למה השווי של סטארט-אפים מזנק והאם הוא מדד חשוב בכלל?

שבוע טוב,

יום רביעי האחרון היה עמוס במיוחד עבור כתבי ההייטק בישראל. באותו היום, בבת אחת, נחת פתאום מבול הודעות גיוסי הון של סטארט-אפים ישראלים שהסתכמו יחד, בחישוב גס, ב-600 מיליון דולר. זאת הייתה המחשה לא רעה לתקופה המופרעת שעוברת על ההייטק, שגם ותיקים בענף מספרים שהם לא זוכרים כמותה.

עם כל הכבוד להון המגויס, מה שמעניין בעיקר אותנו, כתבי ההייטק, זה לא פעם השווי של החברות. ביום רביעי סניק קפצה לשווי אסטרונומי של 4.7 מיליארד דולר, פי ארבעה משוויה בתחילת 2020. במקביל אקווה סקיוריטי זינקה למעל מיליארד דולר בשווי והפכה לחד-קרן. כאשר אופטיבס, שגייסה 107 מיליון דולר, סירבה למסור את השווי בסבב, אני מצאתי את עצמי נשאר לא מסופק.

למזלי נתקלתי השבוע גם במאמר יפה שכתב המשקיע פרד וילסון, ממייסדי קרן יוניון סקוור ונצ'רס (שהשקיעה בין השאר בסבב A של טוויטר ובסבב הסיד של Etsy). המאמר "אובססיית השווי" אמנם ישן (מ-2018) אבל נראה לי כל כך מתאים לאירועי השבוע החולף.

"בכל יום, ללא יוצא מן הכלל, אני קורא כותרות על חברה כזו או אחרת שגייסה, או תגייס, או מנסה לגייס הון בשווי מפוצץ", וילסון כותב. "קל להאשים את התקשורת, שאכן נושאת בחלק מהאשמה על כך שהיא מאמינה שאלו סיפורים חשובים לכתוב עליהם יום אחרי יום, אבל התקשורת כותבת על מה שאנשים רוצים לקרוא ולדבר עליו. הבעיה היא אנחנו, מגזר הטכנולוגיה, והתפיסה שהשווי הוא לוח תוצאות לפיו אנחנו מודדים את עצמנו".

וילסון ממשיך וטוען שאכן השווי חשוב כאשר חברה נמכרת, אך "שווי זמני ששמים על סטארט-אפ זה עניין אחר. כמובן שהמחיר שחברה יכולה לממן את עצמה בו הוא חשוב, אבל יותר חשובים המוצרים והשירותים שהחברה מביאה לשוק, איך היא בונה את הצוותים והתרבות ומהי הטכנולוגיה מאחוריה. למרות זאת אנחנו מקבלים פחות ופחות מהסיפורים האלה ויותר ויותר לוח תוצאות".

וילסון חושב שהדגש הזה על שווי מוביל לתרבות של שחצנות ולאובססיה לא בריאה: "שמעתי יזמים שאומרים 'אם לא אגייס בשווי של מיליארד או יותר, אראה כישלון'". הוא גם מצביע על האבסורד, לפיו שווי גבוה נתפס ככזה שמושך עובדים, אפילו ששווי כזה משמעותו שהאופציות שיקבל העובד החדש יהיו כנראה רווחיות פחות. "מה שאני לא אוהב זה את העובדה שהכל מצטמצם למספר בלבד", הוא מסכם. אני אנסה ליישם, אפילו שבתקופה כזו זה לא יהיה קל.

סיכום השבוע בהייטק וטכנולוגיה עם שמונה דברים מעניינים שכתבנו עליהם.

לקבלת סיכום השבוע במייל: הירשמו כאן. לשאלות, הצעות והערות - מוזמנים לכתוב לי ofirdor11@gmail.com

1. שנת המכפילים הגבוהים

מאחורי מספר חדי-הקרן המזנק בהייטק הישראלי עומדת בין השאר קפיצה במכפילי ההכנסות שמקבלים סטארט-אפים מבטיחים. אתר הטכנולוגיה "The Information" אפילו טבע לפני כמה חודשים את המונח "מועדון מכפיל ה-100", המתייחס לסטארט-אפים שמקבלים שווי גבוה פי מאה מההכנסות השנתיות שלהן, כך שגם 10 מיליון דולר מספיקים להפוך לחד-קרן. זה כמובן לא מנותק מהמציאות ומתחבר למכפילים הגבוהים שמקבלות חברות תוכנה בבורסה בארה"ב. ובכל זאת עולה השאלה האם כל חדי-הקרן החדשים יצליחו להפוך בשנים הקרובות למובילי השוק שהם מיועדים להיות או שאולי נראה בקרוב גל של גיוסי הון בשווי יורד?

2. איך סניק הפכה ויראלית

כתבתי בעבר על ההצלחה של צמיחה מבוססת מוצר - Product led growth - כאשר יותר ויותר חברות שמפתחות כלים ארגוניים פונות ישירות לעובדים הקטנים בארגון, כמו מפתחים ואנשי הדב-אופס, במקום למנהלי הרכש והאבטחה כמקובל.

ההצלחה של סניק (Snyk), שמתמחה באבטחת רכיבי קוד, היא עוד דוגמה להצלחת השיטה שתוקפת את הארגון מלמטה למעלה. "אנחנו בונים את העסק על כך שנאפשר למפתחים לנסות (את הפלטפורמה של סניק). אומרים לך שאתה צריך לעשות אבטחה, אז למה שלא תתחיל להשתמש בה? זה חינם. כך התחלנו להיות משולבים בארגונים ולהפוך לוויראליים בתוך החברות", הסביר מנכ"ל סניק פיטר מקיי בראיון.

3. הסייבר הפורח חסר נשים

84.5% מחברות הטכנולוגיה הישראליות נוסדו על ידי גברים בלבד, לפי מחקר שערך ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל. לעומת זאת, רק 4.5% מחברות ההייטק בארץ נוסדו על ידי נשים בלבד ועוד 11% בלבד כללו אישה בצוות המייסדים. בקרב חברות סייבר, התחום הלוהט, רק ב-4% יש מייסדת. "הכשל מתחיל בבחירת המגמה בתיכון, ממשיך בכניסה לצבא, שם פעמים רבות בנות לא רואות את עצמן מתאימות ליחידות טכנולוגיות, ומועצם עוד יותר בכניסה ללימודים האקדמיים", אומרת מנכ"לית Scale-Up Velocity מתי צויג.

4. השקעת הזהב של YL

במהלך מפתיע קרן YL Ventures מכרה את כל החזקותיה בסטארט-אפ הסייבר אקסוניוס. המהלך הניב לה רווח גדול של 245 מיליון דולר ב-3.5 שנים, אבל הותיר שאלה פתוחה: אם מאמינים בחברה, למה לא לחכות ולמכור במחיר גבוה בעתיד? "יש ציפיות מסוימות ממשקיעי סיד ובהחזר כזה אנחנו ממש עשינו את העבודה ולא צריכים יותר מזה כדי להראות ביצועים מצוינים", אמר יואב לייטרסדורף, שותף-מייסד בקרן YL. "בלי קשר לאקסוניוס, בשוק באופן כללי אתה רואה מצב בעייתי עם שווי לא הגיוני לחלק מהחברות בוול סטריט. אף אחד לא יודע כמה זמן החגיגה הזאת תימשך ואנחנו צריכים להיות משקיעים אחראיים".

5. "יש הרבה כסף שמוכן להשקיע על סמך הבטחות גדולות"

מנכ"ל החד-קרן הטרי אקווה סקיוריטי דרור דוידוף מנתח את מצב השוק.

6. התוכן מכה שנית

חברת אבטחת המידע קייפ מקבוצת טדי שגיא רכשה את Webselenese הישראלית, יצרנית תוכן בתחום, ב-149 מיליון דולר. מה עומד מאחורי העסקה המפתיעה?

7. הקרב על הנגישות

בצעד נדיר בית המשפט המחוזי הוציא צו זמני העוצר פרסומים ממונים של סטארט-אפ ישראלי אחד (אקססיבי) נגד סטארט-אפ אחר (UserWay). שתי החברות מתחרות בתחום הנגשת הרשת לבעלי מוגבלויות.

8. נלחמת על כל לקוח

טאבולה תבעה 20 מיליון שקל מאתר וואלה שחצה את הקוויים למתחרה אאוטבריין. הבקשה לצו מניעה זמני לעצירת המעבר נדחתה כשהשופטת קבעה שטאבולה פעלה בחוסר תום לב.