דליה אנרגיה דוחה את ההנפקה. על הדחייה המסתמנת דיווחנו בגלובס בשבוע שעבר. החברה כיוונה לבצע את מהלך ההנפקה לפי שווי חברה של עד 5 מיליארד שקל "לפני הכסף". במסגרת ההנפקה, שהייתה צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות, תכננו בעלי מניותיה, ובראשם משקי הקיבוצים וקרן תשתיות ישראל (תש"י), למכור כ-12% ממניותיהם תמורת כחצי מיליארד שקל, לצד הנפקת מניות חדשות.
בהמשך, הבינו בחברה כי שווי זה גבוה מדי ביחס למחיר שמוכן השוק לשלם, והתכווצו לשווי חברה של כ-4 מיליארד שקל, שלפיו ביקשה דליה לגייס קצת יותר מ-300 מיליון שקל. למרות זאת, פעיל בשוק הסביר כי גם שווי זה היה גבוה למוסדיים, שהציבו רף מקסימום של סביב כ-3.5 מיליארד שקל - אולם שווי שכזה נתפס כנמוך מדי לבעליה הנוכחיים של דליה אנרגיה.
דליה אנרגיה מתנהלת ללא בעל שליטה, ומלבד משקי הקיבוצים ותש"י, משקיע מרכזי בחברה הוא המיליארדר ג'ורג' חורש, שהעביר לאחרונה את מניותיו בחברה לידי ילדיו.
דליה אנרגיה, שנוסדה ב-2005, הקימה ומפעילה תחנת כוח פרטית בהספק של יותר מ-900 מגוואט. בסיכום תשעת החודשים הראשונים של 2020 נשחקו הכנסותיה של דליה אנרגיה ב-9% ל-1.2 מיליארד שקל, אחרי שהחברה הציגה השפעות סותרות משינוי משטר ההפעלה שלה. למרות שחיקת הרווח התפעולי, הרווח הנקי שלה לתקופה זו עלה ב-11% ל-81 מיליון שקל, בהשפעת שינויים בסעיפי מימון.
מהחברה נמסר כי "בעלי המניות בדליה אנרגיה מאמינים במימוש פוטנציאל ההשבחה החזק של החברה המתבסס על היכרותם המעמיקה את החברה ופעילותה. לפיכך, דליה אנרגיה קיבלה החלטה שלא להנפיק את החברה בשווי הנמוך מהשווי הריאלי להערכתה, ולדחות את ההנפקה למועד אחר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.