ההכנסות נחתכו, החובות גדלו, חוסר הוודאות גדול - אבל המניות מזנקות

תעשיית הספורט כולה לא נמצא בשנת השיא שלה, בלשון המעטה. גם קבוצות גדולות עסוקות בניסיון לשרוד את משבר הקורונה ולחפש מקורות הכנסה מתחת לאדמה. על הרקע הזה קיבלנו בימים האחרונים את קלאב ברוז' הבלגית, שהחליטה כי זו דווקא הזדמנות טובה להנפיק את המועדון בבורסה בבריסל, ואף שכרה את ג'יי.פי מורגן וקרדיט סוויס לנהל את ההליך.

כבר כמה שנים שסביב אלופת הכדורגל של בלגיה יש דיווחים על הנפקה. אז למה עכשיו? בין היתר, כי הבורסה היא עוד דרך להזרים כסף מזומן בתקופת הקורונה, ולמלא את מקומם של האוהדים שלא רוכשים כרטיסים ומנויים. סיבה נוספת היא שברוז' מחפשת מימון לפרויקט האצטדיון החדש שלה, 40 אלף מקומות, שצפוי לעלות כ-100 מיליון אירו.

בכך היא תצטרף לרשימה ארוכה של מועדוני כדורגל כיובנטוס, מנצ'סטר יונייטד, בורוסיה דורטמונד, בנפיקה ליסבון, רומא, לאציו, אייאקס, סלטיק ועוד שהונפקו חלקית בבורסה, חלקם הגדול מסיבה דומה של הזרמת כספים מיידית למועדון.

ברוז' משתמשת בהצלחה שלה על המגרש כדי להציג למשקיעים הבטחה שהעתיד הקרוב לפחות נראה בסדר. כך, למשל, הקבוצה משתמשת בעובדה שהיא קרובה לאליפות כדי להזכיר להם שבכך מובטח לה מענק אופ"א לכניסה לליגת האלופות, ובנוסף עוד מיליוני אירו מזכויות שידור.

הקבוצה מציגה עוד נתון חשוב שמראה משהו על היכולת הכלכלית של המועדון: בעונת 2019/20 הארורה, כאשר מועדוני כדורגל בכל העולם הפסידו כסף, ברוז' סיימה את העונה עם ההכנסה הגבוהה בתולדותיה (137 מיליון אירו), ועם רווח שיא של 24.5 מיליון אירו - שהושג הודות להצלחתה במפעלים האירופיים, והודות ל"מדיניות רכש מתוחכמת בשוק ההעברות", כפי שמצהירים במועדון.

  

גיוס במקום הלוואה

התופעה של מועדוני כדורגל שנכנסים לבורסה היא כאמור לא חדשה. והיא גם לא משנה באמת את הסטטוס של המועדון - תמיד מדובר בהנפקה של אחוזים בודדים, על מנת להותיר את השליטה בידי הבעלים. במלים אחרות, זהו כלי נוח לגיוס כסף, מבלי להיכנס להרפתקאות של הלוואות.

משפחת גלייזר, הבעלים של מנצ'סטר יונייטד, החליטה בשנת 2012 להנפיק 10% מהמועדון בבורסת ניו יורק כדי לסייע במימון הריביות הרצחניות על ההלוואות שנטלו בעסקת הרכישה. ההנפקה הזאת הכניסה לגלייזרים 234 מיליון דולר, ולמעשה לא שינתה כלום מבחינת השליטה שלהם במועדון.

נכון, יש עם זה בעייתיות - צריך לדווח, החשבונות של המועדון חשופים וגלויים לציבור, והאוהדים יכולים לשאול מדוע המועדון רווחי ולא משקיע מספיק בשחקנים. אבל אלה טיעונים שכבר פחות מתאימים להיום. רוב הקבוצות מחויבות גם כך בדיווח כזה או אחר (אפילו בישראל), אם על ידי הליגות ואם מתוך הרצון שלהן עצמן לפעול כחברה עסקית שקופה כלפי האוהדים.

הבעיות בענף ממשיכות

עד כמה פגעה עונת הקורונה במועדונים שנסחרים בבורסה? כאן אפשר לראות את ההבדל הגדול בין מניות של מועדוני כדורגל לבין מניות של חברות "רגילות". בשונה ממניות "רגילות", מניות של מועדוני כדורגל מקבלות פידבק מיידי בעקבות תוצאה שמתרחשת על המגרש. ניצחון או הפסד משמעותי גוררים תנודה במחיר המנייה.

השבוע, למשל, אפשר היה לראות מה קרה למשקיעים שהחזיקו במניית יובנטוס - בעקבות ההדחה המפתיעה מול פורטו בשמינית גמר ליגת האלופות, מניית המועדון שנסחרת בבורסה של מילנו התרסקה ביום שלמחרת תוך כמה שעות ב-8%. השפעת כריסטיאנו רונאלדו על המועדון נעלמה כלא הייתה: מאז נחת החלוץ בטורינו ביולי 2018, אירוע שגרר טירוף של ביקושים למניית יובנטוס, היא נחתכה ב-47%.

במהלך העונה הקודמת מצבם של המועדונים הורע מאוד - ההכנסות נחתכו, החובות גדלו ואי הוודאות לגבי חזרת קהל למגרשים עדיין קיים - וכל הסימנים מראים כי העונה הזאת צפויה להיות רעה אפילו יותר. ולמרות זאת, באופן מפתיע, מאז מרץ 2020 (תחילת משבר הקורונה) המניות של המועדונים זינקו משמעותית למעלה. אפילו זו של יובנטוס.

מנצ'סטר יונייטד, שנסחרה בתחילת משבר הקורונה ב-12.5 דולר למניה חוצה כעת את רף ה-20 דולר - עלייה של 60%; דורטמונד זינקה מאז השפל של מרץ 2020 ב-50%; לאציו עלתה ב-47%, אייאקס ב-23%, ופנרבחצ'ה הטורקית ב-395%.

כל זה, כאמור, כאשר כולן נמצאות בתעשייה שהחובות בה גדלו; הסכמי שידור שנחתמים כעת (המנוע העיקרי של התעשייה) נעשים בהיקפים נמוכים יותר; המשכורות שמשולמות ממשיכות לחרוג מכל פרופורציה; ואפילו הקלף הבטוח - התמלוגים של אופ"א שמשולמים לקבוצות המשתתפות במפעלים האירופיים - צפויים בשנים הקרובות שלא לעלות, בגלל הנזק הכלכלי שנגרם לכל הענף.

אם כך, למה מניות הכדורגל בבורסה מתנהלות באופן הזה, כשידוע שמצב המועדונים רע כרגע, וגם יהיה רע לפחות בטווח הקרוב? כי בהרבה מובנים, הן משקפות את האופן שבו פועל שוק הכדורגל העולמי: בחוסר היגיון, ללא רציונליות, על ספידים.