אירוע השקת הסיבים האופטיים בבזק אתמול (א') היווה נקודת ציון היסטורית. האירוע נבלע בשטף האירועים הפוקדים אותנו בתקופת הבחירות, אבל בימים רגילים, ואם היה בישראל שר תקשורת במשרה מלאה, סביר להניח כי האירוע זוכה להרבה יותר תשומת-לב, כראוי לפרויקט בסדר גודל שכזה.
השקעה של מיליארדי שקלים ופריסה של 40% ממשקי-הבית בסיבים בתוך שנה הם חתיכת אירוע. ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר בקריית שמונה באירוע השקת הסיבים של IBC לפני כעשור וקבע אז את המונח "טרקטור סובייטי" בהשאלה על רשת בזק. אתמול, כשהחברה השיקה את השירות, שר התקשורת בני גנץ בירך על המהלך בהודעה קצרה, ובכך הסתיים העניין.
נדמה כי גם בבזק הגיעו לשלב ההשקה כשהחברה כבר מותשת ממאבקים רגולטוריים שעיכבו אותה ואת ישראל כולה מהקידמה והבשורה שבסיבים, והיא ערכה אירוע מצומצם וצנוע שלא הלם את גודל השעה.
הכניסה של בזק לתחום הסיבים עוד תנותח רבות, אבל כבר עכשיו אפשר להבחין בכמה נקודות מעניינות בהשקה שישפיעו על כל השוק בעתיד הקרוב.
למה לשלם מאות שקלים רק בעבור התקנה?
ההשקה של פרויקט הסיבים בבזק העלתה שתי סוגיות חשובות שדי הפתיעו. הראשונה היא עלות ההתקנה הגבוהה שבזק תגבה (בניגוד למתחרותיה); והסוגיה השנייה היא הרצון של בזק לבדל את עצמה דרך מהירות יוצאת דופן שמתחרותיה לא השיקו בקצב של 2.5 גיגה ביט בשנייה.
עלות ההתקנה הפכה לנושא נפיץ, מכיוון שבזק החליטה, בניגוד לכל השוק, לגבות דמי התקנה גבוהים יחסית בסך של 450 שקל ובפריסה ל-36 תשלומים של 12.5 שקל לחודש לדירה; ו-900 שקל עבור חיבור לבית צמוד קרקע בפריסה של 25 שקל לחודש ל-36 תשלומים.
מחירים אלה הוגדרו כמחירי השקה, כלומר כמחירי מבצע לתקופה מוגבלת בשיעור הנחה של 50%. כלומר ,מחיר רגיל של חיבור דירה יעמוד על 900 שקל, ומחיר רגיל של בית - על 1,800 שקל. אלה מחירים יוצאי דופן, וראוי להתעכב על כך שוב, כיוון שלהחלטה הזו של בזק יש מספר היבטים.
ראשית, בזק החליטה לגבות דמי התקנה שמעלים את מחירי האינטרנט בישראל, אבל היא עושה את זה כיוון שעלויות חיבור דירה בסיב הן יקרות מאוד. בישראל התרגלנו לכך שהמתחרים לא גובים דמי התקנה, אבל זה לא מחזה נפרץ לראות פריסת בתים ללא עלות. הצרכן הישראלי נהנה משירות חסר תקדים בעניין הזה, אבל בזק החליטה להכניס היגיון בעלויות הסבסוד. למזלנו, הצרכנים, יש חלופות.
מכיוון שבזק קבעה רף כה גבוה בהתקנה, היא יצרה תמריץ למתחרות גם להתחיל לגבות דמי התקנה, ולכן אל תתפלאו אם בעתיד הקרוב נתחיל לראות את כל השוק גובה דמי התקנה, ייתכן שבמחירים נמוכים יותר אבל עדיין מאוד משתלמים, גם אם המתחרות יגבו רק 200-250 שקל להתקנה.
לכן את דמי ההתקנה של בזק אפשר לפרש בדרך אחרת ולמצב את השירות כשירות פרימיום שעלותו גבוהה בהתאם לביצועים, לשירות ולאיכות שהחברה יודעת לספק. מי שזה לא חשוב לו לעבור לסיב, יכול להמשיך ולהשתמש ברשת הנחושת.
נקודה חשובה שצריך לזכור היא שהלקוח משלם עבור התקנה, אבל הוא יכול גם להביא התקנה עצמאית. כלומר, הוא לא חייב לפרוס סיב דרך בזק, ובכל מקרה מדובר בנכס שלו, בהיבט שהתשתית בבית נשארת כרכוש שלו ולא של בזק. מהבחינה הזו, בבתים חדשים שייפרסו בעתיד ואשר חוקי הבנייה החדשים יחולו עליהם, תשתית סיבים תהיה חלק מתוכניות הבנייה, ואז לקוחות לא יצטרכו התקנה בכלל.
מהירות של 2.5 גיגה? בעיקר גימיק שיווקי
הנושא השני שעלה אתמול בהשקה של בזק היא ההכרזה שלה על קצב חדש של 2.5 גיגה ביט בשנייה. מדובר בקצב שלא נראה בישראל, וסביר להניח שגם בעולם הוא נדיר. בזק לא תכננה במקור להכריז על הקצב החדש כבר בהשקה, אך מספר נסיבות הביאו אותה להכריז על כך אתמול, בין היתר בגלל שרצתה לבוא עם מספיק בשורות לאירוע ההשקה, ולא להסתפק רק בחשיפת המחירים והקצבים. בכל מקרה, את הקצב החדש בזק תוכל להשיק רק על גבי הנתב החדש שהודיעה שתשיק בקרוב.
אבל בכל מה שקשור להבטחות בנושא מהירויות, תמיד צריך לקחת בכפית גדושה בספקנות. רשתות תקשורת הן רשתות סטטיסטיות, וכמעט תמיד המהירויות החדשות משפרות כמובן את הקצב, אך אף פעם לא מגיעות למהירות המקסימלית. זאת אומרת שלקוח בקצב של 2.5 גיגה חווה שיתוף בגלישה עם לקוח שגולש במהירות של 1 גיגה או 600 מגה. ככל שיהיו יותר גולשים בענף, הקצב לכאורה יתחלק בעומסים, כך שכרגע לבזק אין יתרון בקצבים על פני מתחרותיה, למרות שמדובר באותה טכנולוגיה, וה-2.5 גיגה הוא אירוע שיווקי שמבדל את בזק כרגע, אבל גם IBC יכולה להציע את הקצב עבור לקוחותיה.
בטכנולוגיית ה-GPON שרוב העולם עובר אליה ובישראל בזק, סלקום והוט אימצו (פרטנר היא היחידה שבחרה בטכנולוגיית P2P אתרנת), הסיב הראשי מתפצל ל-2.5 גיגה שמוקצים ל-64 בתים. גם בזק וגם מתחרותיה מפצלות לאותו מספר בתי-אב - משמע תאורטית אין הבדל במהירויות.
בבזק הייתה בתחילת פריסת הסיבים לפני שנים חשיבה לפצל את הסיב ל-32 בתים כדי לתת ביצועים טובים יותר, ואולם התוכנית ירדה מהפרק בשל העלות הגבוהה שלה, ומפני שמחירי הציוד נמצאים בירידה, ובקרוב מאוד ה-GPON בדור הבא, כנראה במהלך השנה הבאה, יאפשר קצבים של 10 גיגה ו-25 גיגה במחירים משתלמים. במצב כזה בזק תוכל להחליף כרטיסים שיאיצו את חוויית הגלישה עוד יותר ובעלות לא כל-כך גבוהה, וזה יתרון גדול מאוד עבור מי שפועל בטכנולוגיה הזו.
פיצול סיב ל-32 הוא משהו שבזק יודעת לעשות בלי שום בעיה בשל כמות הסיבים שברשותה והידע שלה בניהול הרשת. ברגע שייווצר עומס, הפיצול הוא עניין פשוט.
אצל בזק תשלמו יותר
בכל הקשור למחירים לצרכנים, בהשוואה למתחרותיה המחירים של בזק, כפי שציינו, הם גבוהים. חבילת אינטרנט בקצב של 600 מגה תימכר במחיר של 109 שקל לחודש למשך שנה. לאחר שנה המחיר קופץ ל-129 שקל לשנתיים, ומהשנה השלישית המחיר יעמוד על 164.90 שקל לחודש. בזק, באופן דומה למתחרותיה, מרוויחה מהזיכרון החלש של הצרכנים. הלקוחות פשוט שוכחים לעדכן את מחירי החבילות בתום תקופת המבצע ולא שמים לב למחירים.
בקצב הגבוה של 1 גיגה המחיר בשנה הראשונה יעמוד על 119 שקל לחודש. לאחר מכן המחיר יעלה ל-139 שקל, ומהשנה השלישית המחיר יעמוד על 174.90 שקל. המחיר אינו כולל ספק גישה, היות שבזק מחויבת למכור את הקישוריות דרך ספק אינטרנט חיצוני שעלותו עוד 20 שקל בחודש - תלוי בספק שהלקוח בוחר וכמובן בנתב, שעלותו היא 19.90 שקל בחודש למי שלוקח אותו מבזק. מחיר 2.5 גיגה יעמוד על 150 שקל, ולכך יש להוסיף את כל התוספות, כך שהמחיר בקלות יכול לחצות את ה-200 השקל בחודש.
מתחרותיה של בזק כאמור יותר זולות ולא גובות דמי התקנה.
בסלקום המחיר עומד על 119 שקל לחודש לקצב של 600 מגה ועל 125 שקל עבור 1 גיגה. בפרטנר המחיר עומד על 90 שקל ל-600 מגה ועל 100 שקל ל-1 גיגה. בשתי החברות אין תשלום עבור הספק שכלול במחיר, היות שעליהן לא חל מודל הפיצול באינטרנט, וכך הן יכולות להוזיל את מחיר החבילות.
הוט טרם חשפה את מחירי השירות שלה על גבי הסיבים, והיא צפויה לעשות כך בקרוב. נזכיר כי IBC הודיעה לאחרונה על הפחתת מחירי השימוש בתשתיותיה ממחיר של 115 שקל לקצב של 1 גיגה ל-75 שקל בחודש, ועבור חבילה של 500 מגה המחיר יעמוד על 68 שקל במקום 100 שקל. בכך מסמנת IBC לכל ספקיות האינטרנט בשוק שעדיף לבוא ולהשתמש בתשתיות שלה. בזק תגבה על השימוש בתשתיותיה מחיר אחיד של 79 שקל לחודש שנקבע על-ידי משרד התקשורת במסגרת השוק הסיטונאי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
