השמיים נסגרו, ההכנסות צנחו, ורשות שדות התעופה פועלת לגיוס של מיליארד שקל באג"ח

על רקע משבר הקורונה, שפגע אנושות בפעילות התעופה בארץ ובעולם, מתכוונת רשות שדות התעופה (רש"ת), שגם פעילותה נפגעה באופן אקוטי מהמצב, לבצע הנפקת אג"ח בהיקף מוערך של כ-1 מיליארד שקל בבורסה בת"א, לצורך כיסוי הוצאות התפעול שלה.

ברש"ת הסבירו לאחרונה, כי האוצר משך מקופתה לפני פרוץ המשבר "את כל יתרות ההון להשקעה בתשתיות, בסך מיליארדי שקלים (למטרות שבהחלטת האוצר), והשאיר את קופת רש"ת ריקה", מה שאילץ אותה "להקפיא רבים מהפרויקטים לפיתוח".

לאור תחזית תזרים המזומנים, פעלה רש"ת לקבלת מסגרות אשראי מחייבות מהמערכת הבנקאית בהיקף של כ-2 מיליארד שקל "לצורך מימון פעילותה השוטפת והשקעות פיתוח הכרחיות לשנת 2021", כך שהשנה היא מעוניינת לבצע את הנפקת האג"ח ובכך להמיר את מסגרות האשראי בהלוואה לטווח ארוך.

ככל הידוע, ההנפקה תתבצע בדרך של רצף מוסדיים, ולצורך קידום המהלך רש"ת כבר ביצעה מכרז בין חברות החיתום. לגלובס נודע, כי לשלבים המתקדמים של המכרז הגיעו לידר, ברק קפיטל, לאומי פרטנרס ופועלים אי.בי.אי, ובשלב הנוכחי מסתמן כי לידר יהיה הגוף שיוביל את ההנפקה. הנפקת אג"ח דורשת אישורים רגולטוריים, ונוכח חוסר היציבות השלטונית בישראל, לא מן הנמנע כי מהלך הגיוס לא ייצא לפועל באופן מיידי.

רש"ת, שהוקמה בשנת 1977 (כתאגיד סטטוטורי) לצורך ניהול שדות התעופה בישראל (למעט שדות תעופה צבאיים ומנחתים), נחשבת בימים שבשגרה כגוף רווחי המספק תמלוגים שמנים למדינה באמצעות אגרות ושירותים נוספים שהיא מספקת בשדות התעופה שהיא מנהלת, בראשם נתב"ג, המרכז את עיקר הפעילות ומייצר את מרבית ההכנסות. בשנים 2017-2019 העבירה החברה למדינה תמלוגים בהיקף של 2.9 מיליארד שקל.

ואולם, כאמור, משבר הקורונה, שהקפיא בחלקים לא קטנים של השנה שעברה את פעילות ענף התעופה, ובחלקים אחרים ממנה צמצם את הפעילות בצורה חדה, סגר לרש"ת את ברז ההכנסות השוטפות כמעט לגמרי.

החברה העסיקה טרם פרוץ משבר הקורונה כ-5,400 עובדים, מחציתם קבועים ומחציתם זמניים. בעקבות פרוץ המשבר במרץ 2020 הוצאו כ-3,000 עובדים לחל"ת. נכון להיום מועסקים בחברה כ-2,400 עובדים, מהם 1,800 קבועים. בד בבד, הוצאו מאות עובדים לפנסיה מוקדמת, ובימים אלה מקדמת החברה תוכנית פרישה רצון. מנכ"ל רש"ת הוא יעקב גנות (לשעבר מנכ"ל משרד התחבורה) ולקראת סוף 2020 הוחלט על מינויו של האלוף במיל' יצחק גרשון לתפקיד היו"ר.

"ירידה לרמה של אפס הכנסות כמעט"

רש"ת, הנתונה לפיקוח שר התחבורה ורשות התעופה האזרחית, גובה אגרות תעופה בינלאומיות, אגרות תעופה פנים-ארציות ומלבד נמלי התעופה היא מנהלת גם את מסופי הגבול היבשתיים עם מצרים - טאבה וניצנה, ועם ירדן - יצחק רבין, גשר אלנבי ונהר הירדן. את הכנסותיה מחלקת רש"ת לשלושה סעיפים עיקריים - אגרות ושירותים לנוסעים, אגרות ושירותים למטוסים ופעילות מסחרית (השכרת שטחים לחנויות פטורות ממכס).

הנתונים שהציגה רש"ת לסיכומה של 2020 חושפים את עומק המשבר, עם צלילה של יותר מ-90% בתנועת הנוסעים הבינלאומית בנתב"ג, ועם "ירידה דרמטית גם בהכנסות, עד לרמה של כמעט 0 הכנסות מראשית המשבר".

זאת כשלפי רש"ת, נתב"ג עבר בשנה שעברה מ"'קטגוריית נמלי התעופה הגדולים בעולם' לרמת פעילות של מלפני כמעט שלושה עשורים עם תנועת נוסעים בינלאומית מקבילה לשנת 1992", כשהוא מציג מספר של כ-4.5 מיליון נוסעים בטיסות בינלאומיות בסיכום שנתי.

ברש"ת מסבירים, כי "תנועת הנוסעים החל מסוף פברואר 2020 יצרה אפס הכנסות מאגרות וממסחר", וכי "נמלי התעופה הבינלאומיים של ישראל, נתב"ג ורמון, פועלים ופתוחים והמשיכו לצבור הפסדים".

למרות הניסיונות לחזרה לשגרה, במבט קדימה נראה כי יידרש עוד זמן רב לחזור להיקפי הפעילות שאפיינו את עולם התעופה טרם משבר הקורונה, ובהתאם, להיקפי הפעילות שאליה הייתה רגילה רש"ת בשנים האחרונות, על רקע צמיחת פעילות התיירות והתעופה בארץ ובעולם.

ברש"ת סבורים, כי "אין ספק שחזרה ל-24 מיליון נוסעים, כפי שהיה בסוף 2019, תארך עוד זמן רב". הערכות רש"ת הן, כי "השפעת משבר הקורונה על התעופה תמשיך ותורגש לפחות עד למחצית השנייה של 2021 (תחזית אופטימית) וייתכן שנראה התאוששות רק במחצית השנייה של 2022 כשתנועת הנוסעים תחצה את השמונה מיליון (כפי שהיה ב-2004)".

הכנסות של 3.8 מיליארד שקל ב-2018

מהדוחות הכספיים האחרונים שפרסמה רש"ת, ל-2018, המשקפים את מצבה טרם המשבר, עולה כי בסיכום אותה שנה הכנסותיה הגיעו ל-3.8 מיליארד שקל. עוד חושפים הדוחות בין היתר, כי במסגרת חוקי התייעלות ותיקון חוק הרשות, התווסף סעיף שלפיו "החל משנת 2020 תשלם הרשות למדינה תמלוגים בשיעור של 50% מהרווח השנתי הנקי, ובלבד שסכום התמלוגים לא יעלה על סכום ההכנסה החייבת השנתית כהגדרתה בחוק".

עוד עולה מהדוחות, כי תקציב הפיתוח של רש"ת לפעילות תעופתית שתוכנן לשנים 2019-2021 הסתכם בכ-3.7 מיליארד שקל. מסכום זה יועדו כ-1.8 מיליארד שקל לשדה התעופה רמון הסמוך לאילת, כ-600 מיליון שקל לטרמינל 3 בנתב"ג (זרוע רביעית) וכ-260 מיליון שקל להתאמת טרמינל 1 לעלייה בתנועת הנוסעים ולתכנון וקידום זמינות טרמינל נוסעים נוסף בנתב"ג.