא המתגמל ביותר לנשים בכירות, עם שכר ממוצע של 2.7 מיליון שקל בשנה. אבל החילופים של המנכ"ליות במנכ"לים "יגדילו כנראה את האי-שוויון המגדרי בענף הבנקאות", אומרת בלמס. ייתכן שגם חוק התגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים מ-2016, המגביל את תקרת השכר בסקטור הפיננסי ל-2.5 מיליון שקל בשנה, תורם לכך שפערי השכר המגדריים בבנקאות קטנים יותר (אם כי החוק חל גם על ענפי הביטוח, ההשקעה והשירותים הפיננסיים, ושם לא רואים פערים קטנים בשכר).

בלמס וטולדנו אומרים שפערי השכר המגדריים במגזר העסקי עודם קיימים וגדולים "והשינוי האמיתי והמיוחל יגיע רק באמצעות שינוי תפיסה מעמיק מצד בעלי המניות ודרגי ההנהלה השונים, ודרך חינוך לשוויון מגדרי בגילאים צעירים. העמקת הדיון על הפערים וניתוחם יוכל לסייע בהגברת המודעות לפערים ובאופן טבעי גם לצמצומם".