מה אפשר ללמוד על עתיד הביטקוין מההשקעה של אלטשולר שחם?

בסוף השבוע, לראשונה אי פעם, שייט לו הביטקוין ברמות של מעל 60 אלף דולר ושוויו הכולל שוב חצה את הרף של טריליון דולר. אנחנו ממשיכים לשים זרקור על היבטים שקשורים אליו. בטורים הקודמים התייחסנו לתפקידו האפשרי כתחליף וירטואלי לזהב ולשימוש ההולך וגובר בו במגזר העסקי. הפעם נדון בשאלה האם ניתן לראות בו אפיק השקעה (asset class) שיכול לגוון תיקי השקעות שמורכבים ממניות, איגרות חוב ממשלתיות, איגרות חוב קונצרניות, סחורות, נדל"ן ומכשירים נגזרים למיניהם (אופציות, חוזים עתידיים). מובן שבשווי כולל של טריליון דולר הביטקוין הוא עדיין נכס זניח ביחס לסוגי הנכסים האחרים שהוזכרו כאן, אולם הדיון הזה אינו תיאורטי בלבד לאור העניין שמגלים בו משקיעים מובילים בארץ ובעולם.

לאחרונה נחשף בגלובס שבמחצית השנייה של השנה שעברה בית ההשקעות אלטשולר שחם השקיע 100 מיליון דולר, המהווים כ-0.3% מתיק העמיתים של בית ההשקעות, בקרן הביטקוין הגדולה בעולם (GBTC), שעוקבת אחרי מחירו הדולרי של הביטקוין. סביר להניח שלאלטשולר היה נוח יותר להשקיע בביטקוין דרך קרן GBTC מאשר לרכוש ביטקוין בצורה ישירה כפי שעשתה למשל טסלה בחודש שעבר עת רכשה ביטקוין בשווי של 1.5 מיליארד דולר.

עד כה השקעתו של אלטשולר בביטקוין נחלה הצלחה. בעת הרכישה הביטקוין נסחר בשווי של כ-21 אלף דולר, בתחילת פברואר הוא חצה את המדרגה של 40 אלף דולר, ואז אלטשולר מימש כשליש מהחזקותיו ב-GBTC וכיום החזקתו שוות כ-150 מיליון דולר.

באלטשולר בודקים את המים

מה ניתן ללמוד מהשקעתו של אלטשולר בביטקוין? התשובה הראשונה והברורה היא שאכן באלטשולר רואים בביטקוין אפיק השקעה שראוי שיגוון את תיקי ההשקעות של העמיתים בבית ההשקעות. היקף ההשקעה של כ-0.3% מהתיק ממחיש שבאלטשולר בשלב זה בודקים את המים ואת "חווית" ההשקעה באפיק חדש. היקף ההשקעה הקטן גם משקף שהשווי הכולל של הביטקויון עדיין זניח ביחס לנכסי ההשקעה האחרים שקיימים.

הכניסה לביטקוין גם ממחישה שבעידן של ריביות אפסיות המשקיעים המוסדיים חייבים לחפש אלטרנטיבות השקעה חדשות. לבסוף, המימוש המהיר של כשליש מההשקעה עשוי להעיד על כך שבאלטשולר סבורים שמחיר הביטקוין קפץ מהר מדי ושההייפ והטרנד שדחף אותו למעלה יכול במהירות גם להשתנות.

גם קתי ווד מ-ARK Invest, שמציתה את דמיון המשקיעים בכל העולם ומנהלת כ-50 מיליארד דולר, התייחסה לאחרונה להשקעות בביטקוין ומטבעות קריפטו בכלל. לטענתה אנחנו נמצאים עתה בסיומה של ירידה מתמשכת בת 40 שנה בשיעורי הריבית, ולכן אפיק ההשקעה באג"ח ממשלתיות וקונצרניות הגיע למיצוי. לאור זאת יש למצוא לאג"ח תחליף בתיקי השקעות, ולדידה מטבעות הקריפטו עשויים להיות הפתרון. היא אף מרחיקה לכת וגורסת שמטבעות הקריפטו יכולים לשמש בעתיד כעתודות המוחזקות על ידי בנקים מרכזיים.

אני סבור שבעת הזו ווד מרחיקה לכת. אכן סביבת הריבית הנמוכה הפכה את האג"ח להשקעה בעייתית יותר, אולם לא ניתן להחליפן בצורה כה גורפת על ידי הביטקוין, שחשוף לתנודות מחיר משמעותיות. אני מעדיף את גישתו הזהירה יותר של אלטשולר שקפץ למי הביטקוין תוך שמירה על משקל נמוך שלו בתיקי ההשקעות של העמיתים.

הקפיצה שהוא עשה הנה משמעותית וממחישה את התקרבותו של הביטקוין למיינסטרים של המשקיעים המוסדיים. התקרבות זו ככל שתגבר יכולה לסייע במיתון התנודתיות במחירו, ואז אולי אפשר יהיה להתחיל לחשוב במונחים אותם הציגה ווד.

הכותב הוא חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב ובעלים של קרן השקעות. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן