לאחר ירידה חדה ברווחי שנת הקורונה: עסקי לאומי ומזרחי במגמת התאוששות

הבנקים לאומי ומזרחי טפחות סיכמו את שנת 2020 עם ירידה בשיעור דו-ספרתי ברווח הנקי, לנוכח השלכות משבר הקורונה והגידול הניכר שהוליד בהוצאות בגין הפסדי אשראי. זאת, בדגש על ההפרשות הקבוצתיות, הממחישות את הקושי הקיים אצל יותר לווים ואת חשש מהרעה עתידית נוספת בתחום האשראי במשק. 

הדוחות של צמד הבנקים לרבעון הרביעי מציגים דווקא שיפור, הן ברווח והן בהוצאות בגין הפסדי אשראי, שמתמתנות לכיוון הרמה המוכרת בימי שגרה. תוצאות הבנקים לשנת  2020 מציגות ירידה ברווח ובתשואה על ההון, לצד גידול באשראי לציבור - הבסיס העיקרי להכנסות עתידיות.

אם תרצו, בעוד שתוצאות הרבעון הראשון והשני אשתקד בישרו על חשש מהרעה עתידית גדולה, הרי שהמחצית השנייה של 2020 ריככה את המכה, כשבשני הבנקים מעריכים כנראה שהרע מכל כבר מאחורינו. נכון שהבנקים עדיין לא רשמו ריקוברי (החזר) על ההפרשות בתקופת הקורונה, אבל הם חזרו לכיוון הנורמה ברבעון הרביעי בהוצאות שרשמו בגין הפסדי אשראי. 

  

"אין ספק - הבנקים הופכים לטכנולוגיים"

בסיומה של 2020, רשם לאומי, בניהולו של חנן פרידמן, קיטון של כ-40% ברווח הנקי השנתי שלו, שהסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל. זאת, בעיקר בשל גידול אדיר של ההוצאות בגין הפסדי אשראי, ששיעורן ביחס ליתרת תיק האשראי של הבנק הוכפלה פי 4, לשיעור של 0.88% בראייה שנתית.

 חנן פרידמן, מנכ"ל לאומי / צילום: אורן דאי

ברבעון הרביעי שיעור ההוצאות בגין הפסדי אשראי מיתרת האשראי של לאומי עמד על 0.37% - עדיין גבוה מימי שיגרה, אבל כבר קרוב אליהם. עיקר הגידול הוא בהפרשה הקבוצתית, שבתורה הושפעה גם מעלייה בחובות הבעייתיים בבנק.

כך, לאומי סיים את שנת הקורונה באקורד חיובי, עם גידול חד של 20% ברווח הרבעוני, שעמד על 890 מיליון שקל, והמחיש את כוחו של הבנק. בד בבד, הבנק מציג בסיכומה של 2020 צמיחה של 4.6% בתיק האשראי שהוא מעמיד לציבור, כשהפיקדונות של הציבור בבנק צמחו ב-2020 ב-19.6%.

בשורת ההכנסות, הבנק רשם קיטון של 1.3% בהכנסות הריבית נטו, בעיקר בשל המדד השלילי ב-2020, לצד ירידה בריביות, כשמנגד התחילה עלייה בהכנסות מעמלות, בעיקר הודות לגידול בפעילות ניירות ערך והמרות מטבע. למול זאת, הבנק הציג אשתקד ירידה בהוצאות התפעוליות - דבר שסייע לו להמשיך ולהציג שיפור ביחס הפעילות, שמודד את ההוצאות התפעוליות ביחס להכנסות (ושמציג תמונה טובה יותר ככל שהמספר קטן).

בלאומי מציינים כי בשנה החולפת, בזכות הקורונה, חלה קפיצה במספר הלקוחות בבנקאות הדיגיטלית של הבנק. "אם היה ספק שהבנקים הופכים לחברה טכנולוגית וחברת AI (בינה מלאכותית), אז הוא נעלם השנה. לשמחתי, אנו באסטרטגיה הזו כבר כמה שנים, והעצמנו אותה מאוד השנה", אמר פרידמן בהקשר זה.

"המשך תנופת הצמיחה לצד השלכות הקורונה"

מזרחי טפחות, בניהולו של משה לארי, רשם ב-2020 רווח של 1.61 מיליארד שקל, המהווה קיטון של כ-12.6% ביחס לרווחיו ב-2019. יש לציין כי בעיצומו של הרבעון הרביעי אשתקד רכש הבנק את הבנק השישי בגודלו במערכת דאז, אגוד. 

 משה לארי, מנכ"ל מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר

בנטרול השפעות אגוד, שלא נכללו בדוחות מזרחי טפחות ל-2019, עולה כי הרווח הנקי של הבנק קטן אשתקד בכ-16.2% לכ-1.54 מיליארד שקל. התשואה על ההון של הבנק ב-2020 הייתה 9.5%, כאשר בנטרול השפעות אגוד על התוצאות, מדובר בתשואה להון של 9.3%, וזאת לעומת תשואה על ההון של 11.9% ב-2019.

הסיבה המרכזית לירידה בתוצאות הבנק היא השפעות משבר הקורונה, שהובילו בין השאר לזינוק ניכר בהוצאות בגין הפסדי אשראי (שגם אצלו שבו ברבעון הרביעי לקצב שקרוב יותר לנורמה הרב-שנתית). את הרבעון האחרון של 2020 סיים הבנק השלישי בגודלו במשק עם רווח נקי של 506 מיליון שקל, כאשר בנטרול השפעות אגוד על תוצאותיו, מדובר ברווח רבעוני של 439 מיליון שקל, בדומה לרווח שרשם ברבעון הרביעי ב-2019.

לדברי לארי, "התוצאות הכספיות ל-2020 משקפות את המשך תנופת הצמיחה של הבנק במגוון תחומי הפעילות, לצד השלכות משבר הקורונה, ובראשן ההגדלה המשמעותית בהוצאות להפסדי אשראי, והשפעת סביבת הריבית והאינפלציה האפסית". יחס היעילות של הבנק השתפר גם ב-2020, ועומד על 53.9%, כאשר ללא שקלול אגוד הוא עומד על 52.7%".

נכון לסוף 2020 עמד היקף האשראי שמזרחי טפחות העמיד לציבור על 245.5 מיליארד שקל, המהווה גידול של 20% ביחס ל-2019, כאשר ללא אגוד, האשראי לציבור של הבנק צמח בשיעור נאה כשלעצמו, של 7.9%.