אסון זיהום הזפת הוא "טיפה בים"

אסון הזפת העלה על סדר היום התקשורתי והציבורי סוגיה מורכבת שנוגעת לכולנו - הזיהומים במקורות המים. מידי שנה הנושא הזה עולה לכותרות בכמה היבטים: אסונות טבע, זיהומים בנחלים, הזרמות של מי שפכים לים ועוד ועוד. השיח סביב הזיהום במקורות המים הוא מורכב, ולצערי לא תמיד ברור לנו מה שורש הבעיה וכיצד אנחנו האזרחים, יכולים לעזור בסוגית מי השפכים שבסופו של יום משפיעה על כולנו בדיוק באותה המידה שזיהום האוויר משפיע.

על פי נתוני החברה להגנת הטבע, מידי שנה מושלכים לים כ-8 מיליון טונות של פסולת. לפי דוח הניטור הלאומי של פסולת ימית (2019) של המשרד להגנת הסביבה והמכון לחקר ימים ואגמים, עולה כי 70% מהפסולת בים מורכבת מחלקי שקיות ואריזות פלסטיק. הדוח מוסיף כי באתרי החוף הופיעו בשנים האחרונות פריטים שלא נצפו בעבר, כמו מסכות וכפפות.

בעקבות השיח סביב אסון הזפת, נקרתה בדרכנו הזדמנות ללמוד ולהכיר את האירועים החריגים. אסון הזפת הוא "טיפה בים" ושנים שאנו חשופים לאסונות דומים שמהווים סכנה ממשית. הגיע הזמן להכיר בזיהום המים ובמיגורם כאג'נדה מרכזית וחשובה, לא פחות מכמות המים בכנרת, הזיהום על איכות האוויר שצבר תאוצה ובין היתר, המודעות למיחזור בקרב הציבור הרחב. כפי שכולנו למדנו להתעניין ברמת מפלס הכנרת או בהבדלים בין הפח הכתום לפח הירוק, כך אנו צריכים לשאול את איך מנוהל מערך מי השפכים בעירנו, לאן המי הביוב מגיעים בסופו של יום ואיך זה משפיע על הפירות והירקות שאנו קונים בסופר או על הנחל שבחרנו לרחוץ בו בחופשה המשפחתית.

צורך בשינוי תודעתי

המקרה הלא פשוט של זיהום הנפט הוא רק אירוע אחד בסדרת אירועים שעולים לכותרות מידי פעם, אך לא מהווים זרז לשינוי מהותי ורוחבי בארץ ולמתן פתרונות למיגור התופעה. כך למשל, רק בחורף האחרון, הודיע המשרד להגנת הסביבה על סגירת החופים בשל זיהום כבד במי הים התיכון, כתוצאה מהזרמת שפכים לא מבוקרת. השינוי המתבקש הוא תודעתי והוא לא נח רק על כתפיהם של מקבלי ההחלטות, אלא על הכתפיים של כל אחד ואחת מאתנו. המודעות ושינוי אורח החיים, כל אחד בביתו, יוכלו לייצר שינוי משמעותי. זוהי האחריות שלנו כאזרחים להבין איך אנחנו יכולים לשפר את המצב והמקרה האחרון העלה למודעות את הצורך האנושי, לשמור ולשמר את המשאבים שאנו חיים בזכותם.

ישראל קידמה בשנים האחרונות נושאים סביבתיים רבים, כמו עידוד של צריכת אנרגיה ירוקה והפחתת ייצור על בסיס פחם, קמפיינים והשקעה כלכלית אדירה במיחזור על ידי התקנת פחים, חוק השקיות בסופר ועוד ועוד. עם זאת, ישראל קידמה גם את נושא המים ומהווה מגדלור לעולם בפיתוח טכנולוגיות מים, ביניהן גם טכנולוגיות לאיתור מקורות זיהום מעל פני הקרקע, ע"י ניתוח מידע שנמצא מתחת לקרקע. כעת, הגיעה העת למהפכה סביבתית של איכות מקורות המים שלנו והפתרונות הטובים ביותר מוצעים לנו על ידי המוח הישראלי המבריק.

מדינות העולם צועדות בכיוון חיובי ונראה כי יש רצון לפעול למען מטרה משותפת וטובה יותר וישראל שמביאה את הבשורה הטכנולוגית בתחום, הפכה מסטארט-אפ אפ ניישן, לאימפקט ניישן.

הכותב הוא מנכ"ל ומייסד חברת קנדו, חברת טכנולוגיה לניהול איכות מי השפכים