ב-13 ביוני 2018 סיכם איש העסקים נתי סיידוף על רכישתן של מניות השליטה (כ-47%) בחברת התשתיות והבנייה שיכון ובינוי (שו"ב) מידיה של בעלת השליטה דאז, המיליארדרית שרי אריסון. היקף העסקה הסתכם אז ב-1.1 מיליארד שקל, ושיקף הנחה של 15% ביחס לשווי המניות בבורסה באותו מועד.
פחות מחודשיים לאחר מכן, ב-6 באוגוסט אותה שנה, השלים סיידוף את העסקה, שהתבצעה לפי מחיר של 5.76 שקלים למניה. מאז טיפסה מניית שיכון ובינוי במהירות לרמות שיא חדשות, ונכון ליום שלישי השבוע נסחרה בבורסה במחיר שיא, סביב 20 שקל, המשקף שווי חברה של כ-8.6 מיליארד שקל.
מחיר מניה זה גם משקף תשואה של 250% (פי 3.5) על ההשקעה הראשונית של סיידוף, וזאת בתוך פחות משלוש שנים. מאז העברת השליטה, לא חילקה שו"ב דיבידנדים לבעלי מניותיה, וסיידוף עצמו אף לא ניצל את התשואה הגבוהה למימוש חלק מרווחיו, המגיעים לכמעט 3 מיליארד שקל "על הנייר" וממחישים עד כמה הייתה העסקה מוצלחת עבורו ואומללה מבחינת אריסון.
נהפוך הוא: בדצמבר 2020 גייסה שו"ב סכום של 297 מיליון שקל בהנפקת זכויות לבעלי מניותיה, כשמתוך סכום זה הזרים לה סיידוף עצמו 145 מיליון שקל. נכון להיום, הוא מחזיק בכ-47% ממניות החברה, שערכן בבורסה עומד על כ-4 מיליארד שקל.
סיידוף הוא ישראלי לשעבר, שמתגורר זה שנים רבות בארה"ב ועשה את עיקר הונו בעסקי נדל"ן שם. הוא רכש את השליטה בשו"ב מכיוון שהאמין כי קיים ערך חבוי בחברה, אבל גם הוא לא ציפה כנראה לתשואה כה גבוהה בתוך תקופה כה קצרה.
ניהול החברה נעשה ריכוזי הרבה יותר
שו"ב עדיין נתפסת כחברת החזקות, אף שניהולה נהפך לריכוזי ומאוחד הרבה יותר מאז רכישתה בידי סיידוף. החברה מחזיקה בבעלותה את חברת קבלנות הבנייה והתשתיות סולל בונה, יזמית הבנייה למגורים בישראל שיכון ובינוי נדל"ן, יזמית הבנייה למגורים במזרח אירופה RED, חברת האנרגיה שיכון ובינוי אנרגיה, ועוד.
באחרונה הודיעה שו"ב כי היא נערכת לביצוע הנפקה (IPO) של שיכון ובינוי אנרגיה בבורסת תל אביב על בסיס דוחות כספיים לסוף 2020, ובוחנת חלופה של אפשרות הנפקה בחו"ל. לחברת האנרגיה פעילות משולבת של תחנות כוח המופעלות בגז ושל ייצור אנרגיה מתחדשת (תרמו-סולארית ועוד) בישראל ובארה"ב, בעלות הספק של כ-1.2 ג'יגוואט. הנפקת החברה אמורה לצאת לדרך ברבעון השני או השלישי של 2021, בכפוף לתנאי השוק.
להערכת האנליסט ישי ששון מבנק דיסקונט, הנפקה כזאת עשויה להציף ערך משמעותי לשו"ב, לנוכח שוק האנרגיה הישראלי הרותח. באחרונה הוא התחיל לסקר את החברה, עם המלצת קנייה ומחיר יעד של 28 שקל למניה.
"כשכל הגורמים ליצירת ערך משתלבים זה בזה, הרי שהם דוחפים את החברה קדימה", כתב ששון. "ביניהם ניתן למנות את ההנהלה, המתמקדת ביצירת ערך, רוח גבית מהמאקרו המלווה בהשקעות ניכרות באנרגיה ותשתיות, שוק האנרגיה הרותח, שמהווה כר פורה להנפקת פעילויות מסוג זה, וסינרגיה גבוהה שצפויה להתעצם בשנים הקרובות".
עוד הוא הדגיש כי מאז החלפת השליטה, חל שינוי מהותי במודל העסקי, וההנהלה הציבה לה כמטרה לייצר ערך ולהימנע ממימוש נכסים. "בתחום הנדל"ן, למשל, נערכים מאמצים ניכרים להשבחת קרקעות, כשבניגוד לעבר, קרקעות אלה לא ימומשו, אלא ישמשו לבנייה, ומשכך, לאפסייד הגלום בהם יתווסף מרכיב של רווח יזמי", כתב ששון.
באקסלנס מציבים מחיר יעד נמוך יותר
גם האנליסט דוד גבאי מאקסלנס ממליץ לקנות את המניה, אם כי מחיר היעד שלו נמוך יותר, ועומד על 24.1 שקל. לדבריו, העדנה בתחום התשתיות בישראל וריבוי הפרויקטים הממשלתיים והפרטיים יבטיחו ביצועים חזקים לסולל בונה, שכבר הציגה צמיחה של 30% בצבר הפרויקטים שלה.
נוסף על כך, הגידול הצפוי בפעילות החברה בתחום הזכיינות צפוי, לדבריו, לייצר ערך רב מאוד בשנים הקרובות. "תקופת הקורונה לא האטה את קצב הוצאת המכרזים לפועל, ובחציון השני של 2020 המדינה השלימה מכרזים של קרית המודיעין והנתיבים המהירים, בשווי של כ-13.5 מיליארד שקל", ציין גבאי.
"אנו מעריכים כי שו"ב, יחד עם שאר המתמודדים, ימשיכו ליהנות מזירוז פרויקטי תשתית בתחום הכבישים והרכבות על ידי המדינה, כחלק מתוכנית שיקום הכלכלה לאחר הקורונה. אנו צפוים התמודדות על היקף משמעותי של כ-52 מיליארד שקל של פרויקטי BOT בתקופה הקרובה, ללא עיכוב משמעותי, על רקע הבחירות הקרובות ואפשרות של חילופי שלטון", כתב במסמך למשקיעים.
היו"ר נטל על עצמו גם את תפקיד המנכ"ל
מאז העברת השליטה בשו"ב לידיו של סיידוף, מוביל אותה מטעמו היו"ר והמנכ"ל תמיר כהן, שהיה מנהל פיתוח העסקים של סיידוף והוביל את העסקה לרכישת המניות מידיה של אריסון. קודם לכן, הגיש כהן בשמו של סיידוף גם הצעות שלא צלחו לרכישת השליטה בחברת כלכלית ירושלים (שנמצאת כיום בשליטת מבנה נדל"ן), בחברת אפריקה ישראל וכן בחברת יורוקום תקשורת, ששלטה אז בבזק.
תמיר כהן, יו"ר ומנכ"ל שו"ב / צילום: איל יצהר
בעקבות רכישת השליטה בשו"ב מונה כהן ליו"ר החברה, אבל בהמשך נטל על עצמו גם את תפקיד המנכ"ל, לאחר שיחסיו של המנכ"ל הקודם, איל לפידות (שאותו מינה כהן) עם הדירקטוריון והנהלת החברה עלו על שרטון.
לפידות נחשב בשוק ההון למנכ"ל-כוכב, שעצם מינויו תרם רבות לתשואה שהניבה מניית שו"ב. ואכן, כשדווח על עזיבתו הצפויה ביוני האחרון, איבדה מניית שו"ב כ-23% מערכה בתוך יומיים. עם זאת, בתוך פחות משלושה חודשים היא החזירה את כל הנפילה ונסחרת כיום במחיר הגבוה בכ-25%.
מינויו של כהן גם לתפקיד המנכ"ל אושר באסיפת בעלי המניות למשך 18 חודשים החל באוקטובר 2010, כך שבאביב 2022 הוא יידרש לוותר על אחד משני התפקידים, או לבקש מחדש את אישור האסיפה לכהונה בשני התפקידים במקביל.
עוד קודם לכן, העניק סיידוף באפריל 2020 הלוואת מוכר לכהן כדי לרכוש מידיו 3.8% מהחברה תמורת כ-56 מיליון דולר (185 מיליון שקל). העסקה בוצעה אז לפי מחיר המניה בבורסה ב-1 באפריל, ושיקפה את מחירי השפל של משבר הקורונה. ההלוואה ניתנה למשך 40 חודשים (עד לאוגוסט 2023) בריבית שנתית של 3.9%, כאשר לאחר פירעונה יעברו המניות באופן רשמי לידיו של כהן. עם זאת, כבר כעת עומד שווי המניות האלה על כ-330 מיליון שקל, כך שמכירתן בבורסה ופירעון מלא של ההלוואה יותירו יותר מ-100 מיליון שקל בידיו של כהן.
נזכיר כי שיכון ובינוי מתמודדת עדיין עם החשדות לפיהן שילמה בעבר שוחד לפקידי ממשל באפריקה, לטובת קידום עסקאות בתחום הקמת תשתיות במדינות ביבשת. מעשים אלו בוצעו לכאורה בטרם רכש סיידוף את השליטה בחברה וגם המנהלים הקשורים בפרשה כבר אינם מועסקים בה. עם זאת, החברה עצמה עומדת בפני הגשת כתב אישום בנושא ומסיבה זו חילטה לה המדינה סכום של 250 מיליון שקל, למקרה שעל החברה יושת בעתיד קנס גדול .
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
