הפיאסקו של קנדה: חתמה על הסכמים למאות מיליוני חיסונים, אבל קיבלה רק מיליונים בודדים

מבצע החיסונים הקנדי מקרטע, והקנדים - המנומסים מטבעם - זועמים. קנדה היא מקום 41 בעולם במספר מנות חיסון לכל 100 אנשים, כך לפי אתרי מעקב החיסונים של בלומברג ו-Our World in Data. במספרים, מדובר בשש מנות חיסון בלבד לכל 100 אנשים, בהשוואה לתשע מנות בממוצע באיחוד האירופי, 26 מנות אצל האחות השכנה ארה"ב, וכמובן הרחק מאחור בהשוואה לשיאנית ישראל, עם קרוב ל-101 מנות חיסון לכל 100 אנשים. "אין שום חיסון באופק, וכן אני מעוצבן מזה", אומר א', ישראלי-קנדי בן 65 המתגורר במונטריאול, וביקש שלא להיחשף בשמו. "אם אתחסן באוגוסט או בספטמבר, אהיה בר-מזל. אפילו רופאים ואחיות לא התחסנו עדיין. בעיניי זו שערורייה, כי עם תכנון טוב יותר, כל זה יכול היה להימנע".

עוד ישראלי המתגורר בקנדה הוא איתי בבלי. בבלי סיים באחרונה דוקטורט בבריאות הציבור באוניברסיטת בריטיש קולומביה, והוא כיום עמית מחקר באוניברסיטת הרווארד. הוא מתגורר עם משפחתו בוונקובר, שבפרובניציה בריטיש קלומביה. "במקרה הטוב נקבל את החיסונים ביולי. היינו רוצים להתחסן בארץ אבל אין טיסות ועם הבידוד שיידרש מאתנו, לא ברור אם זה יהיה אפשרי". עקב המחסור בחיסונים, בבריטיש קולומביה קיבלו החלטה להרחיב את פרק הזמן שנדרש בין החיסון הראשון לשני ל-4 חודשים במקום שבועות ספורים, וכעת הצעד הזה נשקל עבור קנדה כולה. החיסונים המוצעים לקנדים כיום הם של פייזר-ביונטק, מודרנה ואסטרהזנקה.

הבדל מהותי בין קנדה לישראל ביחסן לחיסונים לא נעוץ רק בפער הדרמטי במספר מנות החיסון פר אוכלוסייה, אלא גם באופן שבו הן מנהלות את מבצע החיסונים. בתחילת המבצע, ישראל הייתה פחות נוקשה ביחס לקריטריונים של קבוצות התעדוף, במיוחד כאשר על כף המאזניים עמד הסיכון שמנות חיסון ייזרקו, וכך הרחיבה את מעגלי המתחסנים. בקנדה, לעומת זאת, "אין גמישות ויש אובססיה לעקרונות של צדק ושוויון בבריאות. בזמנים רגילים זה מצוין, אבל כיום יש לכך היבטים בעייתיים", אומרת הפרופסור הישראלית-קנדית לביואתיקה באוניברסיטת מונטריאול, ורדית רביצקי. רביצקי היא גם יו"ר ועדת הקורונה של "קרן טרודו", העוסקת בבחינת ההשלכות ארוכות הטווח של המגיפה במדינה. "בקנדה, מי שלא משתייך לקבוצת התיעדוף לחיסון, פשוט לא יתחסן. לא יעזור בית דין. ואכן היו מקרים בבריטיש קלומוביה של מנות חיסון שנזרקו לפח. אם בישראל 'זורמים', פה זה ההפך המוחלט", אומרת רביצקי. "נפגשתי השבוע עם רופא שרואה מטופלים רבים מדי יום וטרם התחסן. זה בלתי נתפש".

חיצי הביקורת מופנים לראש הממשלה

לכאורה, קנדה נערכה מוקדם בהסכמים מול יצרניות החיסונים והייתה אמורה להיות היום בפסגת דירוג המדינות המחסנות. עוד בקיץ היא חתמה על הסכמים עם מודרנה ופייזר ועם עוד חמש יצרניות חיסונים, בתוכן אסטרהזנקה וג'ונסון אנד ג'ונסון, עד כדי היקף של 400 מיליון מנות חיסון. זו כמות שהיא הרבה מעבר לדרוש כדי לחסן אוכלוסייה של 38 מיליון אנשים; כך לפי דיווח של BBC.

אך קנדה טעתה באופן שניהלה את המגעים הללו. בהסתכלות לאחור, מסבירים מומחים, נכון יותר היה להתמקד בכמה יצרניות חיסונים מבטיחות, במקום "לפזר את הביצים" בין שבע יצרניות. בעיה נוספת הייתה נעוצה בכך שהסיכום מול היצרניות היה לאספקה של כמויות גדולות בשלב מאוחר יחסית, מאפריל ואילך. במילים אחרות, ברגע שהחיסונים של פייזר ומודרנה אושרו כבר בצדמבר - מוקדם מהצפוי - והחלו להיות מופצים בעולם, ההימור של קנדה על אסטרטגיה של פיזור סיכונים התברר כשגוי.

חצי הביקורת מופנים כמובן לראש הממשלה - "המאמי הלאומי" בימים כתיקונם - ג'סטין טרודו. "קנדה נכשלת בחיסונים, והאחריות מוטלת על ג'סטין טרודו", כתב באחרונה העיתונאי הקנדי ג'יי-ג'יי מקולו בטור פרשנות בוושינגטון פוסט.

 ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו / צילום: Reuters, Blair Gable

אך לפני כמה שבועות עמד דווקא אדם קנדי אחר במוקד של שערורייה לאומית. מדובר במיליארדר הקנדי רוד בייקר, שאותר יחד עם אשתו השחקנית בעיירה קטנה בשם ביבר קריק במחוז יוקון שבקצה הצפון מערבי של קנדה. השניים נתפסו בעיירה כשהם מתחזים לעובדי בית מלון מקומיים, כדי לקבל חיסון. בקנדה הראשונים להתחסן הם קשישים בבתי אבות וגם אוכלוסיות חלשות יותר כלכלית, כמו תושבי יוקון. תושבים אלה הם מבוגרים יחסית, וגם משתייכים בחלקם לקבוצת "האומות הראשונות" (First Nation) - כלומר, הילידים של קנדה (אינדיאנים). בעת הביקור, בייקר היה המנכ"ל של חברת קזינו קנדית משגשגת, Great Canadian Gaming Corp, אך בעקבות פרסום המקרה והזעזוע שעורר בקרב הקנדים, הוא נאלץ להתפטר. "בייקר ואשתו ראו סביבם את האוכלוסייה הכי פגיעה של קנדה, ועדיין נדחפו בתור לחיסון. זה מה שמגעיל אותי", אמרה לגרדיאן הבריטי ג'נט וונדר מיר שמשתייכת לקבוצת הילידים. מעבר לפיקנטריה, הפרשה ממחישה היטב עד כמה חריף המחסור בחיסונים בקנדה, ועד כמה רחוק אנשים מסוימים, עם המשאבים המתאימים, מוכנים ללכת כדי להשיג חיסון, ששוויו בעיניהם כזהב. הוא גם ממחיש עד כמה הקנדים רגישים - כפי שמתארת גם רביצקי - למקרים של הפרת ערכים של שוויון וצדק חלוקתי. "קנדה נרעשה מהסיפור הזה", מספר א'. "רק על זה אנשים דיברו במשך ימים שלמים".

את המשבר קנדה דווקא זיהתה בזמן

עד שהגיעו החיסונים, קנדה דווקא התמודדה היטב עם ניהול המשבר, והשבחים חולקו לממשלה ולעומד בראשה טרודו. בעוד בארה"ב, האחות מדרום, התחלואה זינקה בקצב מסחרר וכך גם מספרי המתים, בקנדה המספרים היו מתונים בהרבה. גם היום בקנדה חולים ומתים פחות מקורונה לכל מיליון איש מאשר בארה"ב, וגם בהשוואה לישראל, גרמניה, בריטניה ומדינות נוספות.

מומחים קנדים ייחסו את ההישג לכך שהממשלה הכירה בגודל המשבר ופעלה מהר, וגם למשמעת הברזל שגילו הקנדים. כשאמרו להם להישאר בבתים, זה בדיוק מה שהם עשו. טרודו (50) עצמו שימש דוגמה לקנדים כמי ששומר על הכללים בדיוק כמותם, וגם משתגע עם הילדים בבית בימי סגר או בידוד, בדיוק כמותם. "אבא בשיחת טלפון חשובה" היא כותרת הכתבה שפירסם הניו יורק טיימס על טרודו במארס 2020, אחרי שנודע שאשתו סופי חלתה בקורונה, והוא נשאר בבית לעבוד ולטפל בשלושת ילדיהם, בני 12, 11 ו-6.

אך מרגע שהחל מבצע החיסונים העולמי, תדמיתו של טרודו החלה להיסדק. קנדה, כך התברר, מצויה במלכוד. מצד אחד, ישנם הסכמי בלעדיות בין פייזר ומודרנה - שתיהן חברות אמריקאיות - לבין ארה"ב, לכך שהמנות מהמפעלים האמריקאים יילכו לפני הכל לאמריקאים. מצד שני, בהסכמים שעליהם חתמה קנדה עם פייזר ומודרנה, שמבוססים על המפעלים האירופיים, היא קיבלה כפשוטה את תחזית החברות שלפיה לא יוכלו לספק כמויות גדולות של מנות חיסון לפני ה-1 באפריל.

התוצאה הייתה שהמשלוחים עד כה דישדשו, והצפי הוא שעד סוף החודש יגיעו לקנדה 8 מיליוני מנות חיסון של החברות, סך הכל. עוד 23 מיליון מנות חיסון של פייזר ומודרנה צפויות להגיע עד יוני, לצד עוד עשרות מיליוני מנות שעתידות להגיע מחברות אחרות. במילים אחרות, למרות שקנדה חתמה עוד בקיץ על הסכמים מול פייזר ומודרנה לאספקת חיסונים, היא למעשה נמצאת בסוף התור לקבלתם. "קנדה חתמה על הסכמים שהתבססו על אספקה רבעונית במקום חודשית, כך למשל במקרה של פייזר", מוסיפה ד"ר ג'יליאן קלייר קולר מאוניברסיטת טורנטו, שמתמחה בחקר שירותי הבריאות בזירה הבינלאומית, בשיחה עם גלובס. "אין לנו יכולת ייצור חיסונים מקומית, ולכן כל האספקה לכאן נסמכת לבינתיים על ייצוא. מעבר לארה"ב, שנוקטת בגישת 'האומה שלנו לפני הכל' (My nation first), גם האיחוד האירופי מאיים כעת לעצור את האספקה שמגיעה לכאן ממפעלי פייזר באירופה. הממשלה הפדרלית", אומרת ג'יליאן קלייר, "לא חשבה מספיק קדימה, לכך שקנדה צריכה להיות בעלת יכולת ייצור מקומיות, כדי שתהיה לנו עצמאות בתחום החיסונים".

  

לבינתיים, המדיניות שבה החל דונלד טראמפ לתיעדוף האמריקאים בחלוקת החיסונים שמיוצרים בארה"ב, נמשכת גם בעידן ג'ו ביידן. לפני כמה ימים, כנשאלה דוברת הבית הלבן ג'ן פסאקי אם ארה"ב תהיה מוכנה לחלוק עם מדינות אחרות את מלאי החיסונים שלה, תשובתה הייתה חד-משמעית: לא. "הנשיא הבהיר שהמיקוד שלו הוא בלהבטיח שהחיסונים יינתנו לכל אמריקאי", אמרה באחרונה, כך לפי דיווח של סוכנות החדשות הלאומית של קנדה, ומדיה נוספים. "אפשר לזרוק כדור שלג מהמפעל של פייזר במישיגן ארה"ב ולפגוע בקנדה", אמר לרויטרס בהקשר זה ד"ר יסאק בוגוש, מומחה למחלות זיהומיות מבית החולים הכללי של טורונטו. "אבל אנחנו לא מקבלים את החיסונים משם. אנחנו מקבלים אותם מבלגיה".

לא רק קנדה מתוסכלת ממדיניות הבדלנות האמריקאית בתחום החיסונים, כי אם גם מקסיקו, שכנתה של ארה"ב מדרום, שסובלת גם היא ממחסור בחיסונים. הצפי של ביידן הוא שבמאי יהיו בארה"ב מספיק חיסונים

כדי לחסן את כל האמריקאים. הצפי המקביל של טרודו הוא לספטמבר, אבל גם לזה הקנדים לא מאמינים. בהתאם לכך, בחודשים האחרונים התמיכה של הציבור בטרודו פוחתת, ולפי סקר שערכה באחרונה חברת המחקר הקנדית Abacus, ההתרשמות החיובית ממנו מצויה בירידה בחודשים האחרונים, וההתרשמות השלילית - בעלייה.

התנהגות לא סולידרית של ממשלת קנדה

לקנדה היו עוד מהמורות ומבוכות לאורך הדרך. כך למשל, עוד במאי חתם טרודו על הסכם מול יצרנית החיסונים הסינית קנסינו ביולוג'יקס, לכך שתערוך את הניסויים הקליניים שלה בקנדה. הכוונה הייתה שאם הניסויים יצליחו והחיסון יאושר לשימוש, קנדה תוכל לייצר ממנו ככל שתידרש. אך כמה חודשים אחר כך ההסכם קרס, כנראה בגלל התערבות הממשל הסיני בהסכם. היחסים הדיפלומטיים בין קנדה וסין מצויים בשפל, "ולכן בהחלט אפשר היה לצפות את ההתפתחות הזו מצדה של סין", כתב מקולו ב"וושינגטון פוסט".

קנדה בכל זאת המשיכה להביט מזרחה (או אולי מערבה, תלוי איך מסתכלים על זה) והסכם החיסונים האחרון שעליו חתמה הוא עם הודו דווקא. הודו מייצרת גרסה מסוימת של החיסון של אסטרהזנקה שנקרא COVISHIELD ואושר לשימוש בקנדה. החיסון הזה מיוצר במוסד בשם Serum Institute, שנועד לייצר מנות חיסון עבור מדינות בעלות רמת הכנסה בינוניות ומטה, ובקיצור - לא עבור מדינות עולם ראשון עשירות כמו קנדה. לפי הצהרת שרת הרכש ושירותי הציבור של קנדה, אניטה אנאנד, קנדה תקבל מהודו 2 מיליון מנות חיסון לפני סוף יוני, וחצי מיליון מתוכם כבר נחתו בשבוע שעבר. 1.9 מיליון מנות חיסון נוספות צפויות להגיע עד אותו מועד דרך COVAX, יוזמה בינלאומית שבה שותפות שורת מדינות לרבות קנדה, שגם היא נועדה לחלוקת חיסונים למדינות עניות יותר.

קנדה רשאית לקבל חיסונים דרך היוזמה, אך הממשל בכל זאת ספג ביקורת ציבורית בגלל החתימה על ההסכם. מתנגדי המהלך כינו אותו "Double-Dipping" - חתימה על הסכמים עם יצרניות נוספות במקביל להסכם מול הודו. "הביקורת מוצדקת בעיניי. זו התנהגות לא סולידרית ולא צודקת ברמה הגלובאלית", אומרת רביצקי. "והיא צורמת במיוחד נוכח השאיפה שקיימת בתוך המדינה לחתור לצדק ולשוויון בבריאות כמידת האפשר".

קנדה

אוכלוסייה: 38 מיליון בני אדם

שיעור חיסון: 3.6% התחסנו לפחות במנה אחת

חיסונים: פייזר-ביונטק, מודרנה ואסטרהזנקה. בהמשך צפויים להגיע גם חיסונים של ג'ונסון אנד ג'ונסון

תחלואה: 40 מתים ו-2,874 חולים ביום, על בסיס ממוצע שבועי

מדיניות: קשישים ואוכלוסיות חלשות מתחסנים ראשונים, התעדוף משתנה בהתאם לפרובינציה