בשנים עברו נחשבו משדרי בחירות לנקודת שיא של חברות החדשות; אירוע טלוויזיוני כמו אולימפיאדה או אירוויזיון שבו לא רק לתוכן יש חשיבות עצומה אלא גם לנראות. המשדרים הוציאו את חברות החדשות להפקות גרנדיוזיות מחוץ לאולפני הבית, מלווים בפירוטכניקה ואביזרים נלווים וגררו השקעה של מיליוני שקלים - רק כדי לספק שואו לקהל שבבית, שישב וציפה לתוצאות המדגם, ולהעביר את המסר שמדובר בחגיגת הדמוקרטיה.
● הבחירות הן אתגר גדול גם עבור הלמ"ס
● כמה יעלה השנה הפרסום בבחירות
אלא שבעוד שבעבר, חגיגות הדמוקרטיה נחגגו בדרך-כלל אחת לארבע שנים, באחרונה הן הפכו לאירוע שמגיע בתדירות גבוהה מזו של יום הולדת. וכשהערוצים מתמודדים עם מערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים, האפשרות (בעיקר הכלכלית) והרצון להמציא את עצמם מחדש שוב הופכת למוגבלת. מאוד. לכן, משדרי הבחירות של ערוצים צפויים להיראות דומים מאוד לקודמים: יום חגיגי שישלב רצועות אקטואליה לאורך כל היום, והתנקזות למשדר מיוחד שראשיתו בשבע בערב.
כל ערוץ יישען על קטר הרייטינג שלו: בקשת ישתמשו בכוכבי "ארץ נהדרת" כדי להמתיק לצופים את ההמתנה עד לפרסום המדגם ואחריו, וברשת יהיו אלה כוכבי "האח הגדול" שיחזרו לבית האח אחרי שהעונה בכיכובם תסתיים יום קודם. גם בתאגיד השידור הציבורי יוגש המשדר על-ידי צמדי מגישים מתחלפים ולפני המדגם צפוי מערכון מיוחד של כוכבי הסדרה הקומית "קופה ראשית".
עמית סגל, חדשות 12 / צילום: חדשות 12
ניסיון לצד אי-ודאות
בהינתן זה שמדובר במערכת בחירות רביעית, אמור יום השידור להתבצע כמעט על אוטומט, אחרי שחדשות 13 והתאגיד חנכו אולפנים חדשים רק בסבב הבחירות הקודם בסמוך לשידור החגיגי. אבל הבחירות הנוכחיות מביאות איתן הפעם גם גורם עצום של אי-ודאות, לא רק בגלל המצב הפוליטי המורכב אלא בעיקר בגלל מגפת הקורונה שההנהלות סביבה יוצרת מספר אלמנטים בלתי צפויים המקשים מאוד על תכנון השידור.
עבור אמנון ברקאי, סמנכ"ל ההפקה של רשת 13, מדובר במערכת בחירות מספר 14 תחת ניהולו. "הבחירות האלה", הוא אומר, "צבועות לגמרי באי-ודאות, בערוצים לא יודעים היכן יהיו המטות וכמה אנשים יורשו להיכנס אליהם, ואיך יעבדו הסקרים.
"כלכלית, בחירות רביעיות זו מכה כלכלית קשה, לילה אחד שבו משקיעים הרבה כסף. וזה בעייתי. מצד שני, זה קל כי כל האקסלים והטבלאות כבר מוכנים, ורק צריך להחליף שמות. אף אחד לא חשב שנהיה בלופ הזה שוב ושוב. לא יהיו הופעות אקסטרווגנטיות כמו בסבב הראשון. ההבדלים ביחס למערכות קודמות משתקפים אצלנו בשלושה דברים: באולפן, במטות ובמדגם. מבחינת אולפן, נשדר ממקום שהוא בית ואנחנו כבר מבוססים בו. מאז שקם ערוץ עשר חיפשנו בכל מערכת בחירות להיות עם שידור מרכזי חוץ-אולפני דרמטי - בכיכר רבין, בעזריאלי. הפעם נהיה שוב באולפן גדול ומרווח שלנו, בכלים שלנו בלי ההתאמות למקום חיצוני מה שדורש הרבה השקעה ואנרגיה. ברור שמנסים לעשות חידושים ברמת הפירוטכניקה, עם אלמנטים של אוגמנטד ריאלי, ולתת מראה מעט שונה".
ברקאי מצביע על דילמות נוספות: "מבחינת הסיקור, במטות יש עדיין סימן שאלה גדול איך ייראה השידור ומה תהיה האנרגיה, כשמתוכננות לפחות 17 נקודות שידור מהמטות ובתי המועמדים. אנחנו לא יודעים עדיין מה הקורונה תעשה למפלגות, מה האירועים שהן מתכננות לערב הבחירות, כמות האנשים, באיזה צורה זה יתבצע. בהתחלה חשבנו שזה ייעשה בסגנון זום, אבל אולי עד אז כל המגבלות יוסרו ויתירו להכניס כמות גדולה של אנשים. אפילו לא לגמרי ברור מה המשמעות של מטה בפעם הזאת - ייתכן שאנשים יתכנסו במשרד וישחררו משם הצהרות, או ימלאו אולם של מלון במספר האנשים שיהיה מותר עד יום הבחירות. זה משנה ומשפיע על האווירה. יש הבדל בין סיטואציה של כתב שיושב במסיבת עיתונאים עם שני נציגי מפלגה או בחלל עם 5,000 אוהדים נלהבים רוקדים ושמחים. לנו פחות משנה כמה אנשים יהיו בכל מקום במובן הפיזי, כי כמה אנשים שלא יהיו אנחנו נשלח צוות הפקה ומצלמה, כתב ומגיש. אבל זה מקשה להעריך כיצד זה ייראה על המסך, וכמה זמן אפשר יהיה להמשיך לשדר משם. יכול להיות מצב שבמוקד מסוים יגיע פוליטיקאי, ייתן נאום וב-23:30 ילך הביתה. פוליטיקאים לא אוהבים להופיע כשהתוצאות לא לטובתם, אז עכשיו תמיד אפשר לנצל את זה ולתלות את העזיבה בקורונה. צריך לראות איך יוצרים מזה שידור".
נזכיר כי בסבב הבחירות הקודם שודרו תוצאות המדגם של חדשות 13 באיחור, והתוצאות עלו רק אחרי שהמדגם של חדשות 12 כבר התפרסם. בתעשייה סברו אז שמדובר בתקלה הנובעת מהשימוש באולפן החדש שרק נחנך. אך ברקאי מבהיר כי זאת לא הייתה תקלה ולא פוסל את האפשרות שגם הפעם לא ישודרו המדגמים ממש באותה דקה: "זאת לא הייתה תקלה אלא מהלך שנעשה במחשבה מוקדמת ובתכנון מראש כדי לאפשר לראות גם את התוצאות שלנו. המהלך סיפק את הסחורה. לא היה רייטינג כזה לדקת המדגם מאז שחדשות 10 (בהמשך חדשות 13) קיימים. ההחלטה מתי לשדר מתקבלת ממש בדקות האחרונות, והשאלה היותר קובעת היא מתי יתקבלו תוצאות האמת. יש הרבה קלפיות ואפילו עדכון המדגם באמצע הלילה יצטרך לעבור עדכונים כי יהיו המון עיכובים בקליטת התוצאות בוועדת הבחירות".
אי-הוודאות משפיעה באופן משמעותי גם על ההערכות על מה שאמור להיות נקודת השיא בכל הערוצים: פרסום תוצאות קלפיות המדגם. כל ערוץ מלווה ב"סוקר הבית" שמביא מודל ניבוי משלו, וקלפיות מדגם שנבחרו כתוצאה ממנו, לפי ההיסטוריה של כל קלפי. אבל בבחירות הנוכחיות נטרפו הקלפים והקלפיות חולקו מחדש כדי למנוע צפיפות וסכנת הדבקה, זאת בנוסף לקלפיות ניידות ייעודיות שאמורות להגיע לבתי אבות, לחולי קורונה, למבודדים וכדומה.
הקורונה גם הביאה לראשונה לשיתוף-פעולה בין הערוצים המסחריים בנוגע לקלפיות המדגם. באופן שדומה למקובל במדינות אחרות. הערוצים הגיעו להסדר שבמסגרתו כל ערוץ ייתן למתחרים עשר קלפיות מדגם (רק דאטה, ללא ניתוח). המשמעות היא שלכל ערוץ יהיו 20 קלפיות שיתקבלו מהמתחרים.
"זה צעד שאני מקווה שיתגבר בשנים הבאות למרות שהסוקרים לא אוהבים את הרעיון", אומר ברקאי. "קלפיות המעטפות הכפולות מפחידות מאוד את הסוקרים בכל הערוצים, ומה שמפחיד אותם מפחיד אותנו, בנוגע לשאלה עד כמה המדגם יהיה מדויק. חלק מהקלפיות הן במקומות שאנחנו לא יכולים לדגום אותם, כי חלק מהסטטיסטיקה מבוססת על יציבות היסטורית של קלפי, ולקלפיות כאלו אין יציבות. אין לנו מושג מי יצביע בקלפי נודדת. אני מאוד סומך על קמיל פוקס. הוא מביא הכול בחשבון ויש לו מקדמי פקטורים. אפילו לשקרנים".
אולפן כאן 11 / צילום: משדר הבחירות, כאן 11
כל תזוזה תשפיע על הדיוק
מנו גבע, שמבצע את המדגם עבור חדשות 12 לא מתלהב משיתוף-הפעולה הלא צפוי שהונחת על הסוקרים, ומדגיש כי האתגר בסבב הנוכחי גדול מבחירות קודמות. "אומנם יש השנה שיתוף-פעולה בין הסוקרים, אבל אני לא יודע איך הקלפיות הנוספות ישתלבו בתוך המודל שלי. זה לא משהו שאני יכול לבנות עליו. אני בונה על הניתוח שלנו לקלפיות מדגם שלנו, וסקפטי לגבי האפשרות להשתמש בקלפיות האחרות. המודלים של הסוקרים שונים. צירוף קלפיות המדגם של כל סוקר נבנה על מודל ניבוי המתבסס על היסטורית ההצבעה בכל קלפי בשתי מערכות בחירות אחרונות לפחות. בסוף מקבלים צירוף שכל תזוזה בו יכולה להשפיע לרעה על הדיוק. אנחנו מבקשים למשל מהסוקרים שאנשים שיצביעו בקלפי המדגם יבואו אך ורק מהקלפי שנקבעה ולא לנסות להביא מקלפיות אחרות באזור".
מנו גבע / צילום: איל יצהר
אבל מערך הקלפיות ששונה הוא דווקא הגורם שפחות מטריד את גבע. החשש הגדול שלו נוגע לאי-הוודאות בעניין שיתוף-הפעולה של הציבור עם ההצבעה בקלפיות המדגם - למשל שאנשים ימהרו לחזור לענייניהם ויסרבו להיכנס לקלפיות המדגם מחשש להידבק. "אנחנו עוד לא יודעים מה יהיה שיתוף-הפעולה שנקבל מהציבור, ואי-אפשר לדעת כיצד הוא יתנהג בגלל הקורונה. זה קריטי לתוצאות המדגם".
גבע מודאג גם מהנטייה של חלק מהמשתתפים לשקר בקלפיות המדגם ולהצביע באופן שונה מזה שבו הצביעו בקלפיות האמת. "בזמן האחרון אנחנו שומעים על כוונות להטעות במדגם. בבחירות סבב א' השקענו זמן ומחשבה כיצד להתגבר על זה כי מדעית קשה להתגבר על הטיות. בכל מערכת בחירות משכללים את ההתמודדות מול האתגרים החדשים שנוצרים בכל פעם, ואין ספק שההטעיות שנוצרות כתוצאה מההטיות זה אתגר גדול. הצלחנו לפצח את זה באמצעות מישהי שמתמחה במודלים התנהגותיים, אבל בוודאי שזו סוגיה מאתגרת".
האתגרים הללו מצטרפים לאתגרים אובייקטיביים. "יש את עניין אחוז החסימה. כרגע יש שלוש מפלגות שנמצאות באזור אחוז החסימה, ועבורן השינוי יכול להיות בעשיריות האחוז. ראינו בבחירות עבר שגם עם שישה מנדטים דבר לא מובטח כי מספיק שיורדים בשני מנדטים המפלגה יכולה לא לעבור".
כפי שניתן לראות בערוצים משקיעים משאבים רבים בהפקת יום שידורים מיוחד. ובאותה עת מקנן בכולם החשש שזאת לא מערכת הבחירות האחרונה שייאלצו לסקר בשנה הקרובה, ושלא מן הנמנע שמערכת בחירות חמישית מחכה לתורה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.