הסטארט-אפ הישראלי ILSAR (אילסר), המתמחה בגידול זני פטריית הכמהין - אחת הפטריות הנדירות והיקרות בעולם, מודיע היום (ב') על השלמת סבב גיוס בהיקף של 5 מיליון דולר. אילסר פיתחו תהליך המאפשר לגדל את הפטרייה הנדירה באופן חקלאי, והצליחו לגדל אותה באופן חקלאי במטעים ברמת הגולן, מתוך שאיפה למסחר את הטכנולוגיה החקלאית שפותחה ולמכור אותה בשווקים בינלאומיים. להערכת החברה, בתוך כשלוש שנים היא תצליח לגדל פטריות כמהין באופן מסחרי, ולשווק את תוצרתה לעולם.
בשל שינויי האקלים, תהליכי אורבניזציה וביעור יערות, אסיף מוגבר ועוד - מרחב המחייה באירופה של הכמהין החורפית השחורה הצטמצם משמעותית, וההיצע של כמהין איכותי קטן באופן קיצוני אל מול גידול בצריכה הבינלאומית. היצע הכמהין התבסס במאות ובעשורים הקודמים על חקלאות מסורתית של ליקוט כמהין ידני מיערות באזורי הגידול הטבעיים של הכמהין השחורה באירופה.
התנאים הסביבתיים המאפשרים התפתחות וריבוי של הכמהין החורפית השתנו מהותית, בעוד שתהליכים ארוכי טווח הביאו יתרון לפטריות אחרות על פני הכמהין הצרפתית השחורה. ב-200 השנים האחרונות התהליכים הללו הואצו בעקבות שינויים מעשי ידי אדם: שתי מלחמות עולם, תהליכי עיור וביעור יערות, אובדן ידע, ירידה בתפוצת חיות הבר, שינויים אקלימיים מואצים הפוגעים במשטר המים ובטמפרטורה באזורי הגידול הטבעיים, ייבוא של זני פטריות מתחרות מהמזרח, "זיהום" שטחי הגידול ועוד. כך, פטריית הכמהין השחורה כמעט הפסיקה להתרבות, בעוד שאזורי הגידול הטבעיים שלה מצטמצמים משנה לשנה.
למעשה, הפטרייה עוברת תהליך מואץ של הכחדה. אם לפני 200 שנה הוציאו מאזור פריגורד בצרפת בלבד (מולדתה הטבעית של הכמהין החורפית השחורה) כ-200 טון של פטריות, אז בסוף 2019 הוציאו כ-14 טון בלבד בצרפת כולה.
במקביל, לאורך אותו פרק זמן, אוכלוסיית העולם הכפילה עצמה פי למעלה מ-5, מדד העושר והצריכה של מוצרי יוקרה בשיא כל הזמנים ואוכלוסיות חדשות נכנסות למעגל הצריכה. במקביל להיצע שהלך וקטן, הביקוש לפטרייה עלה אקספוננצילית בשנים האחרונות, והביא להכפלה במחיר הפטרייה של עד פי 1,000. המחיר הסיטונאי של הפטרייה נע כיום בין 1,200-2,000 דולר לקילו והצפי הוא כי הביקוש לפטרייה ימשיך לעלות בקצב שנתי ממוצע של 19%, וכך גם ימשיכו המחירים לטפס.
כדי לתת מענה לסוגיה, בשלושת העשורים האחרונים התפתחה 'חקלאות כמהין'. אך עד היום, מספר חברות ניסו לגדל באופן חקלאי מבוקר את הפטרייה, ורק מעטות צלחו בכך. פיתוח השתילים והגידול החקלאי מורכב, ולא תמיד נושא פירות. רק 15% ממטעי הכמהין בעולם אכן מצליחים לייצר יבול של פטריות, ונדרשות בין 5-8 שנים כדי לגדל מטע מוצלח וכ-10 שנים כדי למצות באופן מקסימלי את יבול הפטריות שלו.
באילסר טוענים כי הצליחו לגדל באופן חקלאי את הפטרייה ברמת הגולן, לאחר הליך פיתוח בן שמונה שנים. החברה מפעילה בגולן מעבדה בה מייצרים סימביוזה וחיבור ביולוגי בין שתילי אלונים ואגוזי לוז לנבגים של פטריית כמהין שחורה, וחממה בה מגדלים את שתילי העצים עד שתילתם במטע המדמה תנאי צמחייה טבעית. כיום יש לחברה שותפויות במטעים פעילים ברמת הגולן שמתפרסים על שטח של 470 דונם, ועד תום השנה צפויים מטעי החברה להתפרס על שטח של 670 דונם. החברה צופה כי קיבולת הייצור המקסימלית שלה תגיע ל-36 טון בשנה ותייצר עבורה הכנסות של עשרות מיליוני דולרים בשנה. פעילות החברה והחזון המהפכני שלה מעוררת עניין בינ"ל רב.
לדברי החברה, כל המטעים הנטועים ממחזורי הגידול של חברת אילסר מניבים פטריות כמהין איכותיות בשנה השלישית או הרביעית לנטיעתם, כשנה או שנתיים לפני המודל המסחרי המקובל בעולם. יחד עם זאת, מנכ"ל החברה נמרוד טבנקין מציין כי זהו סיום של שלב הבטא של החברה, וצפויות לה עוד מספר שנים של פיתוח עד להפיכת מטעיה לבשלים לגידול מסחרי בר קיימא.
החברה הישראלית הוקמה ב-2011 על ידי יואל גבעול, איש הייטק שנתקל בביקור אקראי בסן פרנסיסקו במחקר של מדען שהצליח לגדל בשנות ה-90 את הכמהין השחורה של פריגור בניו זילנד, על קרקע געשית הדומה לזו הנמצאת ברמת הגולן. לאחר מכן, הוא חבר לנמרוד טבנקין, ויחד הם הקימו את החברה.
לפי אילסר, לקרקע ברמת הגולן יתרון משמעותי על פני האדמה האירופית שבה לרוב גדלות הפטריות, שכן פטריות מיקוריזיות מזהמות ומסכנות את הגידול ואינן יכולות לגדול בגולן באופן טבעי בשל רמות ה-PH בקרקע. בעזרת מניפולציה שמבצעת החברה על הקרקע, אילסר הופכים את שטחי הגידול למתאימים לגידול הכמהין, ובכך מייצרים יתרון יחסי לפטרייה באזור בו לא קיימים פטריות מתחרות באופן טבעי.
משנת 2011 ועד היום, גייסה אילסר כחצי מיליון דולר ממספר משקיעים פרטיים ומקרן ההון סיכון Titan Ventures. את ההשקעה הנוכחית בחברה, שהיא גם ההשקעה הגדולה הראשונה בה, הובילה קרן הפרייבט אקוויטי AP Partners.
לפי נמרוד טבנקין, מייסד ומנכ"ל החברה, "סבב ההשקעה האחרון יאפשר לחברה להמשיך ולממש את חזונה ולייסד חקלאות כמהין מתקדמת ועתירת ידע בשיתוף חקלאים מקומיים. במקביל ישמשו כספי ההשקעה למחקר בתחומים חדשים ובכך למנף את תשתיות הידע והפיתוח הקיימים לאזורים נוספים בעולמן המופלא של הפטריות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.