ביונדווקס חוזרת אחרי קריסת המניה: "מחפשים לפתח חיסונים חדשים"

בשיא התפרצות מגפת הקורונה, כאשר ההתלהבות מנושא החיסונים הייתה בשיאה, נכשל ניסוי של חברת ביונדווקס בחיסון לשפעת. כוונת החברה הייתה לפתח חיסון משולב לזנים רבים של שפעת, שניתן לקחת פעם אחת, לכל החיים.

על פניו חיסון כזה אמור להגן גם ממגפת שפעת עתידית, אולי פנדמית. החברה נשענה על פיתוח של פרופ' רות ארנון, ממציאת הקופקסון, וקיבלה תמיכה מקרן aMoon הראשונה, שמשקיע העוגן בה היה מריוס נכט.

העניין היה רב, אך הכישלון היה חרוץ. המניה שנסחרה בנאסד"ק (אחרי שנמחקה מהמסחר בתל אביב) איבדה ביום אחד באוקטובר האחרון כ-86% מערכה, שהם כ-380 מיליון דולר, ומחירה המשיך להתדרדר מאז.

ביונדווקס נותרה בעצם חסרת כל מוצר מבטיח, אך היא נחושה להציע לשוק סיפור חדש, שנשען במידה רבה על המנכ"ל החדש, אמיר רייכמן, שנכנס לפני כשבועיים לתפקיד. המטרה: להסתמך על הניסיון של הצוות והמפעל הקטן שהחברה כבר הקימה לצורך פיתוח מוצרים אחרים בתחום החיסונים והתרופות למחלות זיהומיות. כל זה אפשר לחברה לגייס הון נוסף, ולחזור לשווי שבו נסחרה מיד לאחר הנפילה אשתקד - 59 מיליון דולר.

השינויים בשוק יוצרים לעתים קרובות הזדמנויות"

רייכמן בהחלט מגיע עם הניסיון הרלוונטי. בתחילת דרכו היה אחד העובדים הראשונים של חברת נוירודרם, שהוקמה למעשה על בסיס פרויקט אקדמי שלו (אם כי בסופו של דבר פיתחה מוצר מעט שונה). לפני כעשור הצטרף לחטיבת החיסונים של נוברטיס, והיה ממובילי בניית מפעל החיסונים של החברה בדרום קרוליינה.

כאשר חטיבת החיסונים של נוברטיס נרכשה על ידי GSK, הוא עבר איתה והקים בבלגיה מפעל חיסונים עבור GSK, עם 12 אלף עובדים, והמשיך לנהל הקמה של מפעלים ושרשראות אספקה בחטיבה.

"בלגיה היא היום מובילה בייצור חיסונים עבור כל העולם, דבר שיכול לקרות גם בישראל", הוא אומר בראיון ראשון בתפקיד. "זה התחיל מחברה אחת שנרכשה על ידי GSK, וכך נוצרה התמחות אשר יחד עם תמריצים ממשלתיים נדיבים מאוד, משכה עוד חברות בתחום. בלגיה לא מציעה את כוח האדם הכי זול, אבל שילוב היכולות והתמריצים הוביל אותה להיות מעצמה בתחום".

היית בכיר בחברה בינלאומית, ובאת לעבוד בחברה ישראלית שהתרסקה.
"חיפשתי הזדמנות לחזור לישראל ולאפשר לילדים שלי לגדול כישראלים. קיבלתי מהעבודה בנוברטיס ו-GSK את מה שחיפשתי שם - למדתי איך מנהלים חברת פארמה בינלאומית אמיתית, בארה"ב ובאירופה.

"בביונדווקס התנאים נראו לי בתחילה קשים. שווי שכמעט נמחק, מעט מאוד כסף בקופה. אבל מצד שני ראיתי צוות שיודע לעבוד עם חיסונים ושכבר עשה שבעה ניסויים קליניים; קורה שניסוי נכשל, אבל הם עשו אותו במסגרת הזמן והתקציב.

"ראיתי מפעל שכבר יודע לייצר כ-10-40 מיליון מנות בשנה, כלומר אפשר להכניס מוצר חדש לניסויים קליניים מאוד מהר. יש לה גם ועדה מדעית מייעצת נהדרת, מומחית ומקושרת. עכשיו רק צריך לחבר ליכולות הללו את המוצרים הנכונים. הפיתוח שלהם כבר לא ייקח 15 שנה, אלא הרבה פחות".

יש הזדמנות אמיתית לחברת חיסונים חדשה דווקא בישראל?
"עולם החיסונים נשלט על ידי GSK, סאנופי, מרק ופייזר, שהחזיקו יותר מ-90% מהשוק, אך הקורונה פרצה ונתנה הזדמנות לחברות חדשות, כמו מודרנה או נובהווקס, וגם הכניסה לתחום חברות גדולות שלא היו בו, כמו ג'ונסון אנד ג'ונסון. יש שינויים בשוק והם יוצרים לעתים קרובות הזדמנויות".

המפעל של החברה מתאים לייצור תרופות ביוטכנולוגיות וחיסונים על בסיס חלבון. כרגע אינו מותאם, למשל, לייצור חיסון RNA. רייכמן אומר כי ניתן לשנות זאת בקלות.

עשויים לייצר חיסונים במפעל הקיים 

המשקיעים הקיימים בחברה מגבים את המינוי שלך בהשקעה נוספת?
"קרה משהו אחר. כשהודענו על המינוי שלי בינואר והתחלתי להציג את החזון, המניה זינקה ב-40%, ובפברואר ביצענו גיוס מהציבור, שבניכוי עלות הגיוס הכניס לנו 12.8 מיליון דולר, כך שיש לנו היום בחברה כ-15 מיליון דולר. השוק היום מאוד פתוח לחברות בתחום המחלות המדבקות, וניתנים מענקי ממשלה.

"מיפינו כבר עשרה נכסים מובילים שהכי מעניינים אותנו, ואנחנו נמצאים מולם בבדיקות נאותות ברמות שונות ובקצבים שונים. הגורמים הם מכוני מחקר וחברות קטנות, חלקם בישראל, רובם באירופה".

המוצר לשפעת הוא לא חלק מהחזון? אתם יודעים מדוע הוא נכשל?
"החיסון לשפעת נועד לייצר הגנה רחבה יותר על ידי שימוש לא בנוגדנים אלא בחלק אחר של מערכת החיסון, תגובה של תאי T. בדקנו זאת באנשים מבוגרים, כי הם הכי זקוקים לחיסון כזה, אבל אולי הם לא מסוגלים ליייצר כזו תגובה תאית חזקה. אולי היה נכון יותר לחסן צעירים, שייצרו את התגובה החיסונית שתלך איתם הלאה לבגרותם. יכול להיות שנפתח אותו בעתיד שוב, אך כעת אנחנו מחפשים מוצרים אחרים".

האם אתם חושבים לייצר חיסונים קיימים במפעל שלכם? 
"כן, חשוב לשמור על 'הכושר' של המפעל, למשל על ידי ייצור בסדר גודל קטן עבור ניסויים קליניים".

אתם רואים את עצמכם מועמדים להקים את מפעל החיסונים הישראלי - שבכוונת הממשלה לקדם?
"לחלוטין כן, וכבר ביקשו ממני לייעץ לממשלה מניסיוני בהקשר הזה, אחרי שבניתי את המפעלים בארה"ב ואירופה. המפעל של נוברטיס בצפון קרוליינה נבנה בתמיכה משמעותית של המדינה בתמורה לשריון חלק מכושר הייצור לחיסוני שפעת עונתיים בתמחור משתלם למדינה, והסכם להסבת הייצור במפעל לחיסוני מגפה, אם תגיע כזו. גם ישראל יכולה לפעול כך. אם היה לנו כזה מפעל בארץ, אולי היינו רואים כבר את החיסון  של המכון הביולוגי לקורונה בשוק".

נראה שהמכון הביולוגי מתעכב בשלב הניסוי של החיסון לקורונה.
"הם צריכים לייצר עבור הניסוי,ו וזה לוחץ מאוד את המכון והוא לא מתפנה לדברים אחרים. המכון רצה לעשות הכול לבד כי לא היה למי להעביר את המקל בארץ, וכי חששו להעביר יכולות ליצרן במדינה זרה, כי אחרת מה עשינו בזה. הרי לא ידענו שנקבל מלאי חיסונים מפייזר, המחשבה הייתה שזה יהיה מלאי החיסונים שלנו. הם עשו את זה בגבורה, אבל 60 איש עשו מה שעושים 3,000 ב-GSK. המכון ניסה לקחת את כל המשימה על עצמו, אבל בעתיד חייבים להיות שותפים למהלך כזה".

רייכמן מציין כי ישראל מקבלת בכל שנה את חיסוני השפעת יחסית מאוחר. "עם מפעל משלנו אפשר יהיה לקבל אותם כבר ביולי-אוגוסט".

"המגפה הבאה עלולה להיות כמו אבולה"

הוא מבהיר כי מדינת ישראל עדיין לא פרסמה קול קורא להקמת מפעל חיסונים. "ישנן חברות ספורות בארץ שיכולות לעבוד בתנאים א-ספטיים", מסביר רייכמן.

חברת מאפי של אהוד מרום, המייצרת גרסה בשחרור מושהה של תרופת הקופקסון, התעניינה בעבר בהפיכת המפעל שלה בירושליים למפעל חיסונים לאומי. גורמים אחרים בשוק מעריכים כי המדינה מכוונת למפעלים הקיימים של טבע, שחלקם עומדים ריקים.

"אם אני רוצה לבנות היום מפעל תעשייה, אני לא זכאי למענקים משמעותיים", אומר רייכמן, "אלא רק למענקים של חברת מו"פ. מי שרוצה לבנות מפעל גדול, חייב להוכיח שהוא כבר חברה גדולה ויציבה, וזה בתחום הרפואי - משאיר כמעט רק את טבע".

הוא מוסיף כי "המדינה מאוד מעוניינת להקים את המפעל, וכל משרדי הממשלה מנסים להבין במה בדיוק זה כרוך. החלום שלי הוא שזה לא יהיה מפעל בודד אלא תשתית של הרבה מפעלים של חברות שונות".

זה נכון לתמרץ הקמה של מפעל חיסונים דווקא, כאשר יש תעשיות ביוטק יותר חדשניות שישראל מתמחה בהן, כמו תאי גזע למשל.
"ראינו הרי שמגפה היא איום על הביטחון הלאומי. המגפה הבאה היא לא שאלה של האם אלא של מתי. וזו אולי לא תהיה מחלה כמו קורונה - זו יכולה גם להיות מחלה כמו אבולה".

גילוי מלא - מריוס נכט הוא בן הזוג לשעבר של ענת אגמון, מבעלות השליטה בגלובס. השניים מצויים במחלוקת אישית וכלכלית