לאחרונה מתגלגלת על כל לשון מילת קסם חדשה - "ESG"; לפיה יש להחדיר לשיח התאגידי, מעבר לשיקולים פיננסיים, גם היבטי סביבה (Environmental), חברה (Social) וממשל תאגידי (Governance). רשות ני"ע עוררה דיון באשר לאפשרות דיווח ולונטרית של חברות ציבוריות בסוגיה, וגם רשות שוק ההון הבהירה עמדתה בנדון. חשוב להבחין בין הלגיטימיות של רעיון ה-ESG, לבין הסברה השגויה, לפיה ESG משנה את כללי ההכרעה של תאגידים ושל גופי השקעה מוסדיים.
לשם הבהירות נשרטט את כללי ההכרעה הקיימים: תאגיד שהוא חברה מחויב לפעול לפי הוראות חוק החברות, הקובע כי תכלית חברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה. במסגרת שיקוליה אלו (ורק במסגרתם), ניתן (ולא חובה) להביא בחשבון (ולא בהכרח לאמץ), בין השאר, את ענייניהם של נושי החברה, עובדיה ואת ענינו של הציבור (מעין ESG). במילים אחרות, השאת הרווחים היא כלל ההכרעה הראשון במעלה, ויתר השיקולים (ביניהם שיקולי ESG), הנם שיקולי רשות משניים.
גם בעולמות הגופים המפוקחים המנהלים את כספי הציבור, קיים כלל הכרעה דומה. במספר חוקי פיקוח על שירותים פיננסיים, נזכרת "טובת העמיתים" ככלל ההכרעה לאורו הגופים המוסדיים צריכים להתנהל. בפסיקה עדכנית נקבע כי גוף מוסדי רשאי להתחשב בגורמים לא מימוניים (דוגמת ESG) בניהול השקעותיו, רק בהינתן הסכמת העמיתים, ובתנאי שאפיק ההשקעה הנבחר אינו נופל משמעותית מהשקעה לפי שיקולים מימוניים בלבד.
לשון אחרת, גם בעידן ה-ESG, מבחינת כללי ההכרעה - מה שהיה הוא שיהיה. במקרי קונפליקט, בהם מתנגשת תכלית החברה או טובת העמיתים בשיקולי ESG, ייסוגו שיקולי ה-ESG, שאם לא כן יפרו נושאי המשרה חובותיהם לפי דין.
במקרים אחרים, בהם שיקולי ESG עולים בקנה אחד עם תכלית החברה ועם טובת העמיתים, הרי שאין מניעה לאמצם. ניתן בהחלט לסבור שאימוץ ESG ייטיב עם החברה בהיבטי שיווק ומיתוג, או בהיבט של גיוס עובדים צעירים אוהדי ESG, או בהיבט של התאמה לרגולציה סביבתית וניהול סיכונים. אבל ההצדקה לאימוץ הנורמה חייבת לעבור דרך המבחן המסורתי, הבודק את תרומתה לקידום תכלית החברה או טובת העמיתים.
עלות גבוהה לאימוץ ESG
המורכבות של ESG טמונה בהיבטים נוספים: ראשית, המושג עמום מאד, נתון לפרשנות גמישה ורב-רבדים. האם חברה המצטיינת בהיבטי איכות סביבה אך "חוטאת" בהיבטי ממשל תאגידי, תיחשב כאוהדת ESG? ומה באשר לפרשנות בינלאומית או פוליטית שונה למונח? האם פעילי BDS בלונדון רשאים לראות בחברות ישראליות הפועלות מעבר לקו הירוק, חברות שאינן מאמצות סטנדרטים של ESG?
שנית, עלות האימוץ של מדיניות ESG והדיווח עליו היא אדירה. אסור שהעלות הזו תיפול על חברות, שכן כל חברה שעלות כזו תושת עליה, תעדיף לחמוק ממנה.
בעולמות של Other People's Money התמונה מורכבת אף יותר - גופים מוסדיים ממתגים עצמם כאוהדי ESG על מנת למשוך לקוחות. הסכנה טמונה במצב שבו מפלטו של גוף מוסדי, שנכשל במיקסום תשואה לעמיתיו, יהיה מפלט ה-ESG.
בנוסף אסור לשכוח שעולמות ה-ESG מוסדרים מזה שנים באלפי חוקים, תקנות והנחיות רגולטוריות.
בסופו של יום, ESG, על אף היותו תופעה ראויה שאין לזלזל בערכה המוסף, אינו משנה את כללי ההכרעה המסורתיים. תכלית חברה היא עדיין לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, תכליתו של גוף מוסדי היא עדיין לפעול לטובת עמיתיו, וניתן לאמץ עקרונות ESG רק כשאין סתירה בינם לבין התכליות האמורות. טרמינולוגיה אופנתית ומסעות פרסום יקרים, אין בכוחם להגדיר מחדש את חובות נושאי המשרה.
הכותבת היא עורכת דין, יועצת משפטית לאיגוד החברות הציבוריות, מייסדת משרד פילצר-סומך
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
