דווקא כששוק ההנפקות בת"א רותח - הנפקת הענק של התעשייה האווירית תקועה

דווקא בתקופה של גאות חסרת תקדים בשוק ההנפקות בתל אביב נקלע מהלך הנפקת התעשייה האווירית (תע"א) למבוי סתום. לגלובס נודע כי ההנפקה של החברה הביטחונית-תעשייתית הגדולה בישראל, שאמורה להניב לקופת המדינה מיליארדי שקלים ממכירת מניות, תקוע בשלב זה על רקע "גרירת רגליים" של משרד המשפטים בנושא סוגיית החיסיון - שאמורה לפטור את החברה מדיווח על פעילויות מסווגות.

ככל הידוע סוגיה זו, לצד סוגיית החתימה על הסכם קיבוצי חדש עם עובדי תע"א, מונעת את השלמת כתיבת טיוטת התשקיף של החברה, שהייתה אמורה להסתיים בחודש שעבר. נכון להיום אין צפי למועד אחר להסדרת הנושא ולהשלמת טיוטת התשקיף. במקביל, חל עיכוב בבחירת החתמים שילוו את ההנפקה, אם כי בשוק ההון מעריכים כי המכרז צפוי להסתיים בשבועות הקרובים, על פי לוח הזמנים המקורי. 

מהלך ההנפקה הנוכחי של תע"א מקודם באינטנסיביות זה יותר משנתיים, ויצא באופן רשמי לדרך בנובמבר 2020, כשוועדת השרים למכירת מניות המדינה אישרה את מתווה ההפרטה שהציג שר הדיגיטל הלאומי דוד אמסלם. על פי המתווה שאושר מבקשת המדינה למכור בבורסה 25% ממניות החברה לפי שווי חברה של כ-12 מיליארד שקל לתע"א (קרוב ל-4 מיליארד דולר).

"אי-אפשר לגייס רק מהמוסדיים המקומיים"

תוכניות ההנפקה עוררו עניין רב. מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, אף קרא, בראיון ל"גלובס", לאפשר להרחיב אותה להנפקה בינ"ל בהשתתפות משקיעים מכל העולם. לדבריו "הנפקת התעשייה האווירית לא תניב למדינה את מלוא הערך הגלום בה, אם לא תיפתח גם למשקיעים בחו"ל. אי-אפשר לגייס מיליארד דולר רק מהמוסדיים הישראליים. זה גדול על השוק המקומי, ושווי החברה יהיה נמוך יותר, אם לא תהיה הנפקה גלובלית". 

סוגיית החיסיון על פרסום מידע מסווג בפעילות תע"א אמורה להיות מוסדרת על-ידי משרדי המשפטים והביטחון ורשות ניירות ערך. לחיסיון חשיבות קריטית בהליך ההנפקה, שמותנה בכך שיימצא פתרון חוקי שימנע פרסום מידע שעלול לסכן אינטרסים ביטחוניים של מדינת ישראל.

מדובר בחריג לחובות הגילוי שחלות על חברה על פי חוק ניירות ערך, וללא מציאת הסדר חוקי לסוגיה לא ניתן יהיה לסיים את הכנת טיוטת התשקיף להנפקה. לוח הזמנים שהוצג לוועדת השרים למכירת מניות המדינה בנובמבר, בעת אישור מתווה ההפרטה, קבע כי הכנת טיוטת תשקיף המדף תושלם עד לתחילת 2021. ל"גלובס" נודע כי משרד המשפטים לא השלים עדיין הליך של סיווג ביטחוני לנציג מטעמו שאמור ללוות את קידום ההסדר הדרוש - תנאי מקדמי לפעולה הנדרשת.

גורמים המעורים בנושא ציינו כי לאי-הסדרת סוגיית החיסיון עלולות להיות גם משמעויות על החוב הנסחר של התעשייה האווירית, כשעל הפרק עומדת בקשה של התעשייה האווירית להוצאת תעודת חיסיון על מידע שלא נמסר עד כה למשקיעים - אך גם ההליך הזה מתעכב.

לטענת אותם גורמים, כל עוד לא הוצאה תעודת החיסיון, החברה נמצאת לכאורה בהפרה של חובות הגילוי שלה כלפיי משקיעים - במקרה זה מחזיקי האג"ח שהנפיקה תע"א בעבר ושיתרת החוב בגינן כחצי מיליארד שקל. לפיכך קיים חשש כי מי מהם יבקש להעמיד את איגרות החוב של החברה לפירעון מיידי.

הכנסות שנתיות של 14 מיליארד שקל

התעשייה האווירית נחשבת לחברה התעשייתית, הביטחונית והטכנולוגית הגדולה ביותר בישראל. הכנסותיה השנתיות נאמדות בכ-14 מיליארד שקל, מהן כ-10 מיליארד שקל מיצוא. החברה מעסיקה כ-15 אלף עובדים מהם כ-6,000 מהנדסים וכ-4,000 הנדסאים וטכנאים.

המדינה מנהלת בשנה האחרונה משא-ומתן לחתימת הסכם קיבוצי חדש עם ועד העובדים החזק של החברה, בראשותו של יאיר כץ. המשא-ומתן ידע עליות ומורדות על רקע גילוי חריגות שכר בהיקף נרחב, איום של המדינה לפטר מאות עובדים בחטיבת התעופה האזרחית ההפסדית של החברה (שהוסר) ורצונה של המדינה לשנות את מודל השכר בחברה.

תע"א עוסקת בין היתר בפיתוח ובנייה של טילי תקיפה והגנה, לוויינים, מל"טים, מכ"מים וסנסורים, אמצעי סייבר, מודיעין ולוחמה אלקטרונית. לחברה יש גם חטיבת מוצרים אזרחיים בתחום התעופה, כולל בנייה והסבת מטוסים, ובהם מטוס ראש הממשלה החדש, כנף ציון.

בדוחות הכספיים האחרונים שפרסמה דיווחה התע"א על מכירות מצטברות של מעל 3 מיליארד דולר בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020, ועל רווח נקי של 112 מיליון דולר. לרווח של החברה אחראיות החטיבות הצבאיות שלה, בעוד שהחטיבה האזרחית נחשבת הפסדית.

יו"ר החברה, הראל לוקר, הודיע בינואר על כוונתו לעזוב את החברה בתוך שלושה חודשים, על רקע מינויו לתפקיד יו"ר קבוצת פז. בחודש נובמבר מונה מנהל חטיבת הטילים של התעשייה האווירית, בועז לוי, למנכ"ל החברה, בהליך שעורר ביקורת חריגה מצד אחד המועמדים, אלוף (מיל') חגי טופולנסקי, שהודיע במפתיע על הסרת מועמדותו יום לפני פרסום ההחלטה על הבחירה בלוי.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי " הפרטת תע"א בדרך של הנפקה לציבור (הנפקת מיעוט) אושרה בידי ועדת שרים ביום 19.11.20. ההחלטה מציבה מספר תנאים, לרבות קבלת דיווח על המשא-ומתן עם העובדים, אישור ייעוד כספי ההנפקה, התקנת צו אינטרסים חיוניים (שטעון אישור הכנסת) ועוד. למיטב ידיעתנו תנאים אלה עדיין לא הושלמו.
מעבר לכך, כיוון שמדובר בחברה ביטחונית, וכדבר שבשגרה היבטים מסוימים הנוגעים לפעילותה אינם מגולים לציבור במלואם, בהתאם להסדר בעניין בחוק ניירות ערך. סביב ההיערכות להנפקה נערכת בחינה גם בהיבט זה. בהתאם להסדר בחוק ני"ע הנושא מטופל זה שנים בידי גורמים בעלי סיווג מתאים במשרד הביטחון, ברשות ני"ע ובמשרד המשפטים".