לידיעת איציק אברכהן ודודו זבידה: חוק החברות יותאם לעידן נטול גרעיני שליטה

לאחר שנים של בחינה והיערכות, הפיצו משרד המשפטים ורשות ניירות ערך את תזכיר תיקון חוק החברות בנושא של ממשל תאגידי בחברות ציבוריות שאין בהן בעל שליטה. מדובר בחקיקה בעלת חשיבות רבה לשוק ההון הישראלי, בשל המגמה של גידול במספר החברות הציבוריות ללא גרעין שליטה, הכוללות כיום, בין השאר, חברות ענקיות כמו פז, שופרסל, קבוצת מבנה וישראכרט, לצד גופי פיננסיים אחרים, שלהם רגולציה ייחודית.

עיקרי החקיקה כוללים הגדרה מחדש של השליטה בחברות הציבוריות, תוך שינוי המבחנים לקיומה; של הרכב הדירקטוריון ודרך איתור המועמדים לדירקטוריון בחברות ללא גרעין שליטה, תוך קביעת הדרך לאישור עסקאות בעלי עניין בחברות אלה; הקטנת הרף שממנו נחשבים בעלי עניין בחברות אלה, כמו גם המלצה למינוי נשים ללפחות שליש מחברי הדירקטוריון בחברות הנסחרות בבורסה.

בדברי ההסבר לתיקון נכתב כי "החברות הציבוריות הנסחרות בשוק ההון הישראלי מתאפיינות במבנה בעלות ריכוזי מובהק, כשלרוב המכריע של החברות יש בעל שליטה". ואולם, "בשנים האחרונות הולך וגדל מספרן של החברות הנסחרות שמבנה הבעלות בהן מבוזר, ואין מי שמחזיק בהן גרעין שליטה", ולפיכך, יש צורך ב"התאמות בכללי הממשל התאגידי המעוגנים בחוק החברות, ובמענה שהם נותנים לחברות ללא בעל שליטה".

עוד על פי התזכיר, נוצרה "בעיית נציג" חדשה, שהופכת למהותית בחברות ללא גרעין שליטה. בעוד שבחברות עם גרעין שליטה מדובר בבעיה הנוגעת לממשק בין בעלי השליטה לבעלי מניות המיעוט, הרי שבחברות ללא גרעין שליטה יש בעיה בממשק בין בעלי המניות לבין הנהלת החברה, והפיקוח עליה. 

שינוי הגדרת השליטה בחברות הציבוריות

התיקון החדש נועד ליצור ודאות חדשה וסטנדרטיזציה בשוק. זאת, בין השאר, דרך שינוי הגדרת השליטה בחברות הציבוריות בישראל. חוק החברות קובע כיום כי ההחלטה על שליטה היא לפי מבחן של החזקה כמותית של 50% ומעלה ממניות החברה, או לפי מבחן איכותי של יכולת השפעה, שנבחנת לרוב רק בדיעבד, כשנטל ההוכחה על קיום השליטה נופל על כתפי הרגולטור.

כעת מוצע לשנות את ההוראות הקיימות, כך ששליטה תוגדר לפי החזקה של 25% ומעלה ממניות חברה ציבורית - שאין בה בעל מניות שמחזיק ביותר מ-50% ממניותיה. כמו כן, התיקון קובע כי בעל מניות שייחשב כבעל שליטה, אך יטען שאין לו זכויות שליטה, יצטרך להוכיח זאת בעצמו, ולא להפך - בניגוד למצב כיום.

נוסף על כך, התזכיר מתייחס לחובה שקיימת כיום בדירקטוריונים של חברות ציבוריות למינוי שני דח"צים (דיקרטורים חיצוניים), כאשר עתה מוצע לקבוע שבחברות שאין בהן גרעין שליטה יהיה רוב של דירקטורים בלתי תלויים, תוך שתבוטל החובה למינוי שני דח"צים בחברות אלה. זאת, משום שלדעת משרד המשפטים ורשות ני"ע, ההגנה שלה זוכים הדח"צים (שלא ניתן לפטרם במהלך כהונה של שלוש שנים) נדרשת למול בעלי שליטה, אך אינה נדרשת כשהדירקטוריון צריך להיבחן כל הזמן על דרך הפיקוח שלו על הנהלת חברות שאין בהן גרעין שליטה.

התיקון יאפשר לדירקטור בלתי תלוי להיות יו"ר

התיקון המוצע לחוק גם קובע כי בחברות שאין בהן בעל שליטה, ייבחרו המועמדים לתפקידי דירקטור שיועלו לאישור האסיפה הכללית על ידי ועדת מינויים בלתי תלויה של דירקטורים באותה חברה (ושיו"ר החברה לא יוכל לקחת בה חלק). לצד זאת, בעלי מניות מעל לרף מינימלי של החזקה יורשו להציע מועמדים לדירקטוריון מטעמם, ואלה לא יצטרכו לקבל את אישור ועדת הדירקטוריון כאמור.

נוסף על כך, החוק המתוקן יאפשר לדירקטור בלתי תלוי להיות יו"ר ולקבל על כך תגמול נוסף, כשהתיקון גם קובע רף חדש לגבי עסקות עם בעלי עניין מהותיים ועם דירקטורים. כך, בעל מניות שמחזיק 10% מחברה ללא גרעין שליטה, יצטרך לקבל אישור לעסקות שכאלה רק מוועדת הביקורת ומהדירקטוריון, ולא יצטרך את אישור האסיפה הכללית. כיום הרף שמצריך אישור עסקות בעלי עניין, אמנם דורש אישור מחמיר יותר, מהאסיפה, אך הוא נכנס לתוקף רק לגבי בעלי 25% ממניות החברה ומעלה. כלומר, התיקון ירחיב את מספרן של עסקות בעלי העניין, אבל יקצר את הדרך לאישורן.

עוד על פי התיקון, בחברות ללא גרעין שליטה שבהן היו"ר מכהן גם כמנכ"ל, ימונה דירקטור בלתי תלוי שיוגדר כ"מוביל" ויורשה להשפיע על ניווט החברה.

תיקון החקיקה ייעשה כנראה בכנסת הבאה

כמו כן, התיקון כולל "המלצה לגיוון מגדרי בדירקטוריון", ולא הוראה מחייבת, ולפיה, לפחות שליש מדירקטוריון חברה ציבורית יהיו בני המגדר השני - כלומר, נשים. ולסיום, התיקון כולל גם הצעה לבטל את החובה לקבל את אישור האסיפה הכללית למדיניות התגמול בחברה פרטית שהיא רק חברת אג"ח. 

מאיר לוין, המשנה ליועמ"ש (כלכלי), מסר כי "דווקא בעת הזו קיימת חשיבות רבה לחיזוק אמינותו והוגנותו של שוק ההון הישראלי והחברות הנסחרות בו. התזכיר שאנחנו מפרסמים היום, מבוסס על עבודה יסודית ושיתוף משמעותי של גורמים רבים מהשוק והאקדמיה ושל עמיתינו במגזר הציבורי, והוא כולל הצעה לממשל תאגידי מאוזן בחברות ללא גרעין שליטה, שיציב את ישראל בשורה אחת עם המדינות המתקדמות בעולם".

התיקון לחוק החברות מתפרסם כעת לשם קבלת הערות הציבור. החקיקה שלו תיעשה כנראה בכנסת הבאה, והוראותיו ייכנסו לתחולה כחצי שנה לאחר אישור התיקון בכנסת.

עיקרי התיקון החדש לחוק החברות

● תיקון ושינוי הגדרת מהי שליטה בחברה ציבורית
● כללים להרכב הדירקטוריון בחברה שאין בה בעל שליטה
● כללים למינוי והצעת מועמדים לכהונת דירקטור בחברה ללא גרעין שליטה
● כללים לביצוע עסקאות עם בעלי עניין מהותיים בחברה ללא גרעין שליטה
● המלצה להרחבת הגיוון המגדרי בדירקטוריון