בעיית חוסר המעש בקרב צעירים בחברה הערבית היא לא גזירת גורל

בשנת 2017 פירסמו שני חוקרים במכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר סאמי מיעארי וד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא, מחקר המעיד כי 37% מהצעירים בחברה הערבית בגילאי 19-22 הם חסרי מעש, לא עובדים ולא לומדים. בשנה האחרונה על רקע משבר הקורונה, ניתן להעריך כי הנתונים חמורים יותר. חוסאם אבו בקר, מנהל סניף ביטוח לאומי בעפולה אף העריך כי 50% מהצעירים בחברה הערבית בגילאי 18-20 חסרי מסגרת ומובטלים.

את התוצאות אנו חווים ברחוב הערבי בכל העוצמה, עם מעל 110 נרצחים במשך שנת 2020, ו-19 כבר מתחילת השנה. כל אזרח ערבי מרגיש את החשש לצאת לרחוב, ולא סתם בתקופה זו של משבר כלכלי ובריאותי, הדאגה הגדולה ביותר בחברה הערבית היא הביטחון האישי.

מצד שני לצד שיאים בפשיעה ובחוסר המעש בקרב צעירים ערבים, יש השנה שיא נוסף - מעל 5,000 מתנדבים ערבים במסגרת השירות הלאומי-אזרחי.

מדובר במספר שיא המהווה עלייה של 400% תוך עשור. למעשה המתנדבים מקרב החברה הערבית מהווים כרבע מסך המתנדבים בשירות הלאומי כיום. רק בחודש שעבר התקיים בבית הנשיא טקס מצטייני השירות הלאומי, בין המצטיינים הייתה בראא ג'לטא, שעושה שירות לאומי במד"א דרך האגודה להתנדבות, ושם בנאומה היא סיפרה שמעבר לעשייה בתחום הרפואי, היא קיבלה בשירות כלים רבים לחיים.

מלבד המסגרת שמקבלים הצעירים בשירות, והתרומה המשמעותית לקהילה בתחומים מגוונים, מחינוך, דרך בריאות ועד רווחה. מקבלים המתנדבים הזדמנות להשתלבות בחברה הישראלית. לצד זכאות לפיקדון בתום תקופת השירות ולשלל הטבות שיסייעו להם לעתיד, זו מסגרת המאפשרת קשרים והיכרויות עם יהודים שמסייעים לגישור על פערים, לשיפור השפה העברית ולמקפצה נוחה להמשיך משם ללימודים או תעסוקה. פגשתי בנות ובני שירות מהחברה הערבית שהגיעו לבתי חולים לשנת שירות כשהם לא מצליחים להשלים משפט בעברית, וסיימו את שנת השירות עם עברית שוטפת.

תרומה משמעותית לחברה

בימים אלו של משבר הקורונה ניתן לראות את התרומה המשמעותית של בני ובנות השירות הלאומי בחזית החברתית. במד"א ובבתי החולים הם מהווים כוח עזר משמעותי בהתמודדות מול נגיף הקורונה. ברשויות המקומיות הם מסייעים בהסברה על חשיבות החיסונים. הם מסייעים לקשישים, לנזקקים ולאוכלוסייה עם מוגבלות לעבור את הימים הקשים בזמן הסגרים וההגבלות.

אמנם ההנהגה הערבית מאז ומתמיד התנגדה לשירות לאומי, ואיימן עודה עצמו, לפני שהפך ליו"ר הרשימה המשותפת, עמד בראש "הוועדה להתנגדות לשירות הלאומי ולכל סוגי הגיוס". אך יש התעוררות והבנה שהשירות הלאומי הוא קלף בעל ערך לא רק למדינה, אלא גם לקהילה הערבית ובעיקר למתנדבים עצמם. ראש העיר שפרעם, עורסאן יאסין, לדוגמה תומך בכך בגלוי, והוא לא היחיד.

אבטלת הצעירים בחברה הערבית היא לא גזירת גורל, וכך גם הפשיעה והאלימות. חייבים לחשב מסלול מחדש ולמצוא פתרונות יצירתיים פנים חברתיים שיסייעו לחברה הערבית למגר את התופעות האלו. השירות הלאומי אזרחי הוא פתרון אידיאלי, ודווקא עכשיו על רקע משבר הקורונה יש למדינה הזדמנות לפעול בשותפות עם הרשויות הערביות כדי להפוך את הגוף הזה לחלק אינטגרלי מהנוף הערבי.

הכותב הוא מנכ"ל ביחד ערבים זה לזה