בתקופה שבה רבים מאיתנו משתפים ברשתות החברתיות תמונות משפחתיות ושלל רגעים אישיים, גבולות הפרטיות הולכים ומצטמצמים. נראה שרבים מאיתנו כבר הפכו אדישים לים האינפורמציה ששלל גופים אוספים עלינו.
הנה פרט אחד שאולי לא ידעתם שניתן בקלות לאסוף עליכם: היקף המשכנתה שלקחתם מהבנק עבור רכישת דירה. המידע שאולי חשבתם שהוא פרטי גלוי לכול מכיוון שהוא כלול בנסח הטאבו של הבניין, שכל אדם יכול להשיג בתוך דקות ספורות. חוקי למהדרין. אני עצמי מצאתי בנסח הטאבו המרוכז בבניין שלי את גובה המשכנתה שלי ושל יתר שכניי.
מדוע המדינה מתירה למידע שכזה להיות גלוי?
רקע: ב-2020 נטל הציבור משכנתאות בהיקף מצטבר של למעלה מ-78 מיליארד שקל. בשל החשיפה הפיננסית של הבנקים להררי החובות הללו, הם דורשים, ובצדק, ביטחונות בדמות הדירות שלנו. לכן אנו נדרשים לחתום על ניירות, שיבהירו את הפרטים הכי קריטיים, כמו זהות המוכרים וזיקתם לנכס, פרטי הקונים וכמובן פרטי הנכס.
כאן נכנס לתמונה נסח הטאבו, שהוא למעשה תעודת הזהות הקניינית של הנכס. אחד הפרטים המהותיים ביותר שבו הוא רישום של בעלי הנכס. אם יש לנו משכנתה, הבנקים הם מעין שותפים שלנו בדירה. כל עוד משלמים להם בזמן הם שותפים שקטים ביותר, אבל יש להם כמה דרישות בסיסיות, שאחת מהן היא ששמם יופיע בנסח הטאבו.
כחלק מההליך של נטילת המשכנתה, שולח עורך הדין של הקונים את המסמכים ללשכת רישום המקרקעין (הטאבו), ורק כאשר שמו של הבנק מצורף רשמית לנסח הטאבו, פקיד הבנק ילחץ על הכפתור שייפתח את צינור הכסף שזורם מהבנק למוכרים.
הבעיה: למה גובה ההלוואה שנטלנו חשוף לעיני כול? גורם בכיר במשרד המשפטים ששוחחנו עמו בעניין תולה את האשם דווקא בבנקים. לדבריו, בעבר בבנקים דרשו ששמם יופיע בנסח הטאבו על כל הנכס. אלא שאז רוכשי דירות ועורכי דינם טענו, במידה רבה של צדק, שההלוואה לא ניתנה על 100% מהדירה. לכן הוחלט על מתווה לפיו גובה המשכנתה יהיה רשום בנסח הטאבו. הוא הוסיף כי במשרד המשפטים ערים לסוגיה, אלא שבבנקים לא מוכנים להתפשר בעניין.
מה הלאה: האם עמדת הבנקים היא זו שצריכה לקבוע את השורה התחתונה, שהיא למעשה חשיפה של פרט פיננסי אישי ביותר? גם אם יש צדק בעמדת הבנקים, יש שלל פתרונות אפשריים שעשויים למנוע את הפרת הפרטיות. למשל, אפשר לרשום את שם הבנק המלווה בלבד בנסח הטאבו, ולתת לבעלי עניין לקבל פרטים על גובה המשכנתה בעת שינוי במעמד הנכס (תקראו לזה עמלת פרטי גובה משכנתה ותגבו כמה שקלים עבור המידע, נניח).
כשפניתי בעניין לרשות להגנת הפרטיות, ששייכת גם היא למשרד המשפטים, הם ענו: "הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין בוחנת את העניין בימים אלו, בהתייעצות עם הרשות להגנת הפרטיות ועם גורמים נוספים, לרבות הבנקים".
מה אפשר לעשות: עד שיבוא שינוי, הנה טיפ שעשוי לסייע. בישראל יש שלושה סוגי נסחים: נסח היסטורי שבו מצויים כל פרטי הנכס מאז נבנה; נסח מרוכז שכולל את כל הנכסים בחלקה המבוקשת, לרבות בעלויות ברגע זה; ונסח רגיל שכולל רק את הנכס הפרטני שמעניין אותנו (למשל דירה 14 בבניין שבו 70 דירות). לפי משרד המשפטים, רישום גובה המשכנתה אמור להופיע רק בנסח הרגיל.
כשהעברתי לידי בן שיחי במשרד המשפטים את הנסח המרוכז שהחזקתי, שפורטו בו המשכנתאות של כל הדירות בבניין, הוא טען שמדובר בטעות נקודתית, ושגובה המשכנתה צריך להופיע רק בנסח הפרטני. נניח שזה המצב. לכן אם נתקלתם ברישום שכזה, פנו לטאבו וייתכן שמישהו שם ייאות לתקן את הטעות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.